יוני 2014
רקע על השכונה
אש-שיח ג’ראח, המהווה חלק משכונות מרכז העיר המזרחית, גובלת מדרום מערב בשכונה הישראלית שמואל הנביא שנבנתה לפני שנת 1967, ובשלוש שכונות ישראליות נוספות שנבנו מעבר לקו הירוק לאחר שנת 1967: מצפון שכונות רמות אשכול וגבעת שפירא (הגבעה הצרפתית), וממערב, מעלות דפנה. בין השנים 1949-1967 אש-שיח ג’ראח נכללה בגבולות הקו המוניציפאלי הירדני ובפועל נשק גבולה המערבי בשטח המפורז שלאורך קו התפר. כיום, השכונה נמצאת כולה ממזרח לשדרת חיים בר לב (המכונה “כביש 1”) וניתן לחלק אותה לשני אזורים הנבדלים זה מזה מבחינה חברתית וכלכלית: בצפון, נמצא חלקה היוקרתי של השכונה, הפרוס על גבעה המתרוממת בין שני יובלים של ואדי אנ-נאר (נחל הקדרון), ובדרום, באזור הוואדי, חלקה העני יותר של השכונה, ובה חיים מאות פליטי 1948. הפליטים מתגוררים בשתי תתי שכונות הממוקמות משני צדי דרך שכם: כובאניית אום הארון במערב וכרם אג’-ג’אעוני במזרח.
אש-שיח ג’ראח התפתחה כשכונה עירונית בסוף המאה ה- 19, במקביל ליציאת תושבים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. יהודים וערבים התיישבו מסביב לכפר היסטורי קטן בשם “ג’ראח” (בערבית: מנתח), על שם רופאו של סלאח אד-דין אשר לו הוענקה חלקת האדמה כאות הוקרה לאחר כיבוש ירושלים על יד המוסלמים. המבנים והאחוזות שהוקמו בעיקר בחצי הראשון של המאה ה- 20, על ידי משפחות האצולה הפלסטיניות שהתיישבו במקום (חוסייני, נשאשיבי וח’אלדי), משמשים היום אתרי תיירות, מרכזי תרבות ונציגויות זרות, ומהווים מוקדים חשובים של זהות פלסטינית-ירושלמית.
בשנים האחרונות זכתה שכונת אש-שיח ג’ראח לכותרות רבות בזכות המאבק של תנועת סולידריות כנגד ההתנחלות היהודית-ישראלית בשכונה. מאבק זה, שזכה להד ציבורי רחב, הפך לסמל של הזדהות ישראלית-פלסטינית סביב ערכים של שוויון וצדק. מטרת המאבק לחשוף את המציאות לפיה פליטים פלסטינים שנעקרו מבתיהם ב- 1948 נמצאים תחת האיום של עקירה נוספת. בעוד המתנחלים הישראליים מוכיחים באמצעות הליכים משפטיים כי ישנם נכסים בשכונה שהיו בבעלות יהודית לפני 1948, לפלסטינים לא ניתנת הזדמנות שווה לתבוע את זכות השיבה לבתיהם בישראל.
צמצום תוכנית ביוזמת התושבים
בעלי קרקעות במרכז כרם אג’-ג’אעוני, שבדרום מזרח אש-שיח ג’ראח, החליטו לפעול לשינוי התוכנית השכונתית (שאושרה בשנות ה- 80) ולפיה חלקים גדולים מהקרקע הפנויה בשכונתם, מיועדת לשטח ציבורי פתוח. בתחילת שנות ה- 2000 החלה הקבוצה, ביוזמה משותפת עם קבלן, לקדם תוכנית מפורטת (מס’ 8174) לשינוי ייעוד הקרקע, משטח ציבורי פתוח למגורים. מטרת התוכנית הייתה לאפשר בשטח בנייה למגורים בצפיפות עירונית, של עשרות יחידות דיור. התוכנית אושרה למתן תוקף לאחר תהליך ארוך של סיורים בשטח, דיונים, והצבעה בוועדה המחוזית על כל חלק של התוכנית בנפרד. לאחר שלב ההתנגדויות התוכנית צומצמה במידה ניכרת, ואזורי המגורים צומצמו לרבע משטח התוכנית המאושרת (רק כ- 10 דונם מתוך 40 הדונם יועדו למגורים). תוקפה של התוכנית אמנם פורסם ב- 2008, אך בשל חסמים שונים, לא קודמו הצעדים לביצועה. ביוני 2012 אושרה תוכנית נקודתית שאפשרה הגדלת זכויות הבניה על 4 דונם בלבד משטח התוכנית.
בעוד יזמי התוכנית ובעלי הקרקע נתבקשו להכניס שינויים מהותיים בתוכנית, כדי לאזן בין הצרכים המקומיים של התושבים לבין הצורך להמשיך ולשמר את חזות אגן העיר העתיקה ולחזקו כמרכז תיירותי, הופעלו עליהם לחצים על ידי עמותות מתנחלים שונות הפועלות באזור.
בסופו של דבר, דרשה העירייה שלא להכליל בתוכנית את אזור מערת הרמב”ן, הממוקמת לכאורה בסמוך לקברו של שמעון הצדיק. על אף חילוקי הדעות בדבר החשיבות הדתית של המקום הוכרז השטח כקדוש, הוצא מהתוכנית שקידמו התושבים, ויועד למבנה ציבור. וכך, במכלול הדברים, ניכר כי מערך השיקולים של מקבלי ההחלטות בעניין זה לא כלל בראש ובראשונה את טובת תושבי אש-שיח ג’ראח והשכונות הסובבות אותה.
מידע נוסף:
- להורדת הכרטיס המלא כקובץ: אש-שיח’ ג’ראח- סקר ירושלים המזרחית, PDF
- להורדת המפה הנלווית : מפת אש-שייח ג’ראח
