English | العربية

שינויים חיוביים בתכנית המתאר ליישוב ירכא

הודעה לעיתונות

3 באוקטובר 2012

ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) קיבלה חלקים מרכזיים מההתנגדות לתכנית המתאר במחוז הצפון שהגישו תושבי ירכא, עמותת במקום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. ההחלטה עשויה להשפיע לא רק על ירכא, אלא להוות תקדים שישפיע גם על יישובים ערביים אחרים עם בעיות דומות.

על פי החלטת הוולנת"ע יש "לקבל את התנגדות המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, עמותת במקום ותושבי ירכא לעניין סעיף 13.3 בהוראות התכנית – כך שיהא זה בסמכותה של הוועדה המחוזית להרחיב את שטח הישובים, הכולל שטח ישוב כפרי, שטח ישוב עירוני ואזור תעסוקה מרחבי."

כמו כן ובעקבות ההתנגדות, המליצה הוועדה למועצה הארצית לתכנון ולבניה לקיים דיון עקרוני בצורך בשינוי נקודתי בסעיף אשר מאפשר אישור של תכנית מקומית המציעה תוספת שטח לבינוי ואשר חורגת מגבולות המרקם העירוני במחוז הצפון ובנפת באר שבע. ההתנגדות הוגשה נגד תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 2/9/2.

על פי ההתנגדות, רוב הקרקעות בישוב ירכא נמצאות בידיים פרטיות ואינן בבעלות המדינה או בבעלות מנהל מקרקעי ישראל. תושבי ירכא, כמו תושבים רבים בישובים ערבים אחרים בהם הבנייה מסתמכת באופן כמעט בלעדי על קרקע פרטית, מצויים במלכוד תכנוני. במצב של העדר תכניות מתאר מתאימות, אין בידם כל אפשרות לקבל היתר בנייה על האדמה שבבעלותם ולכן מי שזקוק לקורת גג נאלץ לבנות את ביתו ללא היתר על קרקע חקלאית שבבעלותו ולהסתכן בקבלת צו הריסה או לחילופין בתשלום קנסות כבדים. בהעדר של תכניות מתאר מתאימות, הבעלות הפרטית על הקרקע היא זאת שמכתיבה את המיקום שאדם יבחר להקמת ביתו, למרות העדר התשתיות ושהדבר סותר לא פעם לתכניות מתאר ברמה המחוזית או הארצית. כלל תושבי היישוב סובלים ממצוקת הדיור שנוצרת עקב כך, אך עיקר הפגיעה הינה אצל הזוגות הצעירים, אשר בהעדר של פתרון דיור אינם יכולים להקים משפחה.

אף על פי שאחת ממטרות התכנית הייתה לספק פתרונות למבנים שנמצאים מחוץ לאזור הבניה בכפר, בפועל היא התעלמה מאזורים נרחבים מצפון וממזרח לו מבלי להכילם בתוואי התכנית. על פי ההתנגדות, לאחר בחינה של תכניות המתאר באזור, לא נמצא חסם להרחבת אזור הפיתוח בירכא ולא נמצאה מניעה להכללת כל הבתים הקיימים מצפון לכפר בתכנית המוצעת. זאת במיוחד לאור העובדה שהתכנית הארצית תמ"א/35 קובעת שאזור זה הינו אזור "מארג עירוני".