English | العربية

אור עקיבא

סדנת תכנון

2005

העיר אור עקיבא שוכנת במישור החוף הצפוני, בין המטרופולינים הגדולים – תל-אביב מדרום וחיפה מצפון. מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה ושכנתה הצמודה ממערב היא קיסריה.

בספטמבר 2005 החלה 'במקום' להפעיל באור עקיבא סדנת זכויות תכנון, בשיתוף עם קבוצת התושבים 'מנהיגות צעירה'. הקשר נוצר דרך יוזמה של סגן ראש העיר שהתעניין בנושא ובגיבוש קבוצת המנהיגים הצעירים, אותה הצמיח.באור עקיבא היה ניסיון ראשון מסוגו, לעבוד מן ההתחלה בשיתוף פעולה עם העירייה בתקווה כי גם התושבים וגם העירייה ייצאו נשכרים מן ההתנסות.

הסדנה נועדה לסייע בגיבוש הקבוצה ובהגדרת מטרותיה ולספק למשתתפים כלים לקבלת החלטות ולקידום תהליכים משמעותיים בסביבת חייהם. לאחר מפגש ראשוני עם חברי הקבוצה, הוגדרו, יחד עימם, מטרות המפגשים: 1. גיבוש הקבוצה: הסדנאות יעמיקו את ההיכרות בין המשתתפים ויסייעו בהגדרת מטרות הקבוצה ובמימושן. 2. השתתפות הציבור בתכנון: במסגרת הסדנה ייחשפו המשתתפים לנושאים הקשורים בהכרת הליך התכנון. המשתתפים יקבלו מידע על השיקולים המשפיעים על התכנון המרחבי, ועל הדרכים בהן יכול הציבור להשתתף ולהשפיע על הליכים תכנוניים. 3. התמודדות עם סוגיות תכנוניות נבחרות: כבר במפגש הראשוני הביעו המשתתפים רצון עז להיעזר באנשי המקצוע במהלך המפגשים, ולקדם באופן מעשי נושאים נבחרים.

התושבים העלו ארבעה נושאים עקרוניים בהם הם מעוניינים להתמקד: מבני ציבור, שטחים פתוחים, תדמית הישוב ותכנית אב. הקבוצה נחושה להעמיק בלימוד הנושאים האלה, להגדיר את הבעיות ולנסות להציע פתרונות מעשיים.

הצוות

הסדנה באור עקיבא מלווה על-ידי צוות עבודה המורכב מפעילי 'במקום' – אנשי מקצוע מתנדבים מאור עקיבא, בנימינה, פרדס חנה, קיסריה, חיפה ותל אביב. הצוות מלווה את התושבים במפגשי הסדנה, במסגרתם הידע המקצועי של אנשי המקצוע והידע המקומי של התושבים חוברים יחד ומעשירים את הידע הכללי של המשתתפים. בין מפגשי הסדנה מקיים הצוות פגישות הכנה, במסגרתן נעשית הפקת לקחים ותכנון המשכי.

מפגשים 1 – 3

מפגש ראשון – 19.9.05

במפגש הראשון דיברו המשתתפים על אופני תפיסתם את העיר והגדירו באופן ראשוני סוגיות תכנוניות חיוניות לאור עקיבא. ניכר היה במשתתפי הסדנה שהם מלאי מוטיבציה לפעילות שתגרום לשינויים משמעותיים בסביבת חייהם. הם מצפים בכיליון עיניים לאפשרויות המעשיות הגלומות בסדנה. המשתתפים גם מודעים לצורך לגבש את הקבוצה ולרכוש מודעות וידע על הכלים ועל ההליכים שיאפשרו להם להטביע חותם על התפתחות אור-עקיבא.

בחלקו הראשון של המפגש, תוך שהם מעיפים מבט בתצלומי אוויר של אור עקיבא, ציינו המשתתפים חוויות אישיות הקשורות למרחב הפיזי של חייהם, ותוך כך העלו קונפליקטים וסוגיות הראויות לטיפול בעיניהם. הם החלו להגדיר את הצרכים המרכזיים של העיר ואת הגורמים שיאפשרו את התפתחותה. כך למשל, ברמת התפיסה העירונית, הועלה הצורך בשיפור תדמית העיר בעיני תושביה ובעיני הציבור בכלל. דובר על ההכרח לחבר בין החלקים הישנים לחדשים בעיר – ליצור "אור עקיבא אחת". יש להרחיב את הבסיס הכלכלי והתעסוקתי של העיר, טענו חברי הסדנה, ולשפר את רמת החינוך. הובע גם רצון עז לראות אוכלוסייה חזקה מגיעה לעיר.

חלקו השני של המפגש התמקד בסוגיות תכנוניות. המשתתפים העלו צרכים תכנוניים, כגון: האצת תהליכי פינוי-בינוי, דאגה לנגישות נכים, הקפדה על התאמה בין התכנון והייעוד של מבני ציבור לפעילות שמתממשת בהם. המשתתפים העלו שאיפות ורעיונות בנושאי איכות סביבה, ניצול הקרבה לים, והפוטנציאל הכפרי והתיירותי של אור עקיבא.

מפי המשתתפים:

"שכחו את אור-עקיבא הישנה… חשוב לתת לתושבים הוותיקים תחושה של טיפוח" (רווית, אשת שיווק )

"השטחים הפתוחים באור-עקיבא אט-אט נעלמים והופכים בחלק מהמקומות למגורים, או למזבלות עירוניות" (איציק, נולד וגדל במעברת קיסרי)

"חינוך וקידום הילדים והנוער הוא המגנט היחידי והגורם העיקרי שדרכו אפשר יהיה למנף את העיר. רק כך ניתן למשוך אוכלוסייה מבחוץ ולשפר את התדמית של העיר" (יאיר)

מפגש שני – 10.10.05

הוצגו מטרות הסדנה והוצע מבנה עקרוני, שהתגבש בוועדת ההיגוי המצומצמת שהוקמה לצורך העניין (צוות 'במקום' ושני נציגי תושבים). במסגרת מבנה הסדנה הוצגו ארבעה נושאים בהם תתבצע עבודה משותפת עם התושבים: מבני ציבור, שטחים פתוחים, תדמית העיר ותכנית מתאר. המשתתפים חולקו לקבוצות עבודה על-פי בחירת הנושא המועדף עליהם.

מפגש שלישי – 22.11.05

הפעילות התקיימה בקבוצות עבודה נושאיות, בעקבות רצון התושבים לקדם מספר תחומים במקביל: צוות מבני הציבור מיפה את מועדוני הנוער הקיימים בעיר וסיווגם לפי שימושים וייעודים. ככלל, לא זוהה חסר במבני ציבור, לבד מעובדת חסרונה של בריכת שחייה. בדרך כלל נמצא כי קיים ריבוי של מוסדות ציבור, ונראה כי יש לפעול להבנת השימושים ולהגדלת היעילות של מוסדות הציבור הקיימים, נוסף על אלה המתוכננים. לאחר ביצוע סקר מקיף, הכין צוות שטחים פתוחים מפה, בה נפרשו שטחי הציבור בעיר. שורה של נושאים הדורשים בדיקה וטיפול הועלו: שיקום שוק בלפור וגן בוב ראסל, בירור מצב שכונת הקרוואנים הסמוכה לנחל עדה, תיקון מתקני משחקים, עידוד פרויקט נטיעת עצים, קידום פרויקט "אימוץ גן" המעודד קשר בין בתי הספר לגנים הציבוריים תוך אימוץ וטיפוח הסביבה הקרובה.

חברי צוות תכנית המתאר נחשפו לתכנית מפורטת לשכונת מגורים חדשה (ש/934) בצדה המזרחי של העיר (תכנית לפני הפקדה). חברי הצוות התוודעו למושג "תכנית לפני הפקדה", התבצע ניתוח משותף של משמעויות התכנית, מיקום צפיפות הבינוי, אופי המגורים ומשתנים נוספים. פעילות זו היוותה הזדמנות עבור התושבים להיחשף לתכנית, ללמוד לקרוא אותה ולהכיר את מרכיביה השונים. לאחר הפעילות בקבוצות הועברה לכלל המשתתפים הרצאה על הליכי תכנון אשר עוררה עניין רב, ונערך דיון לקראת המפגש הבא שיתקיים במתכונת של סיור.

סיור תושבים

23.12.05
בין המפגש השלישי (22.11.05) למפגש הרביעי (12.01.06), התקיים סיור תושבים. הסיור נועד להפגיש בין התושבים לצוות 'במקום' באזורים שונים בעיר, לאפשר לתושבים לספר על המתרחש בסביבת חייהם מנקודת מבטם, ולקיים דיון שמהותו לימוד הדדי במקום עצמו, וזאת תוך הצגת שאיפותיהם ורצונותיהם של התושבים בכל הקשור לפיתוח וטיפוח הסביבה העירונית.

הסיור החל בהתמקדות ברמה השכונתית, עבר לרמה העירונית והגיע גם לרמה האזורית. הוא כלל ביקור בשכונה, בשטח המתוכנן להיות המרכז העירוני הראשי של העיר, ובאתרים המייצגים את הממשק של העיר עם סביבתה: נחל עדה ושמורה הנמצאת בשולי העיר – בין אור-עקיבא לקיסריה. בכל אחת מארבע התחנות בסיור הועלתה שורה של נושאים והתפתח דיון. למשל, בביקור בשכונה הצפונית, בה החל הסיור, הציגו תושבי המקום את הבעיות הסביבתיות/התכנוניות שהם חשופים אליהן: קרבה לאזור תעשייה, מטרדים הנובעים מאולמות אירועים, אנטנות סלולריות, הטלת פסולת בלתי חוקית בשטח המעבר בין השכונה לאזור התעשייה ועוד. הסיור, כך הסתבר בדיון שנערך לאחריו, הניב תוצאות מעשיות בתוך זמן קצר. מצד הרשות התבצעו פעולות כפינוי פסולת בין אזור התעשייה לשכונה, ונוצרה התארגנות חדשה של ועד תושבים מקומי.

מפגשים 4 – 5

מפגש רביעי – 16.1.06

המפגש, שהתקיים לאחר הסיור, ציין את מחצית הדרך בה פעלנו במסגרת הסדנה. לאור התנגדות ברמה העירונית לפעולה בנושאים רגישים המהווים פוטנציאל לקונפליקטים בין תושבים למקבלי ההחלטות בעיר, התוו התושבים, בשיתוף עם צוות 'במקום' את אופי הפעילות העתידית בסדנה. הוחלט כי יקודם הנושא של פיתוח נחל עדה המוזנח – יובלו של נחל תנינים העובר בשוליים המזרחיים של העיר. התושבים ביקשו כי במפגשים הבאים תמשך המגמה של מתן כלים וידע בנושאים תכנוניים, כדי לאפשר להם לפעול באופן עצמאי לאחר סיום הסדנה. בסופו של המפגש הוסכם כי תגובש עם התושבים תכנית רעיונית לפיתוח נחל עדה וגדותיו ברמה המקומית והאזורית. תכנית רעיונית זו תפורט לצעדי פעולה אפשריים שיקדמו את הרעיון.

מפגש חמישי – 7.2.06

המפגש התמקד בגיבוש רעיון לפיתוח נחל עדה. במסגרת המפגש ניתנה הרצאת מבוא על-ידי אדריכלית נוף על אודות מקומו של הנחל בעיר ואפשרויות הפיתוח שלו. בהרצאה פורטו היתרונות הגלומים בפיתוח הנחל לקידום נושאים שונים הקשורים בעיר. דובר על הזכות לשטח פתוח ולהנאה ממשאב טבע המצוי בתחום השיפוט של העיר ועל האפשרות לשפר את תדמית העיר באמצעות הנחל.

הרצאת המבוא היוותה נקודת פתיחה לקראת עבודה יצירתית משותפת של התושבים עם הצוות. התושבים הביעו את רצונותיהם לגבי פיתוח הנחל וציירו לאורכו את השימושים השונים בסביבתו. פעילות זו עוררה עניין, גרמה להנאה ונתנה במה לביטוי יצירתי עבור התושבים. בחלק זה של הסדנה ניכרו היטב היתרונות של עבודת צוות. בתום הפעילות הציגו התושבים את יצירותיהם, את תפישותיהם לגבי הנחל ואת שאיפותיהם לפיתוח עתידי שלו. הדברים תועדו בכתב, ובמפגשים הבאים יגובשו הרעיונות לכדי תכנית עבודה.

דוגמאות ממגוון הרעיונות שהעלו התושבים לפיתוח הנחל:

  • שילוב של שימור ופיתוח: חלקים מהנחל ומסביבתו מומלץ לפתח וחלקים אחרים לשמר, תוך מתן ביטוי לסביבה הטבעית, להיסטוריה של המקום ולאופיו בעבר.
  • השבת פעילות הדייג לנחל: יצירת אפשרות לפעילות דייג חווייתית בקטעים ממנו.
  • פיתוח ושיקום תשתיות הנחל תוך שימוש בחומרי הסביבה הטבעיים.
  • הפיכת הנחל למוקד משיכה לציבור: הכשרת שבילי אופניים, מגרשי/מתקני משחקים, מתקני מנגל וכדומה. הנחל ישמש אמצעי למשיכת אוכלוסייה ולהרחבת הפעילות הכלכלית והתיירותית של העיר בכללה.
  • שמירה על הצומח הקיים והרחבת פעילות הטיפוח והנוי בסביבת הנחל ובגדותיו.
  • שיקום הסביבה הביולוגית: לאפשר קיומם של בעלי חיים בנחל (צבים, דגים וכו'), כפי שהיה בעבר.
  • יצירת מעברים מגדה אחת אל השנייה: מחומרים שונים, כגון אבני דריכה, גשרי עץ וכדומה.
  • פתרון בעיית השפכים והזיהום של הנחל ודאגה לזרימת מים בנחל.
  • הימנעות מבינוי סביב הנחל: להשאיר ביטוי לטבע. לאפשר תוספות מינוריות של עצים ומתקנים.
  • יצירת הפרדה ואבחנה בין אזורים שונים בנחל.
  • לימוד תכניות קיימות של נחל התנינים ובחינת האפשרות לחבור אליהן ברמת הפיתוח הכללית. למשל: תכנית אמת המים של בית חנניה, ושמירה על רצף נחל התנינים.
  • יצירת אזורי משחק ייחודיים לאורך הנחל: מתקני משחק פיסוליים, יצירת מוקדים בעלי אופי שונה, המזוהים על-ידי נקודות ציון משתנות.
  • יצירת נקודות טיפוס לגובה לצפייה בנוף.
  • הגדלת הנגישות אל הנחל בכל המובנים: "לפתוח את הנחל אל העיר". לרבות נגישות לנכים, התאמת הבינוי בשולי הנחל, יצירת דרכי גישה מנקודות שונות בעיר וכדומה.
  • שימוש בנחל כאמצעי לשיפור תדמיתה של העיר.