English | العربية

פרוייקט קמניקר לתכנון אל עיסאוויה

רקע

שכונת אל-עיסאוויה שוכנת על המדרונות המזרחיים של הר הצופים, וגובלת בקמפוס האוניברסיטה העברית מדרום, בית-חולים הדסה הר-הצופים ושכונת הגבעה הצרפתית ממערב, שכונת צמרת הבירה מצפון וכביש ירושלים מעלה אדומים ממזרח. מאז 1967 נמצאת עיסאוויה בתחומי השיפוט של ירושלים. כיום חיים בעיסאוויה כ-12,0000 תושבים בצפיפות רבה, וללא אופק תכנוני. אמנם בשנת 1991 אושרה תכנית מתאר לשכונה (תכנית מספר 2316), אך סמוך לאישורה מיצתה התכנית את פוטנציאל הבנייה והפכה ללא רלוונטית. התכנית ששטחה כ-666 דונם, אינה עונה על הצרכים הבסיסיים ואינה מאפשרת התפתחות. בין הקשיים הקיימים: אחוזי בנייה נמוכים, בתים קיימים מחוץ לתחום התכנית הקיימת הנמצאים בסכנת הריסה, בתים המצויים בתחומי התכנית בשטחים "ירוקים" (שטחי נוף פתוח) – המצויים אף הם תחת איום הריסה, מיעוט שטחים לבנייני ציבור ובכלל זה מוסדות חינוך, העדר שטחים מיועדים למסחר, העדר מענה לאוכלוסייה הולכת וגדלה.

פרויקט קמינקר לתכנון עיסאוויה

פרויקט קמינקר לתכנון עיסאוויה הוא פרויקט תכנון אלטרנטיבי שמטרתו הכנת תכנית מתאר מפורטת לעיסאוויה. את התכנית יזמו תושבי הכפר, בניה של מתכננת הערים שרה קמינקר ו'במקום'. העבודה על הכנתה נעשתה בשיתוף הציבור ובתיאום עם רשויות התכנון.

בפרויקט התקיים שילוב ייחודי של עבודה עם אוכלוסיית הכפר עיסאוויה, צוות תכנון מקצועי, יועצים כלליים, צוות 'במקום' ומתנדבים. את התהליך הוביל אדריכל התכנית, ערן מבל. העבודה עם השותפים הרבים הצריכה תיאום רב, ואכן, הפעילות התבצעה בוועדות שונות אשר מתאמות ומזינות זו את זו. 'במקום' רואה בפרויקט מודל לתכנון אחר בכלל, ובפרט בהקשר של ירושלים המזרחית; מודל בו קהילה יוזמת את התכנון ושותפה לו החל מצעדיו הראשונים; מודל שינסה להוות דוגמה לאפשרות התכנון של שכונות ירושלים המזרחית, תוך ניסיון ליצור מציאות חיים ומגורים חדשה, מוסכמת ומקובלת על תושבי השכונות וגם על מוסדות התכנון.

הפרויקט מוקדש לזכרה של מתכננת הערים שרה קמינקר, ממייסדות 'במקום'. שרה נאבקה שנים רבות למען תכנון הוגן, משתף, שוויוני ומכבד לתושבי ירושלים המזרחית. בעיקר הייתה קשורה לכפר עיסאוויה שבשכנות לו היא גרה.

סדנת שיתוף הציבור בתכנון

פרויקט קמינקר שם לו למטרה להכין תכנית תוך שיתוף ממשי של ציבור התושבים בתכנון. שיתוף הציבור באל עיסאוויה התבצע במפגשים, ראיונות וסדנאות מונחות בהן התקיים ניסיון להגדיר את הרצונות והצרכים של התושבים בכל הקשור לתכנון ולשימוש בקרקעות. המתכננים נפגשו עם התושבים בכל שלבי התכנון ויישמו ככל האפשר את דרישותיהם. נציגות מצומצמת של התושבים השתתפה בפגישות העבודה המקצועיות.

תהליך התכנון

בשלב הראשון של התהליך הוכנו ארבע חלופות תכנון, שמתוכן נבחרה חלופה תכנונית אחת. לפי חלופה זו מתוכננת התרחבות גדולה לדרום, ובה עיקר עתודות הקרקע למגורים ומוסדות חינוך, וכן התרחבות צפונה אל צדו השני של כביש מעלה אדומים, שם מיועד השטח לאזור תעסוקה ומלאכה ולמבני חינוך. בשלב הבא, על מנת להקל על העומס התחבורתי הקיים, תוכננה מערכת כבישים המורכבת משלושה חלקים עיקריים:

  1. כביש טבעת העובר בדרך-כלל בשולי השכונה הקיימת. 
  2. ארבע כניסות המתחברות אל כביש הטבעת. 
  3. סדרת רחובות חדשים באזורי ההרחבה.

טיוטת תשריט וכן תקנון ראשוני שימשו לשם פתיחת תיק התכנון בעירייה. מספר גרסאות וסבבים של עדכונים נעשו בתשריט ובתקנון. הגרסאות המעודכנות מכילות שינויים שנעשו כמענה להערות התושבים, ובמקביל כמענה לדרישות של גורמי תכנון נוספים (בנוסף לתיאום עם מחלקות העירייה השונות, חברת הגיחון, חברת החשמל, בזק, רשות העתיקות ומשרד הביטחון).

במקביל קידמו העירייה ורשות הטבע והגנים (רט"ג) תוכנית לגן לאומי מדרום לאל-עיסאוויה. לאחר תיאומי גבולות שנעשו בין מתכנני אל-עיסאוויה לרט"ג, הוועדה המקומית המליצה להפקיד את התוכנית של תושבי אל-עיסאוויה (דצמבר 2007). אך המכשולים לא אחרו לבוא. ב-2009 אושרה להפקדה תוכנית מתאר ירושלים 2000 מבלי שכללה את כל שטחי ההרחבה שהוסכמו בתוכנית התושבים. ב-2011 הופקדה בפועל תוכנית לגן לאומי שגם היא לא כיבדה את ההסכמות הנ"ל. במצב דברים זה החליטו התושבים לחדול מתכנון שכונתם והחזירו את המשימה לידי העירייה. מהנדס העירייה הבטיח לקדם תוכנית לשכונה בגבולות מצומצמים אך מאז לא נעשה דבר. התושבים משקיעים את עיקר מאמציהם כעת במאבק בגן הלאומי וגבולותיו.

מידע נוסף על הגן הלאומי המתוכנן 'מורדות הר הצופים' בין אל עיסאוויה ואט-טור