English | العربية

לבטל את התוכנית להקמת שבעה יישובים חדשים במבואות ערד

הודעה לעיתונות

14 באוגוסט 2012

הרס יישובים בדווים ופינוי תושביהם כדי להקים שבעה יישובים יהודיים חדשים שנחיצותם כלל לא ברורה – זה עיקרה של התכנית הגרנדיוזית להקמת שבעה יישובים חדשים באזור מבואות ערד. 'במקום', יחד עם תושבי כפרים בדווים לא מוכרים, תושבת ערד, האגודה לזכויות האזרח ופורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת הממשלה להקמת היישובים: "התכנית מפלה, בזבזנית ומיותרת".

באוקטובר 2011 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת שבעה יישובים כפריים באזור "מבואות ערד". בדברי ההסבר להחלטה, נכתב כי היא חלק מ"החזון הציוני להפרחת הנגב" ובין מטרותיה "חיזוק ההתיישבות היהודית המוסדרת". השטח הכולל של היישובים, כ-180,000 דונם, מתואר בהחלטה כאזור "ריק מאוכלוסייה" שבו שני יישובים יהודיים, ארבע חוות בודדים ו"פזורה בדואית דלילה".

אלא שאותה "פזורה בדווית דלילה" היא חמישה כפרים לא מוכרים שבהם מתגוררים כ- 8,000 אזרחים; שניים מהם – עתיר/אום אלחיראן ותל ערד, קיימים במקומם מאז שנות החמישים, לאחר שתושביהם הועברו אליהם על ידי הביטחון רשויות המדינה; שלושה נוספים – אל-חומרה, סעווה, ואל-באט, יושבים במקומם עוד מהימים שלפני קודם המדינה. הכפרים הללו משוועים להסדרה ולהכרה, אולם כאשר התקבלה המלצה מקצועית להכיר ביישובים עתיר/אום אלחיראן ותל ערד, היתה זו דווקא הממשלה שהתנגדה להכרה ביישובים ודרשה את פינויים, בנימוק שהשטח בו הם יושבים "רגיש וערכי ביותר מבחינה סביבתית ונופית". כעת, מבקשת אותה הממשלה להקים באותו אזור יישובים יהודיים חדשים. מלבד פינוי היישובים הבדווים, צפויה התכנית לפגוע בתשתיות יישובים אחרים בסביבה.

בעתירה שהוגשה ב 14.8.12 לבג"ץ, מצוין כי בהחלטת הממשלה נכתב כי מטרתה היא הגדלת היצע הדיור עבור אוכלוסייה של כ- 11,000 נפש, אלא שכבר כעת, בשני יישובים חדשים שהקמתם אושרה, ישנן תשתיות ל- 17,500 נפש; במקביל, עשרות יישובים ותיקים בנגב, כפריים ועירוניים גם יחד, סובלים מהגירה שלילית ומשוועים לאוכלוסייה חדשה.

בעתירה מוזכר דוח של המשרד להגנת הסביבה מ- 2009, הסוקר את עלותם הכספית של יישובים חדשים. על פי הדוח, הקמתה של יחידת דיור ביישוב חדש עולה פי שלושה מהקמתה במסגרת יישוב קיים. לפי תחשיב זה, דחיית התכנית להקמת עשרת היישובים תפנה סכום של 1,410,000,000 NIS (מיליארד וארבע-מאות מיליון NIS) שיוכל להיות מושקע בהסדרת היישובים הבדווים, בחיזוק היישובים הקיימים, ובפרט, העירוניים שבהם כמו מצפה רמון, ירוחם, דימונה, ערד, אופקים ונתיבות.

לדברי עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח שכתבה את העתירה, "מדינה שמחויבת לשוויון בין אזרחיה, לא יכולה להחליט על סילוק של קהילה בדווית כדי להקים יישובים לאוכלוסייה היהודית. מאחורי המלל של 'חזון' ו'הפרחת השממה' מסתתרת אמת פשוטה, והיא המשך האפליה הבוטה בין בדווים ליהודים."

לדברי נילי ברוך, מתכננת ערים מ'במקום', "בעשורים האחרונים, מושקעים משאבים רבים בהקמת עוד ועוד יישובים חדשים ליהודיים בלבד, על חשבון התושבים הותיקים של הנגב – הבדווים בכפרים הבדווים הלא מוכרים שסובלים מהזנחה פושעת, ותושבי הערים והיישובים היהודיים, שסובלים גם הם מהזנחה ומשוועים לתושבים חדשים. בתכנית הזו אין צדק ואין הגיון – תכנוני, חברתי, כלכלי, או אזרחי".

עתירה נגד התכנית להקמת הישובים בחבל ערד