English | العربية

כביש הטבעת המזרחי

רקע

כביש הטבעת המזרחי תוכנן כחלק מתכנית למערכות הכבישים והתשתיות העירוניים, שנועדה לתת מענה לבעיות התחבורה בירושלים במאה ה-21. צוות התכנון של הכביש הוקם בשנת 1991 ביוזמת עיריית ירושלים, באמצעות חברת ‘מוריה’. מטרותיו המוצהרות של הכביש נוסחו על ידי העירייה כדלקמן:

  • לרכז את התנועה העוקפת את האזור המרכזי של העיר, וליצור חיבור נוח עם העיר עצמה או עיקופה בציר רמאללה-בית לחם;
  • לחבר בין שכונות ויישובים בצפון ירושלים לשכונות ויישובים בדרומה;
  • לחבר בין שכונות ויישובים קיימים ומתוכננים הנמצאים מזרחית לירושלים לבין המטרופולין;
  • לתפקד ככביש שירות במרחב בו עובר הכביש, ובו כפרים, שכונות ערביות ויהודיות קיימות ומתוכננות. הכביש, על חיבורי הרוחב שלו, יקשור שכונות וכפרים אלה בינם לבין עצמם, ויחברם למרכז העיר ולמערכת התחבורה העירונית הכללית;
  • לספק קשר ישיר בין העיר מעלה אדומים וחבלי הארץ הנמצאים ממזרח לה, כבקעת הירדן ועבר הירדן המזרחי, לבין יישובי שפלת החוף;
  • לשמש כמנוף אורבני לפיתוח האגן המזרחי של העיר וגבולה עם המדבר, בד בבד עם שימור ערכיו הנופיים וההיסטוריים היחודיים.

(מתוך: כביש הטבעת המזרחי – ירושלים, עיריית ירושלים ואחרים, 1993).

כביש הטבעת המזרחי הוא פרויקט עירוני רחב היקף ורב חשיבות. מסלולו המתוכנן יחצה את ירושלים מצפון לדרום ויעבור דרך רבות משכונותיה המזרחיות של העיר. ממדיו של הכביש מעידים על השלכותיו: אורכו מתוכנן להיות כ-15 ק”מ, והוא אמור להשתרע על כ-1,250 דונם.

בשכונות הממוקמות לאורך תוואי הכביש המתוכנן חיים כ-61,500 תושבים, שהם כ-10% מכלל תושבי ירושלים. מרבית השכונות הללו נמצאות בתחתית הסולם העירוני הן מבחינה כלכלית והן מבחינת ההשקעה העירונית בצרכי ציבור ובתשתיות. התכנון הקיים עבורן סובל מהעדר ראייה כללית ומפיגור מתמיד אחר המציאות המתהווה בשטח ואחר הצרכים המתפתחים של האוכלוסייה.

הנחיצות באפיון צרכי השכונות הללו באופן מקיף, יחד עם הסיכויים שטמונים במהלך תכנוני רחב היקף כמו זה של הכביש, הניעו את ‘במקום’ ליזום התנגדות לליקויים בתכנון המפורט כפי שהוצע בתכניות המופקדות.

פעילות

צוות  מ’במקום’ נרתם לגיבוש וכתיבת ההתנגדות לתכנית, בשיתוף עם תושבים מירושלים המזרחית. הצוות בחן את התכניות המאושרות לשכונות לאורך תוואי הכביש, ואת התכניות המפורטות של כביש הטבעת המזרחי כפי שהופקדו.

ההתנגדות מצביעה על הזדמנות לתיקון האפליה התכנונית ממנה סובלות שכונות מזרח ירושלים, וכוללת דרישה להתנות את אישור תכניות הכביש בכך שמערכת התכנון העירונית תחל במהלך תכנוני מקיף של כל השכונות לאורכן עובר התוואי ובהתייחס אליו. כביש הטבעת המזרחי יכול וצריך היה לשמש כחוט השדרה, סביבו יתוכננו ויפותחו שכונות השיפולים המזרחיים של ירושלים. תכנון כביש הטבעת מהווה הזדמנות ייחודית לא רק להסדרת ייעודי הקרקע בסביבתו, אלא לגיבוש מדיניות תכנון עירונית כוללת, שוויונית והוגנת לאזור זה ויישומה. תכנון כביש הטבעת המזרחי כאלמנט נפרד, מנוכר ומנותק מהסביבה בה הוא עובר הוא מחדל רבתי.

בניגוד למטרותיו המוצהרות, השאיפה להשתמש בכביש הטבעת ככביש שירות במרחב בו הוא עובר אינה באה לידי ביטוי בתכניות המפורטות. הכביש, על חיבורי הרוחב שלו, נועד בין השאר לחבר שכונות וכפרים לאורכו בינם לבין עצמם, וכן למרכז העיר ולמערכת התחבורה העירונית הכללית. מטרה זו דורשת שדרוג מערכת הדרכים בכפרים ובשכונות בד בבד עם חיבורם אל הכביש. תכנון נרחב כזה אינו כלול בתכניות שהופקדו.

מטרה נוספת שהעירייה שמה לעצמה הייתה להשתמש בכביש כמנוף אורבני לפיתוח האגן המזרחי של העיר. בפועל אין כל ביטוי למטרה זו בתכניות המפורטות של הכביש. תושבי מזרח העיר עתידים לסבול מהבעיות שייצור כביש הטבעת, וראוי שיוכלו גם ליהנות מהיתרונות וההזדמנויות שיצור הכביש.

תוצאות ביניים

לקראת סוף 2002 הופקדו להתנגדויות תכניות כביש הטבעת המזרחי. הכביש המתוכנן חולק לחמש תכניות (4585 א’-ה’). עד תום תקופת ההפקדה הגיעו לעיריית ירושלים ולמשרד הפנים כ-150 התנגדויות של גורמים פרטיים ושל ארגונים.

לאחר ששמעה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את המתנגדים, החליטה לאשר את תכניות 4585 א’ ו-ב’, וכן חלקים מתכניות ג’, ד’ ו-ה’. לגבי החלקים שלא אושרו, הורתה הוועדה לעיריית ירושלים להכין הצעה לתוואי חלופי שיפגע פחות בשכונות מזרח ירושלים ובתושביהן. עיקר השטח שלגביו הוכן תוואי חלופי עובר בשטחי שכונת ג’בל מוכבר ערב א-סוואחרה.

לקראת סוף 2007 הופקדה להתנגדויות תכנית 4585 ו’, שבאה להחליף את התכניות הקודמות שלא אושרו. התכנית החדשה מהווה שיפור ביחס לתכניות הקודמות, ופגיעתה במרקם של השכונות ובבתים פחותה.

‘במקום’ סייעה לתושבים מירושלים המזרחית בהגשת התנגדויות נקודתיות לגרסה הנוכחית, והכינה התנגדות אחת בשמה. ההתנגדות מתייחסת הן לטיעונים שנדחו על ידי הוועדה בשלב הקודם, והן לנושאים שעלו עם התוואי החדש.

ההתנגדות הוגשה בסוף פברואר 2008.

עדכונים

בנוסף להתנגדות שהגישה עמותת במקום, בשנת 2008, הוגשו 158 התנגדויות (ארבע מתוכן הוכנו בסיוע ‘במקום’).  ב-2009 התקבלו המלצות הוועדה המקומית אשר קיבלה באופן חלקי את טענות המתנגדים והציעה שינויים מינוריים בשוליי תוואי הכביש. משרד הפנים מינה חוקרת לקריאת ההתנגדויות ולכתיבת המלצת החלטה עבור הוועדה. בחמישה מפגשים במהלך 2009, שמעה החוקרת את המתנגדים.

שנתיים עברו עד שביולי 2011 חזרה התוכנית לשולחן הוועדה עם המלצות חלקיות של החוקרת. המלצת החוקרת הייתה לערוך בדיקות נוספות לפני קבלת החלטה. תוצאות הבדיקות הנוספות וההמלצות שנוסחו בעקבותיהן הוצגו לוועדה המחוזית ב-11 בדצמבר 2012. במועד לא ידוע, בעתיד הקרוב, יידונו ההמלצות שוב בוועדה לשם קבלת החלטה סופית למתן תוקף.  על פי החלטות החוקרת תוואי כביש הטבעת יישאר כמתוכנן ויערכו בו שינויים נקודתיים בלבד. ואולם בנקודות רבות ניתן מענה חלקי לטענות שעלו בהתנגדויות. מסתמן כרגע, עוד לפני ההחלטה הסופית שהאפשרות להצר את רצועת הדרך במקומות מסוימים תיבדק שוב, לגבי שתי נקודות כבר הוחלט להצר את הכביש ובכך לבטל הריסת בית, יעשה מאמץ נוסף להימנע מהריסת בתים, השטחים שיועדו למילוי עודפי קרקע יוכשרו לעיבוד חקלאי וכדו’.

אחד הנושאים שביקשה החוקרת לבדוק היה עניינו של בית קברות משפחתי, בשכונת אום ליסון, שכביש הטבעת איים למחוק מהקרקע. חברת מוריה, הפועלת מטעם העירייה לקידום סלילת הכביש, פעלה מול תושבי השכונה למציאת פתרון לבית הקברות. החברה הציעה להעתיק את הקברים הקיימים לשטחי הפיתוח שבשולי הכביש. הוועדה דרשה שבמקום הקבורה החדש לא יוסיפו לקבור בעתיד. ‘במקום’ ייעצה לתושבים במשא ומתן.

במהלך 2014, הוועדה המחוזית הפקידה בשנית את תכנית 4584ו’ (לפי סעיף 106ב’ לחוק התכנון והבניה). מהות ההפקדה החוזרת הייתה השינוי בדבר הזזת הקברים. תושבי אום ליסון הגישו התנגדות נוספת, בסיוע עמותת במקום, כדי להביע את מחאתם על כך שלא יוכלו להמשיך לקבור במקום. הדרישה המרכזית בהתנגדות הייתה לייעד את הקרקע לבית קברות כמקובל. מתוך גישה ריאלית, התושבים גם הציעו פתרון חלופי במקום אחר בשכונה ולכל הפחות הם בקשו לא לייעד את השטח להעתקת בית הקברות ההיסטורי שלהם ל”פיתוח נופי ו/או דרך” אלא רק ל”נוף פתוח”. כל דרישות התושבים נדחו למעט המינימאלית ביותר ובאוגוסט 2014, אושרה התוכנית למקטע המרכזי של כביש הטבעת המזרחי (תכנית מספר 4585ו’) עם שטח להעתקת קברים בתוך ייעוד ל”נוף פתוח” לצד הכביש.

כעת, התכניות לכל חמשת המקטעים של הכביש מאושרות כולן.