English | العربية

מאז 1967: 0.7% מאדמות המדינה בגדה הוקצו לפלסטינים

הארץ, 28.3.2013

ממסמכים של המנהל האזרחי שהוגשו לבית המשפט בעקבות עתירת חופש המידע של עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח עולה כי מאז שנת 1967 המנהל הקצה לפלסטינים 0.7% מאדמות המדינה בגדה, לעומת 37% מאדמות שהוקצו להתנחלויות.

המינהל האזרחי הקצה לפלסטינים 0.7% מאדמות המדינה בגדה המערבית מאז שנת 1967, לעומת 37% מהאדמות האלה שהוקצו למתנחלים. כך עולה ממסמכים של המינהל האזרחי שהוגשו לבית המשפט.

ביהודה ושומרון יש 1.3 מיליון דונמים של מה שמכונה "אדמות מדינה". לפי הסיווג של המינהל האזרחי, "אדמות המדינה" הן במיעוטן קרקעות שנרשמו בטאבו על שם ממלכת ירדן עד 1967, ורובן הגדול אדמות שהוכרזו "אדמות מדינה" לאחר 1979, כדי לאפשר בניית התנחלויות. הצורך בהכרזה כזו נוצר באוקטובר 1979, כשבג"ץ פסל את הנוהג של המדינה לתפוס אדמות פלסטיניות להקמת התנחלויות, במסווה של "צרכים צבאיים".

תחת זאת החל ההליך של הכרזה מסיבית על אדמות מדינה. אדמות אלה מוכרזות במקומות שלא נראה בהם סימן לעיבוד הקרקע. על פי החוק בגדה, בכל מקום שיש עיבוד רצוף של 10 שנים, הקרקע עוברת לבעלות המעבד. בשנים האחרונות הפסיק המינהל האזרחי להכריז על קרקעות כאדמות מדינה, אלא במקומות שההכרזה מלבינה בנייה בלתי חוקית במאחזים. המדיניות המוצהרת של ממשלת נתניהו השנייה היתה לפנות את הבנייה היהודית מקרקעות פלסטיניות פרטיות בגדה, ולאשר כל מה שנבנה על אדמות מדינה.

לפני שלוש שנים פנו האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" למינהל האזרחי וביקשו, מתוקף חוק חופש המידע, נתונים על היקף אדמות המדינה ביהודה ושומרון. המינהל, שבמסגרתו פועלת יחידה העוסקת ברישום ובניהול מקרקעין, סירב למסור את המידע. הארגונים עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בדיונים טענו נציגי המינהל שיש 1.3 מיליון דונם אדמות מדינה, ושאין להם יכולת למסור מידע נוסף. השופט יורם נועם לא קיבל את התשובה ושלח את נציגי המינהל לבדוק את העניין לעומק.

לפי הנתונים שמסר המינהל, כשחזר לבית המשפט, 671 אלף דונם מאדמות המדינה לא הוקצו כלל ומצויים עדיין בידיו. 400 אלף דונם הוקצו להסתדרות הציונית, ועל אדמות אלה נבנו רוב ההתנחלויות – הבתים ושטחי החקלאות. עוד 103 אלף דונם הוקצו לחברות סלולר, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, בעיקר לבניית מבני ציבור. משרדים ממשלתיים דוגמת מקורות, בזק, חברת החשמל, קיבלו 160 אלף דונם, 12% מאדמות המדינה.

לפלסטינים כמעט לא הוקצה דבר: 8,600 דונם בסך הכל, 0.7% מאדמות המדינה.
בפירוט ההקצאה לפלסטינים נכתב כי ניתנו 6,910 דונם בנפת ג'נין – הקצאות ישנות שנמצאות היום בשטח A ו-B; בנפת חברון הוקצה דונם אחד, למחצבה; בנפת בית לחם 630 דונם לבדואים; בנפת שכם ויריחו הוקצו אלף דונם; בטול כרם עשרה דונמים, ובנפת רמאללה הפלסטינים לא קיבלו אינץ' של אדמות מדינה.

ניר שלו, חוקר בעמותת 'במקום', אומר כי "ישראל טוענת שנים שההתנחלויות מוקמות רק על אדמות מדינה – טענה שמתבררת שוב ושוב כלא מדויקת. נתוני ההקצאות לפלסטינים, שהמינהל האזרחי נאלץ לחשוף, מראים את הצד השני של המטבע: המדיניות הישראלית קובעת שאדמות המדינה בגדה מיועדות לשימוש ישראלים בלבד – ובעיקר מתנחלים".

מכיוון שאדמות המדינה הן תנאי חיוני לקיום ולהתרחבות התנחלויות, יש לחצים רבים בניסיון להשפיע על ההחלטה איפה להכריז על אדמות אלה ואיפה לא. בדיקה שעשה "הארץ" מלמדת כי גם כשהמדינה טוענת, ביחס לקרקע מסוימת, שהיא אדמת מדינה, הבדיקה שעשתה לפני ההכרזה היתה רשלנית וההכרזה כוללת שטח שהוא קרקע פרטית של פלסטינים. לפי הנוהל, בכל מקום שמזוהה עיבוד האדמה, המדינה מנועה מלגעת בשטח. אך כשפלסטיני מפסיק לעבד קרקע, המדינה אינה יכולה לדעת אם עשה זאת מרצונו, או בשל המצב השורר באזור ומונע ממנו תנועה חופשית.

דוגמה לרשלנות של המינהל ניתן לראות ליד גבעון החדשה הסמוכה לגבעת זאב. בצמוד להתנחלות ניצב בית של פלסטיני, סעדת סברי, שעיבד גם חלקה ליד ביתו. בשנת 2006 החלה בניית גדר ההפרדה באזור, והכלים ההנדסיים הרסו את החלקה שלו. אף שצילומי אוויר מראים בבירור שהחלקה היתה מעובדת, המינהל הכריז על השטח ב-2010 אדמת מדינה, וצירף את החלקה לשטח גבעת זאב. סברי עתר לבג"ץ נגד ההחלטה.

החוקר דרור אטקס החל לנתח האחרונה את ההכרזות המדינה על אדמות מדינה. הוא מראה כי ההכרזות היותר מפוקפקות נוגעות לנקודות מסוימות, לנתחי קרקע החשובים להתפתחות ההתנחלות. כך הדבר בסוסיא, תקוע, מעלה אדומים, כרמל, גיתית, אלון שבות, נווה דניאל, מגדל עוז, מעון, קריית ארבע וכוכב יעקב.

בנייה במעלה אדומים, בשנה שעברה. צילום: רויטרס
במרכז מעלה אדומים, למשל, מראים תצלומי אוויר משנות השבעים שטח מעובד בחלקו. אך בשנת 2005 הוא הוכרז כולו אדמות מדינה, צורף להתנחלות והיום עומדים עליו בתים. לדברי אטקס, "הממצאים הללו, שנעשו באופן מדגמי, מוכיחים את הטענה שבעלי קרקעות פלסטינים שבים ומעלים בעשורים האחרונים: בחסות המהלך הנרחב של הכרזה על אדמות מדינה, שכלל כמעט מיליון דונם, ישראל השתלטה על שטחים מעובדים נרחבים, שנגזלו מבעליהם בחסות החלטות מנהלתיות שהבקרה הציבורית והמשפטית עליהן היתה מינימלית. אין ספק שאם ייעשה סקר מקיף של מצב עיבוד הקרקעות שישראל הכריזה עליהן אדמות מדינה, בשל היותן לא מעובדות כביכול, יתברר שגודל הקרקעות המעובדות הגזולות רב לאין ערוך מזה שנמצא בבדיקה שלי. זהו האמצעי החשוב ביותר של ישראל להשתלט על אדמות בגדה ולהעבירן למתנחלים".

אף שצוות "קו כחול" של המינהל, הבודק את הקרקעות שיוכרזו כאדמות מדינה, אמור להתנהל באופן מקצועי ולהתבסס על עדויות ותצלומי אוויר, פקיד בכיר במינהל הודה באחרונה, בבית המשפט הצבאי בעופר, שהשיקולים על ההכרזה הם מדיניים. הדיון המשפטי עסק בהכרזה על אדמות מדינה במאחז היובל. המאחז עומד במרכז דיון בבג"ץ כבר שבע שנים וחצי. המדינה החליטה להלבין את המאחז ולהכריז על אדמותיו אדמות מדינה, אבל תצלומי האוויר מראים בבירור שהשטח היה מעובד וכמה בתים והכביש למאחז יושבים על קרקע פלסטינית פרטית.

מה שהמדינה עשתה במאחז היובל היה להכריז על אדמות מדינה במעין מסננת: לפעמים נמצא שטח שבין עץ לעץ 'לא מעובד' והוכרז אדמת מדינה. פלסטינים שכנים, מהכפר קריות, הטוענים לבעלות על הקרקע, ערערו על ההחלטה באמצעות ארגון "יש דין" ועורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה.

בדיון בינואר השנה העיד בבית המשפט גלעד פלמון, מרכז צוות "קו כחול" ביחידת הפיקוח של המינהל, ואמר: "הגורם המחליט על עצם בחינת אפשרות ההכרזה הוא הדרג הפוליטי. שר הביטחון". הוא נשאל אם מכריזים על אדמות כי "רוצים לעשות שימוש מסוים בקרקע". פלמון אמר ביחס למוטיבציה להכריז על שטח כאדמות מדינה, כי "יש שני קטליזטורים, אחד הוא סכסוך והשני פגם במעלה הדרך: אנחנו יודעים שעלו לקרקע באופן בלתי חוקי ואפילו יש צווי הריסה". יוסי סגל, הממונה על אדמות המדינה באיו"ש, טען בבית המשפט ש"הדרג המדיני קבע את גודל השטח".

מנכ"ל "יש דין", חיים ארליך, אומר בתגובה לדברים כי "יוסי סגל, הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש, חושף בדבריו עובדה כואבת ומכוערת שאנו מודעים לה מזמן: הליך הסקר, שאמור להיות מקצועי, הפך כלי פוליטי בידי הדרג המדיני. טענת ישראל לאורך השנים, שזה הליך מקצועי שתכליתו הגנה על אדמות מדינה, מתברר כחלולה. בפועל ההליך משמש להכשרת מאחזים, בנייה והרחבת התנחלויות".

עו"ד תמר פלדמן, מנהלת המחלקה לזכויות האדם בשטחים הכבושים באגודה לזכויות האזרח, אמרה בתגובה לחשיפת המידע כי "המושג "אדמות מדינה" לא צריך להטעות. אין מדובר באדמות ששייכות למדינת ישראל ושהיא רשאית, על-פי החוק, לעשות בהן כרצונה. אדמות המדינה בגדה המערבית הן אדמות ציבור, שאמורות לשמש לרווחתה ולטובתה של אוכלוסיית השטח הכבוש – הפלסטינים. הנתונים שנחשפו מוכיחים במספרים את מה שכולנו יודעים: שלאורך השנים המדינה עשתה באדמות הפלסטינים כבשלה והעבירה להתנחלויות כמות אדירה של קרקעות על חשבון הציבור לו הן שייכות".

"הארץ" פנה למינהל האזרחי לקבל את תגובתו לדברים ב-13 במארס. למרות תזכורות חוזרות ונשנות, לא נמסרה עד עתה כל תגובה.

לקריאת הכתבה במלואה