English | العربية

אוסקר ירוק לסביבה, אוסקר שחור לשר התחבורה

ynet, 21.04.13

לרגל יום כדור הארץ הבינלאומי שיצויין מחר ובמסגרתו יחולקו פרסי "הגלובוס הירוק" לפרויקטים המקדמים את איכות הסביבה לראש סדר היום, יקבל השר ישראל כץ את אות הקלון – "הגלובוס השחור", על הנזקים שעתיד פרויקט הרכבת לאילת ליצור לסביבה ולנוף. הכירו את הזוכים הירוקים ואת המפסיד הגדול.  מחר (22.4), יום כדור הארץ הבינלאומי, יוענקו אותות "הגלובוס הירוק" למצטיינים בפעילות למען הסביבה. אותות הגלובוס הירוק, "פרס האוסקר הסביבתי" של ישראל, מוענקים על-ידי ארגוני הסביבה על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. במהלך הטקס יוענק גם האוסקר השחור לשר התחבורה על פרויקט הרכבת לאילת.

טקס הענקת אותות הגלובוס הירוק מתקיים זו השנה העשירית ברציפות, בהובלת חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים כ-130 ארגונים מכל רחבי הארץ. טקס הגלובוס הירוק השנה מתקיים על רקע המתיחות הגוברת בין הציבור הרחב לבין בעלי הון בנושא ניצול משאבי הטבע של ישראל. אם בעבר העברת משאבי הטבע שלנו לידי מספר מקורבים הייתה נחשבת לדבר שבשגרה, היום החלטות כאלה מעוררות סערה ציבורית ותחושה קשה של ניצול. כבר לא מובן מאליו שגורם פרטי יכרה, ישאב ויקדח את תנובת הארץ או יקנה את תוצריה במכירת חיסול מבלי להעביר לציבור את חלקו הראוי ולתת לו דין וחשבון מלא.

בחזית המאבק האזרחי נמצאים ארגוני סביבה ופעילים חברתיים המתגייסים, פועלים ונאבקים על מנת לייצר נורמות מוסריות ואמות מידה ראויות יותר. ברחבי הארץ קמים אזרחים ומקימים קבוצות פעילות במגוון נושאים העוסקים בזכויות ואופן השימוש במרחב הציבור ומשאבי הציבור.

נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה אמר היום, כי "יום כדור הארץ הוא יום הוקרה לנחישות ואומץ הלב של פעילי הסביבה. הפעילים מרגישים, פעמים רבות, שהם 'שמים את האצבע בסכר', כאשר בכל רגע צץ איום סביבתי חדש. לרוב עומד מאחורי איומים אלה אינטרס כלכלי גדול, ולעתים אף קשרי הון-שלטון מסועפים, ההופכים את הפעילות הסביבתית לסיזיפית ולעתים אף מסוכנת. חגיגת העשור לגלובוס הירוק היא הזדמנות מצוינת להודות לארגוני ופעילי הסביבה, להוקיר את פעילותם ולציין את הישגיהם. צריך להביט אחורה כדי לראות איזו דרך ארוכה עשינו. לצד האתגרים שעוד נותרו, ניתן לומר בסיפוק – המאמץ נושא פירות".

ירושלמי הוסיף כי ביום כדור הארץ יש לציבור ולארגוני הסביבה הזדמנות לדרוש ממקבלי ההחלטות להציב את נושא הסביבה, בריאות הציבור וזכויות הדורות הבאים במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלהם, במיוחד לקראת דיוני התקציב. "דווקא בימים בהם מונפת חרב הקיצוצים ונטל המיסים על הציבור הולך ונעשה כבד יותר, מן הראוי שמי שגורם נזק סביבתי גבוה יישא גם הוא בנטל וכך, על ידי מיסוי ירוק, ניתן להתחיל לייצר צדק סביבתי ותיקון לעוולות היסטוריות".

לצד הביקורת, ירושלמי ציין, כי: "מול קבוצה של בעלי הון שהתעשרו מביזת משאבי הטבע של הציבור, מתחיל להסתמן כיוון עסקי שונה, מרענן וחדשני. יותר ויותר חברות עסקיות מבינות שניתן להרוויח ולשגשג מפעילות שהיא דווקא למען הסביבה ולא נגדה. דוגמה לכך מהוות חברות כ'תרמוקיר', 'סולל', 'אורמת' ועוד, אשר זכו בעבר בגלובוס הירוק. הפעם בחרנו להעניק את אות ההוקרה בקטגורית העסק הירוק לחברת שיכון ובינוי על אימוץ עקרונות הקיימות ויישום הבניה הירוקה בכל הבניה למגורים. אני תקווה כי חברות עסקיות נוספות ילכו בעקבותיה".

אותות הגלובוס הירוק יוענקו ביום שני 22.4, בטקס חגיגי שיתקיים בפארק אריאל שרון ("חיריה"), בהנחייתו של דני רופ ובמעמד השר החדש להגנת הסביבה עמיר פרץ, ראשי השדולה הסביבתית בכנסת ומאות פעילים מארגוני הסביבה. הזוכים ב"גלובוס הירוק" הם אנשים שהובילו תהליכים של שינוי למען הסביבה בפעילות ציבורית, עסקית או התנדבותית. בטקס יוכרז גם אות "הגלובוס השחור" – ציון גנאי לגורם שפגע באופן מיוחד בסביבה.

הפרס המרכזי ניתן למטה לתכנון אחראי: קבוצה של כ-30 ארגונים חברתיים וסביבתיים הנאבקים יחד ברפורמה במערכת התכנון המכונה "רפורמת הולילנד", או לפי ראש הממשלה נתניהו "רפורמת המרפסות". התכנית, שקידומה החל ב-2009, נבלמה במרץ 2012 בכנסת אחרי פעילות נמרצת של הארגונים בשיתוף עם חברי כנסת מהאופוזיציה, ובסופו של דבר הממשלה נאלצה להקפיא את הצעת החוק. מבקר המדינה החל לחקור טענות לגבי פגמים בהליך גיבוש הרפורמה, בעקבות טענות על ניגוד עניינים של המעורבים בניסוחה, ובשל העדר שקיפות בהליך.

הפרס ניתן למטה לתכנון אחראי על התהליך הייחודי, שהתבסס על שיתוף פעולה של ארגוני סביבה וחברה ושילוב של מהלכים בזירה המשפטית, תקשורתית, ציבורית ולוביסטית, שהביא להישגי ביניים משמעותיים של עיכוב הרפורמה ועצירת המתכונת המקורית שלה. יש לזכור, כי עדיין אין כאן הישג סופי, והרפורמה עוד לא נגנזה כליל. עם כינונה של הכנסת הנוכחית חודשו המהלכים לקדם את הרפורמה. הגרסה המסורבלת שלה בת 600 הסעיפים אומנם נדחתה, אבל גרסה מקוצרת יותר נוסחה במינהל התכנון של משרד הפנים. המטה לתכנון אחראי התריע לאחרונה מפני ניסיון להחביא גרסה של הרפורמה בתוך חוק ההסדרים ולייצר למעשה מחטף פוליטי.

המשמעויות של אימוץ הרפורמה הן מגוונות: צמצום שיתוף הציבור והאפשרות להגשת התנגדויות (אשר בלעדיהן ניצחונות סביבתיים היו נמנעים כגון: חוף פלמחים, ביטול התכנית לתחנה פחמית באשקלון, ביטול הבניה לפי תכנית ספדי); פתח לשחיתות בשל הסרת איזונים ובלמים שקיימים היום (פרשת הולילנד כדוגמא); התעלמות מהאפשרות לאישור דיור בר השגה; יצירת פערים חברתיים בין רשויות חזקות לחלשות; והטלת נטל כספי כבד שהרשויות החלשות לא יעמדו בו.

רשימת הארגונים החברים במטה: החברה להגנת הטבע ן אדם טבע ודין | אזרחים למען הסביבה בגליל | במקום | גרינפיס ישראל | האגודה לזכויות האזרח | האגודה לצדק חלוקתי | הקשת הדמוקרטית המזרחית | התנועה לאיכות השלטון | התנועה לחיים בכבוד | החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ר"ג | חיים וסביבה | ידיד | ידידי כדור הארץ המזה"ת | ירושלים בת קיימא| ישראל בשביל אופניים | מגמה ירוקה | המועצה לשימור אתרים | מטה הגולשים ישראל | מכון דש"א | מרכז השל לקיימות | עמ"י |האגודה לצדק סביבתי בישראל | שקיפות בינ"ל-ישראל (שבי"ל) | שתי"ל | תחבורה היום ומחר

לקריאת הכתבה במלואה