English | العربية

מובלעת אלפי מנשה

חוות דעת

ספטמבר 2004

מרחב מחוז קלקיליה אופיין טרם הקמתו של מכשול ההפרדה (עד לשנת 2003) כמרחב פתוח בהיבטיו התפקודיים ומערכות יחסי הגומלין, בין העיר קלקיליה לבין העיירות והכפרים הפלסטינים הסובבים אותה והסמוכים לה. הצבתו של מכשול ההפרדה בתוואי הנוכחי קטעה באחת מרחב אורגני זה ויצרה מציאות בלתי אפשרית עבור רוב תושבי מחוז קלקיליה ובמיוחד עבור חמשת הכפרים שנכלאו בתוך מובלעת אלפי מנשה. ממרחב פתוח פעיל ונושם הפך מחוז קלקיליה לאזור מבותר הכולל מספר מובלעות שהקשרים המועטים יחסית בינהן מתווכים ע"י שערים ומחסום. מובלעת אלפי מנשה, כוללת את היישובים הבאים הנמצאים כולם בתחום הגדה המערבית: אלפי מנשה, ערב א-רמאדין, אבו-פארדה, ואדי א-ראשה, מעארת א-דאבה וראס א-טירה. להתנחלות אלפי מנשה גישה פתוחה וחופשית לישראל, לתושבי הכפרים אין כניסה חופשית לשום מקום מחוץ למובלעת. לישראל הכניסה אסורה עליהם ולכפרים השכנים, לעיר המחוז ולשאר שטחי הגדה, הם עוברים דרך מחסום ושני שערים שנפתחים 3 פעמים ביום למשך שעה. כל האזור נחשב לשטח צבאי שסגור למי שאינם ישראלים או יהודים . הפלסטינים תושבי המקום חיים תחת משטר של היתרים שהוא למעשה משטר של איסורים. הם מקבלים היתר לגור בביתם. היתר שעלולים להפקיעו מידיהם. קרוביהם וחבריהם וכל שאר תושבי הגדה המערבית מנועים מלבקר אצלם אלא באישור מיוחד. חלק ניכר מאדמותיהם מצוייות מחוץ לגדר ורבים מהם נאלצים לעבוד באלפי מנשה בשכר. נגישות החינוך, הבריאות והפרנסה הפכה בעייתית ביותר, תשתיות חיוניות כמו מים גז וחשמל קשים ביותר להנגשה והם חיים במן מחנה , מעין מכלאה גדולה.

חוות הדעת

עמותת 'במקום' התבקשה ע"י האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בשמם של תושבים פלסטיניים שחיים במובלעת, להכין חוות דעת תכנונית ולעזור להצגת העתירה בעזרת אמצעי המחשה. העתירה הינה הראשונה שעוסקת בגדר קיימת ובמובלעת שסגורה מזה למעלה משנה. יצאנו מספר פעמים לסיורים בשטח, למפגש עם האוכלוסייה, ולהכרת המרחב. בנוסף לכך ביצענו איסוף נתונים ממסמכים מחקריים, מצילומי אויר של השטח, ממיפוי גיאוגרפי וטופוגרפי של האזור, ומתצהירי התושבים שבמובלעת. בלוח זמנים קצר ביותר הכינו פעילים מתנדבים ואנשי צוות המשרד אמצעי המחשה שכללו מודל של המובלעת, תצ"א שמשלימה אותו וחוות דעת תכנונית מפורטת. נראה שזו הפעם הראשונה בה מוצע ניתוח תכנוני רחב יריעה להשלכותיה של גדר קיימת. מסקנת חוות הדעת היא כי יש לפרק את המובלעת שאם לא כן תהליכי ניוון שכבר אנו עדים להם בתחום התשתיות הפיסיות והתשתיות החברתיות יתעצמו והתושבים יאלצו לנטוש את אדמתם ובתיהם.

תוצאות

נערך דיון ראשוני בלבד בבית המשפט, במסגרתו בקשה המדינה לאפשר לה לבחון את התוואי הקיים על נתוניו והשלכותיו ולהציע שיפורים במרקם החיים. לאחר דחייה של מספר חודשים, כאשר המדינה ניסתה להציע שיפורים קוסמטיים בלבד בנושא פתיחת השערים בתוואי הגדר, התקיים ב-31.3.05 דיון מפורט בעתירה ובחוות הדעת בבית המשפט העליון, מול הרכב של תשעה שופטים. חוות הדעת היוותה נדבך מרכזי בעתירתו של עורך הדין מיכאל ספרד, שזכתה לשבחים גם על ידי בית המשפט עצמו. ביום 15.9.05 ניתן פסק הדין, ולפיו יש לפרק את גדר ההפרדה במובלעת אלפי מנשה, ולאפשר לתושבים הפלסטינים במרחב להתקיים במרחב אורבני אחד, כפי שחיו בעבר. בית המשפט נסמך על חוות הדעת, כאשר הוא תהה בפסק הדין באשר לשיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה על התוואי הספציפי בחלקים של הגדר שמקיפה את המובלעת. לראשונה בישראל נפתח הפתח לדון בתוואי גדר ההפרדה בשפה התכנונית שאכן הולמת אותו. בית המשפט קבע כי אפשר יהיה להקים גדר סביב ההתנחלות אלפי מנשה ולסלול כביש אלטרנטיבי ממנה לתחום ישראל.