English | العربية

תכנית מתאר אזורית 56 – למתקני שידור קטנים וזעירים

התנגדות

ינואר 2008

ב-29.11.07 הופקדה להתנגדויות תמ"א 56, תכנית מתאר אזורית שמטרתה להסדיר את הקמתם של מתקני שידור קטנים וזעירים (בעיקר אנטנות סלולריות) בשטח C, המקיף כ-60% מהגדה המערבית. בינואר 2008 הגישה 'במקום' התנגדות לתכנית זו, המעמיקה את האפליה התכנונית הקיימת ממילא נגד האוכלוסייה הפלסטינית.

ההתנגדות התמקדה בשלושה נושאים:

  1. הגבלת זכותם של פלסטינים להגיש התנגדויות להקמת אנטנות סלולריות, באמצעות ההוראה שאין לפרסם בשפה הערבית הודעות בדבר בקשות להיתר עבור אנטנות בתחומי השיפוט של ההתנחלויות
  2. ההתעלמות ממבנים שפלסטינים רשאים לבנות לפי תכניות המתאר הגליליות המנדטוריות, וההוראה כי בעת הקמת אנטנות סלולריות, אין צורך לשמור על טווחי בטיחות ביחס למבנים אלה
  3. יצירת מערכת רישוי נפרדת לישראלים ולפלסטינים, כאשר ועדות התכנון המקומיות בהתנחלויות ינפיקו היתרים לאנטנות סלולריות בתחומי השיפוט שלהן, ואילו פלסטינים ייאלצו לקבל היתרי בנייה עבור אנטנות סלולריות מהמינהל האזרחי.

תוצאות

ב-27.2.2008 דנה מועצת התכנון העליונה (מת"ע) במינהל האזרחי בהתנגדות שהגישה 'במקום'. בעקבות ההתנגדות והדיון, קיבלה מת"ע את עיקרי ההתנגדות של 'במקום' בשני הנושאים הראשונים, אך דחתה את ההתנגדות בנושא השלישי.

מת"ע החליטה לכלול בתכנית הוראה, ולפיה בכל מקרה של בקשה להקמת אנטנה סלולרית שגובהה תשעה מטרים או יותר, יש לפרסם מודעה בשני עיתונים בערבית ובשני עיתונים בעברית. כמו כן, נקבע כי פרק הזמן להגשת התנגדות יהיה בתוך 30 יום ממועד הפרסום בעיתונים. פירוש הדבר הוא שלתושבי האזור הפלסטיניים תהיה אפשרות מעשית להגיש התנגדות להצבת אנטנות סלולריות מסוימות, גם כאשר אלו מיועדות לקום בתחומי השיפוט של ההתנחלויות.

מת"ע קיבלה באופן חלקי גם את ההתנגדות בעניין תחולתן של תכניות המתאר הגליליות המנדטוריות. בהחלטתה נקבע כי בעת הגשת בקשה להיתר בנייה עבור אנטנה סלולרית, יש לסמן את ייעודי הקרקע ואת אפשרויות הבנייה לפי כל תכניות התכנון המאושרות – ובכלל זה לפי תכניות המתאר הגליליות המנדטוריות. המשמעות המעשית היא שגורם שמבקש להקים אנטנה סלולרית בשטח C יידרש לשמור על טווחי בטיחות גם ממבנים קיימים, או ממבנים שניתן להקימם, לפי תכניות המתאר הגליליות. מאחר שברוב היישובים הפלסטיניים בשטח C התכניות היחידות הקיימות הן תכניות המתאר הגליליות המנדטוריות, מדובר בשינוי משמעותי בהוראות תמ"א 56.

מת"ע דחתה את ההתנגדות בעניין מערכת הרישוי הנפרדת שתמ"א 56 יוצרת לפלסטינים ולמתנחלים, בקביעה הלקונית כי "טענות אלה לאפליה תכנונית אין להן על מה להישען". מת"ע טענה כי גם ביישובים פלסטיניים בשטח C עשויות לפעול ועדות תכנון מקומיות, למרות שכבר ב-1971 פרסם המפקד הצבאי הישראלי צו צבאי שביטל את ועדות התכנון המקומיות בכל הכפרים הפלסטיניים באזור.

כיום אין ייצוג כלשהו לפלסטינים במת"ע ובמוסדות התכנון האחרים במינהל האזרחי, המאוישים רק על ידי ישראלים, ובניגוד לאמור בהחלטת מת"ע, בכפרים הפלסטיניים אשר בשטח C אין ועדות תכנון מקומיות ואף אין אפשרות חוקית להקימן. לפיכך, מת"ע הותירה על כנה את האפליה המבנית המתמשכת נגד האוכלוסייה הפלסטינית באזור, שאינה זוכה לייצוג במוסדות התכנון שמקבלים החלטות מכריעות בעניינה. בה בעת, מת"ע החליטה להמשיך ולאפשר לוועדות המקומיות בהתנחלויות – ועדות שבהן יש ייצוג מלא לתושבים המקומיים – להוציא היתרי בנייה לאנטנות סלולריות בתחומיהן.

תכנית מתאר אזורית 56 – התנגדות, PDF