English | العربية

גדר ההפרדה בגדה המערבית

קמפיין,  2003-2004

רקע

בחדש מאי 2002 התקבלה ההחלטה הראשונה להקים מכשול הפרדה שיעצור כניסת "מפגעים" לישראל. ביוני 2002 אשרה הממשלה את שלב א' של מכשול ההפרדה ובהמשך גם את שלב ב' וג' שלה. החומה, אם תבנה כולה, אמורה להשתרע לאורך כ – 700 ק"מ בגדה המערבית. ראוי לזכור כי במקורו בתקופת ממשלת אהוד ברק הרעיון היה להקים מכשול בלתי רציף לאורך 80 ק"מ. בתקופת שרון חודשו הדיונים בנושא ואושר תוואי ראשוני שלא הקיף התנחלויות ואורכו היה 400 ק"מ . בלחץ המתנחלים והימין הוארכה הגדר המתוכננת לכ -700 ק"מ בעלות של 1.5-2 מליון דולר לקילומטר.

לנו כאנשי מקצוע שעוסקים בתכנון המרחב ובתיחומו באופנים שונים, היה ברור כי הבחירה בהפרדה פיסית, שבטוייה התכנוני הוא חומה או גדר שמוקמות באופן חד צדדי, בתוואי שעובר בשטחים של הפלסטינים ואיננו מוסכם עליהם, משמעותה מדיניות אשר יוצרת מרחבים של הפרדה תוך פגיעה קשה בזכויות התכנון של קהילות שלמות. ברור היה גם כי הפרוייקט העצום של מכשול ההפרדה מסמן ומסמל מהפך מחשבתי תודעתי ומעשי בהתייחסות לקונפליקט ולדרכי ההתמודדות עימו. מושגים כמו דיאלוג, משא ומתן, הסכמה והידברות הוחלפו בהפרדה, סגר וכתר, מחסום וגידור וחומה. עם הקמת חומה, ראיית האחר נחסמת פיסית ומנטלית, ותהליך הדמוניזציה שכל צד עובר בעיני האחר מואץ, שכן אין יודעים ולא רואים מה מתרחש מאחורי החומה, למעשה, גם אין רוצים באמת לדעת. מכאן היה ברור לנו כי חיוני שיתקיים דיון ציבורי בתהליך קבלת ההחלטות של מכשול ההפרדה, ובהשלכותיו הקשות בראש ובראשונה ביחס לפלסטינים, אך גם ביחס לישראלים שהם שכניהם ולחברה הישראלית בכלל.

הדיון הציבורי

מעורבותנו במכשול ההפרדה החלה בתקופת הבג"צים הראשונים בשנת 2003. כאשר במענה לפניות אלינו צרפנו לעתירות של הכפרים פרעון וכפר צור חוות דעת תכנונית. העתירות נדחו על הסף משיקולי בטחון. במקביל החלטנו לקיים את הכנס השנתי של העמותה ביוני 2003 סביב הנושא: "על גבולות ותכנון – תיחום גידור הפרדה". בעקבות הכנס הוצאנו חוברת בשם זה שמרכזת את ההרצאות שהושמעו בכנס עצמו. עוד בתקופת ההכנות לכנס נוכחנו כי מדיניות ההפרדה מתפשטת גם לתוך מדינת ישראל וכתבנו נייר עמדה שדן בהקמת חומות וגדרות בגדה המערבית ובישראל גם יחד כהיבטים של תופעה דומה. ההפרדה כמדיניות או ההפרדה שבאה למעשה במקום מדיניות שאמורה לטפל בבעיה שעוררה את הרצון בהפרדה, מאיימת לכלוא הן את הפלסטינים והן את הישראלים בגטאות מסוג חדש ומבטאת ייאוש מן היכולת לפתור בעיות או חוסר עניין בפתרונן. הביטחון הוא חבית ללא תחתית כל עוד נסמכים על מדיניות כוחנית בלבד. החומה מבטאת מדיניות כוחנית שמונעת למעשה כל מדיניות אחרת של פיוס, הידברות או קיומם של יחסים כמרכיב של הביטחון, שכן החומה במהותה מונעת יחסים.

אמצעי המחשה

עם התקדמות בנייתו של מכשול ההפרדה ועם התעוררות דעת הקהל בעולם ובמידה גם בארץ, עם הפנייה להאג ועם ההכרה כי מכשול ההפרדה יוצר מובלעות – "מעין מכלאות" בלשון בג"ץ, החל גל חדש של בג"צים ופעילות מחאה והסברה כנגד הגדר והחומה, אליה הצטרפו גם ישראלים שגרים בשכנות לגדר ההפרדה וכאלה שמומחיותם בבטחון – המועצה לשלום ובטחון. בית המשפט החליט לטפל בעתירות ביתר קשב ונוצר צורך דחוף באמצעי המחשה שיאפשרו לשופטים לראות בעיניהם את המציאות בשטח ואת האלטרנטיבות האפשריות והמוצעות לתוואי של הצבא. עמותת במקום "הרימה את הכפפה" בעתירה של אנשי בית סוריק ומבשרת ציון שנבחרה ע"י השופטים להוות דוגמא ותקדים לעקרונות גישתם לבעיה. הפקנו 3 מודלים פיסיים תלת מימדיים ותצ"א גדולה בעזרתם עורך הדין ונציגי המועצה לשלום ובטחון הסבירו את טיעוניהם. השופטים ירדו ממושביהם המורמים מעם, עורכי הדין נטשו את מקום מושבם הקבוע וכולם התגודדו סביב המודלים, שמעו הסברים, שאלו שאלות והדיון התארך ובסופו של דבר מוצה. השופטים בקשו להשאיר בבית המשפט את המודלים ושחררו אותם רק עם מתן פסק הדין. אמצעי ההמחשה שהפקנו אפשרו למעשה לעותרים להציג עמדתם בשפה וכלים שווים לאלה של הצבא ואפשרו לשופטים להבין את מורכבות התמונה. מבחינה זו התאפשרה "השתתפותם" של העותרים במשפט, אף שנמנע מהם להגיע אליו בהיותם תושבי השטחים ועניינם נשמע בבהירות ובכבוד הראוי לו. השופטים הביעו הערכה בתום הדיון לאמצעים שהובאו לבית המשפט ועל מאמץ ההסברה שנערך בעבורם. אין ספק ששיתוף הפעולה בהקשר זה של עמותות מקצועיות אזרחיות כמו במקום, המועצה לשלום ובטחון, תושבי מבשרת ציון והקרן החדשה לישראל, הוכיח את עצמו, את נחיצותו ואת כוחו להשפיע על מהלך הדברים. מאז כבר הפקנו מודל נוסף בעבור העתירה של תושבי שכונת שיח סעד בירושלים, אשר הגדר מאיימת לחצות את שכונתם. הפקנו מצגת בעבור עתירתם של תושבי נעלין ודיר קדיס, כתבנו חוות דעת תכנונית בעתירה של אנשים מהכפר בודרוס, ולאחרונה הצטרפנו כעותרים ביחד עם האגודה לזכויות האזרח בעניין החומה באל רם, תוך שכתבנו חוות דעת מומחה שצורפה לעתירה. הפניות אלינו רבות ואנו מנסים להענות לכולן.

עבודות על מודל מובלעת אלפי מנשהמובלעת זיתים במתתיהו מזרח

המובלעות

במקביל הקמנו צוות שמתאם ומקדם את פעילותנו הציבורית המתמשכת בנושא החומה ובשלב זה אנו מתמקדים בובלעות שהגדרות והחומות יוצרות. אחת כזו כבר קיימת מזה שנה – זו של אלפי מנשה שכולאת תושבים של חמישה כפרים קטנים במובלעת. כ – 1200 איש חיים ללא יכולת לקיים קשרי משפחה תקינים ללא יכולת לקבל שרותי בריאות וחינוך בסיסיים, ללא אדמות וללא עבודה למעט עבודה באלפי מנשה עצמה, ללא עתיד תכנוני, ועם הווה קשה מנשוא כאשר המעבר מתוך המובלעת לישראל אסור אלא בהיתר מיוחד וגם המעבר לגדה שמתקיים דרך שני מעברים בלבד, דורש היתרים ואישורים. מובלעת זו מהווה דוגמא למאפייניהן של המובלעות הרבות האחרות המתוכננות בגדה . במידה וגם אחרי פסק הדין ישראלי ואחרי חוות הדעת של בית המשפט בהאג השינויים בתוואי הגדר לא יהיו משמעותיים ולא יבטלו את המובלעות, את משטר ההיתרים, ואת מרחבי ההפרדה שהם יוצרים, אנחנו נמשיך במסע ההסברה בעזרת חוות דעת מקצועיות ואמצעי המחשה לצדן.