English | العربية

הבדואים בגדה מתנגדים לתוכנית ליישוב קבע מצפון ליריחו

תוכנית היישוב באזור נויעמה הוקפאה בשל התנגדות המתנחלים – ואולם גם הדיירים המיועדים, בני 3 שבטים בדואים, מתנגדים: "חלק מתוכנית גירוש"

הארץ, עמירה הס, 16.05.2013

התנגדות של מתנחלי בקעת הירדן לתוכנית המינהל האזרחי להקים יישוב פלסטיני מצפון ליריחו, באזור נויעמה, הובילה את שר הביטחון, משה יעלון, להודיע על הקפאת תוכנית המתאר. כך דיווח "מעריב" ביום שני. ואולם לא רק המתנחלים מתנגדים לתוכנית – גם הבדואים שהמינהל מייעד למגורים במקום מתנגדים לה. לדבריהם, התוכנית היא חלק מהתוכנית לגירוש אלפי בדואים ממאהליהם בגדה והוכנה בלא להתייעץ אתם ובלא ידיעת רובם הגדול. יתר על כן, הם מוחים נגד קיבוצם יחדיו של בדואים משבטים שונים – רשאיידה, כעאבנה וג’האלין – וזאת לדבריהם, בניגוד למקובל, ובנוסף אומרים כי התוכנית לא תאפשר להם לקיים את אורח חייהם המסורתי, המבוסס על גידול צאן ורעייה.

כיום גרים במקום חלק מבני הרשאיידה, שעם הקמת המדינה גורשו מאזור עין גדי. הם עברו לאזור לפני כ-25 שנה משום שלא יכלו להמשיך ולהתפרנס ממרעה באזור שבו התגוררו, ממזרח לרמאללה. ב-2010 הוציא המינהל האזרחי עשרות צווי הריסה לאוהלים וחושות שהם בנו בנויעמה, ורק התערבות בג"ץ הקפיאה את הליך ההריסה. עיסאם ערורי, מנהל ב"מרכז ירושלים לסיוע משפטי", שמייצג את קהילות רשאיידה, אמר ל"הארץ" שפרקליטות המדינה הבטיחה אז לבג"ץ כי יוכשר להם יישוב חלופי בסמוך.

הן הפרקליטות והן המינהל האזרחי הודיעו בשנים האחרונות על תוכניתם ל"קיבוע" הבדואים ביישובים חדשים בגדה המערבית – בתשובתם לעתירות שהוגשו בנושא אחר, הדרישה שהמינהל האזרחי יכין תוכניות מתאר גם לקהילות בדואיות ולא רק להתנחלויות. בכיר במשרד השלטון המקומי הפלסטיני אמר ל"הארץ" שכל עוד ישראל שולטת בשטח "סי", מחובת המינהל האזרחי להכין תוכניות מתאר לרווחת התושבים הפלסטינים, אך בכל תהליך תכנוני יש להתחשב באורח חיי התושבים ולהיוועץ בהם.

אנשי שבט הרשאיידה הביעו הסכמה לתוכנית, משום שהבינו שזה יישוב כפרי שמיועד להם בלבד. ואולם ב-2012 התברר להם שהתוכנית הראשונית צמחה והפכה ליישוב גדול בהרבה המיועד לשלושה שבטים, ושהם יגורו בשתיים מתשע שכונותיו. נראה שהשינוי חל באפריל 2012, אחרי שהמינהל האזרחי זנח תוכנית לשכן בכפייה את מקבצי שבט הג’האלין באזור חאן אל-אחמר (מצפון למעלה אדומים), ליד מזבלת אבו-דיס, וזאת בעקבות מאבק משפטי של השבט ובא-כוחו, עו"ד שלמה לקר. אז הודיע המינהל האזרחי לאחד ממקבצי הג’האלין בחאן אל-אחמר על הכוונה לפנותם ולקבצם בנויעמה. ועד ההגנה של הבדואים, שהוקם בסוף 2011, הודיע לא אחת ברבים על התנגדותו לפינוי בכפייה ולקיבוע.

מוצא שבטי הכעאבנה והג’האלין מאזור באר שבע, וכמו שבט הרשאיידה הם גורשו אחרי הקמת המדינה. מאז כיבוש הגדה ב-1967 הם אולצו לפנות כמה פעמים את האזורים שחיו בהם, בשל הבנייה הישראלית והכרזה על שטחי אש ושמורות טבע בבקעת הירדן. בני שלושת השבטים רשומים כפליטים באונרווא.

לתוכנית היישוב – שמבוססת על שש תוכניות מתאר: ארבע למגורים ושתיים לדרכי גישה – הוקצו כ-1,600 דונמים בשטח "סי" (הנושק לשטח "איי"), מתוך גוש של כ-5,400 דונם אדמות מדינה מוסדרות עוד מתקופת השלטון הירדני. גם המאחז מבואות יריחו ממוקם בגוש זה של אדמות מדינה.

אחד מנציגי הבדואים אומר שהתוכנית כוללת יותר מאלף מגרשים בני חצי דונם כל אחד, שבהם תבנה כל משפחה יחידת דיור משלה. לשם השוואה, מספר אלון כהן ליפשיץ מ"במקום", עמותה למען זכויות תכנון, בתוכנית להתנחלות רותם – שהופקדה לא מזמן – מתוכננות 200 יחידות דיור בשטח של 1,500 דונם. נציג הבדואים אמר אתמול ל"הארץ" כי היישוב המתוכנן "יהיה בשבילנו אסון חברתי וכלכלי", שכן מבחינה מסורתית אין זה מקובל שבני שבטים שונים ואף תת-שבטים יחיו בסמיכות כה גדולה, ומשום שהיישוב המתוכנן אינו מכבד את דרך הקיום המסורתית המבוססת על רעייה, ואין בו מקום לעדרים או גישה לשטחי מרעה.

כהן-ליפשיץ, שבחן את התוכנית, אמר ל”הארץ” שאין בה "ראציונל תכנוני, אלא כוונה פוליטית לפנות את הבדואים משטחים נרחבים בגדה, שאליה כבר גורשו משטח ישראל. אין פה רצון אמיתי להכיר בזכויות הבדואים, אלא רק למצוא דרך להיפטר מהם. הדבר הנכון יהיה לתכנן בעבורם קהילות במקומות שבהם הם חיים ובהתאם לאורח החיים שלהם"