English | العربية

יש לקיים דיונים נוספים בהמלצות החוקרת ביחס לתכנית מטרופולין באר שבע

הודעה לעיתונות

20 ליולי 2010

נציגי הקהילה הבדואית וארגונים חברתיים לחברי הולנת"ע, לקראת הדיון שהתקיים ב 20.7.10: יש לקיים דיונים נוספים בהמלצות החוקרת לגבי מטרופולין באר-שבע, על מנת למצוא פתרונות ראויים לכפרים. לטענתם בעוד שראוי וכדאי לאמץ מספר המלצות להכרה בכפרים הבדואים, הרי שבהמלצות רבות ישנם כשלים שיקשו על יישומן או לא יאפשרו את יישומן כלל.

נציגי הקהילה הבדואית והארגונים החברתיים – המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, במקום-מתכננים למען זכויות תכנון, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, והפורום לדו קיום בנגב, יצאו בקריאה לחברי הולנת"ע, שלא לאשר בדיון שהתקיים ב 20.7.10 את המלצות החוקרת בנושא לתכנית המתאר של מטרופולין באר-שבע.

לטענתם, יש לקיים דיונים מעמיקים נוספים בהמלצות החוקרת, שכן בעוד שראוי וכדאי לאמץ מספר המלצות, הרי שבהמלצות רבות ישנם כשלים שיקשו על יישומן ובחלק מהמקרים אף מביאים לכך שלא ניתן יהיה ליישמן בשטח כלל.

לדבריהם, דו"ח החוקרת מהווה נקודת מפנה חיובית בהתייחסות של מוסדות התכנון אל הכפרים הבדואים. הדו"ח מתייחס לראשונה אל האוכלוסייה הבדואית שחיה בשטח כבעלת מאפיינים קהילתיים ייחודיים לה ובעלת זיקה למרחב בו היא חיה וכי כל פתרון מוצע עבורה חייב להתחשב בכך, על מנת שניתן יהיה לממשו בפועל. החוקרת אף הולכת צעד קדימה בכל הנוגע לתפיסת מגוון היישובים, בכך שהיא מציעה להכיר בסוג ההתיישבות הקיים – התיישבות כפרית – בכל פתרון תכנוני עתידי שייועד לכפרים.

יחד עם זאת, מבחינת הפתרונות הנקודתיים עבור כל כפר וכפר, עולות מספר בעיות מהותיות, אשר מביאות לכך שלא ניתן יהיה ליישם רבות מהמלצות החוקרת במתכונתן הנוכחית (ראו ניתוח נקודתי מצורף).
אחת הבעיות המרכזיות היא, התבססות על תכניות ושימושי קרקע ישנים, אשר לא מיושמים בשטח בפועל. בכך נותנת החוקרת עדיפות לתפיסה תכנונית שלא מיושמת נכון להיום, במקום לאוכלוסייה החיה בשטח ולצרכיה.

בעיה מרכזית נוספת, היא חזרה לפתרון שנוסה בעבר ונכשל כשלון חרוץ, לפיו מוצעת העברה של אוכלוסיות, כמו גם התעלמות ממבנה הבעלויות על הקרקע. כשלון פתרון זה בעבר נבע מעצם העובדה, שקיימת זיקה חזקה בין האוכלוסייה לבין לקניינה ולמקום מושבה ההיסטורי המשפיעה גם על היחסים בין הקהילות עצמן. לפיכך, כל פתרון המתעלם מעובדה זו, סופו לכישלון.

בנוסף, החוקרת מותירה יותר מעשרה כפרים ללא כל פתרון תכנוני ראוי, כמחציתם רק עקב היותם מחוץ לאזור הסייג, כפי שהוא מוגדר על ידה.

לדברי סעיד אבו סמור מהמועצה לכפרים הבלתי-מוכרים, "מדובר בהזדמנות נדירה שבה יכולים מוסדות התכנון לתקן עוול ולעשות צעד משמעותי לקראת פתרון מצוקתה של האוכלוסייה הבדואית. ישנה חשיבות רבה להחלטות שתתקבלנה מחר, ואנחנו מקווים כי חברי הוועדה בבואם להחליט בנושא ישימו לנגד עיניהם את סבלו המתמשך של מיעוט זה מאזרחי המדינה, שהוא תוצאה של מדיניות ההזנחה, האפליה ואי-ההכרה בכפרים".

לדברי נילי ברוך מ'במקום', "מן הראוי לקיים מספר דיונים מעמיקים בהמלצות החוקרת, ולבחון מהם המקומות בהם נדרשת בדיקה נוספת. נראה כי, כבר עכשיו ניתן להגיע להסכמה על חלק מהפתרונות אותם מציעה החוקרת וכן כי בעזרת התאמות נוספות, שיערכו בשיתוף עם האוכלוסייה, ניתן יהיה להגיע לפתרון מוסכם נרחב יותר".

ניתוח נקודתי המלצות החוקרת מטרופולין ב"ש