English | العربية

תכנון וקרקעות ביישובים הערביים בישראל

קידום יישום דו”ח ועדת אור

2010-2012

EU logo 300dpi

מימון: האיחוד האירופי בישראל
העמדות בדף אינן משקפות בהכרח את עמדות האיחוד האירופי
יוזמה ומימוש: במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

רקע

היישובים הערבים בישראל עברו במשך השנים תהליך הדרגתי של שינוי ממרקם כפרי מובהק למרקם אורבני צפוף. ביישובים רבים, תהליך זה לא לווה בהליכים תכנוניים ראויים. בניגוד ליישובים יהודים, בהם קיימת מעורבות רבה של המדינה בהליכי התכנון המתארי והמפורט, ברוב היישובים הערבים ההתפתחות האורבנית מתרחשת בלי יד מכוונת וללא תכניות הולמות. מחסור בתכניות ראויות ליישובים הערבים בישראל, הכוללות עתודות קרקע מספיקות למגורים, בהתאם לצפי ריאלי של גידול האוכלוסייה, ולפיתוח כלכלי עתידי הובילו לתופעות הבאות: מחסור כרוני בדיור; עליה במספר המבנים הנבנים ללא היתר, שכן ללא תכניות ראויות תושבים רבים אינם יכולים לקבל היתרי בנייה, ומשום כך נתונים לאיום של צווי הריסה וקנסות גבוהים; מחסור חמור באיזורי תעשיה ותעסוקה ראויים; מצב תשתיות ירוד.
דו”ח ועדת אור משנת 2003 תיאר בהרחבה תופעות של אפליה, קיפוח ומצוקה מהן סובל הציבור הערבי בישראל. בתחום התכנון והבנייה צוין בדו”ח כי בעוד שהאוכלוסייה הערבית בישראל גדלה פי שבעה במהלך 50 השנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, היקף השטחים שיועדו לה לבנייה למגורים נותר כמעט ללא שינוי. הדבר יצר מצוקת דיור קשה. הדו”ח קבע כי המכשול העיקרי בפני בנייה למגורים ביישובים הערבים הוא המחסור בתכניות וכי קיים עיכוב בלתי סביר בהכנת תכניות מתאר ליישובים ובעדכונן.

מטרות הפרויקט

מטרת העל: לקדם את זכותה של האוכלוסייה הערבית לרמת חיים נאותה, על ידי האצת תהליכי התכנון לקהילות אלו, בהתאם להמלצות ועדת אור, מחד גיסא, והפסקת הריסות הבתים וקנסות כבדים או לכל הפחות הפחתתם וקידום פתרונות תכנוניים לסוגיה זו, מאידך גיסא.

יעדים ספציפיים:

  • העלאת המודעות והעמקת ההבנה בנוגע למהות החסמים המונעים את קידומן ואישורן של תכניות מתאר, המציעות מענה הולם לצורכי התושבים ביישובים ערבים, וקידום פעילות להסרת חסמים אלו.
  • חיזוק הרשויות הערביות המקומיות ונציגי הקהילות, כדי שיוכלו להשתתף באופן פעיל בהליכי התכנון ולקדם תכניות התואמות את צרכיהם הייחודיים.

פעילויות:

דו”ח: הופק דו”ח מקיף הכולל סקר תכנוני בקרב היישובים הערבים ומחקר משווה בין תכניות ליישובים יהודים וערבים בעלי מאפיינים דומים. הדו”ח מלמד כי תכניות של יישובים ערבים נותנות מענה מוגבל בלבד לצורכיהם, בעיקר בכל הנוגע לעתודות קרקע לצורכי דיור ותעסוקה. הדו”ח נשלח למקבלי ההחלטות במוסדות התכנון. לדו”ח המלא

כנס: הדו”ח הושק בכנס רב משתתפים שנערך בנצרת, ב 23 באפריל 2012

מפגשים עם הרשויות: בעקבות הדו”ח נערכו מפגשים מקצועיים עם ראש מנהל התכנון ואנשי צוותה, וכן עם המתכננים במחוזות משרד הפנים בצפון, במרכז ובירושלים.

שולחנות עגולים עם ראשי רשויות ערביות: כארבעים ראשי רשויות מקומיות, חברי מועצות, מהנדסי ערים ואנשי מפתח ביישובים ערבים השתתפו בשני דיונים במסגרת שולחנות עגולים בהם נדונו בממצאי הדו”ח. דיונים אלה סיפקו למשתתפים מידע רב אשר עשוי לסייע בהבנת החסמים בפני תכנון הולם ודרכים לפתרון המצב.

סיוע תכנוני ליישובים ערביים:

קלנסווה: הוגשה התנגדות, לרבות חוות דעת אנתרופולוגית, נגד תכנית המתאר של העיר קלנסווה, אשר מותירה מבנים רבים המצויים מחוץ לגבולות התכנית; מציעה מעט איזורי פיתוח; ומתעלמת ממבנה הבעלות על הקרקע. ההתנגדות כוללת גם המלצות לשיפור מצב הדיור, אזורי התעסוקה, השירותים הציבוריים והתשתיות. בסוף 2012 מינה משרד הפנים חוקר מטעמו לבדיקת ההתנגדויות.

כמאנה: בערעור שהגישה משפחה מורחבת בכמאנה נגד דחייתה של התנגדות לתכנית מתאר אזורית שבה לא נכללו אדמותיהן בתחומי היישוב, הגישה ‘במקום’ חוות דעת תכנונית. הערעור התקבל על ידי מוסדות התכנון. כל הבתים יכללו בתחום התוכנית של היישוב ויוכרו, ויהיו זכאים לזכויות בניה בהיקף הדומה לשאר שכונות היישוב.

ברטעה: באפריל 2012, הופקדה להתנגדויות תכנית מתאר חדשה לכפר, וביוני הגישה ‘במקום’ התנגדות, ביחד עם הוועדה העממית ביישוב. משרד הפנים מינה חוקר מטעמו לבדיקת ההתנגדויות ובסוף 2012 התקיים שימוע למתנגדים. אנו מחכים להחלטת הוועדה.

מועוויה: תכנית מתאר ליישוב מעוכבת בשל העובדה שחלק מקרקעות היישוב אינן מאושרות לפיתוח בתכנית המתאר המחוזית במחוז חיפה. ‘במקום’ פנתה בנושא זה לוועדה המחוזית ובעקבות הפניה נאמר לנו כי תוכן תכנית מתאר אזורית חדשה, אשר תדרש לנושא.

ירכא: מספר תושבים מהיישוב פנו ל’במקום’ לקבלת סיוע תכנוני בנוגע לשינויים בתכנית המתאר המחוזית שהופקדה להתנגדויות. התכנית המוצעת אינה מציעה פתרון לאזורים בנויים על קרקעות בבעלות פרטית, אשר נמצאים מחוץ לגבולות התכניות המאושרות של היישוב ועל כן הבניה הקיימת בהם נחשבת “בלתי חוקית”. ‘במקום’ הגישה התנגדות יחד עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. לאחר הדיון בהתנגדות, חלק מהטענות בהתנגדות התקבלו, וכן הומלץ כי המועצה הארצית לתכנון ובנייה תשקול את כל נושא הקרקעות לפיתוח במחוז צפון.

נח’ף: משרד התשתיות נמצא בהליכים מתקדמים בתכנון הרחבת כביש 85, אשר היישוב נמצא בסמוך לו. הרחבת הכביש תשפיע לרעה הן על המצב הנוכחי של נח’ף והן על פיתוחו העתידי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתכניות מתאר מאושרות. התושבים פנו למרכז הערבי לתכנון, אשר בחנו את התכניות ואת הסתירות ביניהן. בעקבות זאת נכתבה חוות דעת תכנונית הכוללת ממצאים והמלצות. חוות הדעת נשלחה למשרד התשתיות, עם בקשה לפגישה אך טרם נתקבלה תגובה.

מע’אר: המרכז הערבי לתכנון סייע למועצה המקומית בשני נושאים תכנוניים:

  1. תכניתו של משרד התשתיות להרחיב את כביש 65- התכנית מתעלמת מצרכי היישוב, היא אינה מבטיחה גישה נאותה ליישוב ופוגעת בתכנית המתאר המאושרת ובזכויות בעלי קרקעות בתחומי התכנית. המרכז סייע למועצה המקומית להגיש התנגדות הכוללת המלצות לפתרונות אלטרנטיביים. ההתנגדות נדחתה והתכנית של משרד התשתיות אושרה.
  2. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי סייע למועצה המקומית להגיש בקשה למשרד הפנים להרחיב את תחום השיפוט של המועצה. הרחבת תחום שיפוט עשוי לאפשר הרחבת אזורי פיתוח עתידיים, שיתאימו יותר לצרכי התושבים.

מעיליה: המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי סייע למועצה המקומית לגבש עמדה בנוגע לתכניות מתאר מעודכנות לכפר. התברר כי לא ניתן לספק את צרכי התושבים בתחומי השיפוט המצומצמים של הכפר. המרכז סייע למועצה המקומית להגיש בקשה להרחבת תחום השיפוט.

תקשורת