English | العربية

מחדל הדיור הציבורי: 2,300 דירות משמשות כמשרדים ובתי כנסת

כלכלסיט, 15.10.13

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי בזמן ש-2,500 משפחות ממתינות לדיור ציבורי, אלפי דירות מושכרות לרשויות מקומיות, ארגונים, עמותות וקיבוצים בניגוד לחוק. את האצבע המאשימה הוא מפנה כלפי משרד השיכון והרשויות המקומיות . מהקואליציה לדיור בר השגה נמסר כי "משרד השיכון, חברות האכלוס ומדיניות הממשלה החדשה מובילים להפרטת הכלי החשוב ביותר בדיור בר השגה בישראל – הדיור הציבורי. הליקויים שמצביע הדו"ח מורים על הפרת זכות יסוד. יש לשקם מייד את הדיור הציבורי. הצעדים שיוזמת הממשלה החדשה ריקים מתוכן חברתי

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') חושף מחדל בסדר העדיפויות של הגופים האמונים על ניהול הדיור הציבורי. מדו"ח עולה כי בזמן שכ-2,500 משפחות ממתינות בתור לדיור הציבורי, כ-2,300 דירות (מתוך כ-63 אלף דירות במאגר הדיור הציבורי) מושכרות למשרדים, רשויות, גופים שונים ולאנשים שאינם זכאים לדיור סוציאלי, לפי מבחני הזכאות שקבעה המדינה.

עוד עולה מהדו"ח כי לא רק שהמשפחות ממתינות בזמן שעמותות וארגונים שונים מאכלסים את הדירות שהיו יכולות להיות שלהן בשכירות מסובסדת, תקופות השכירות מוארכות שלא לפי הנהלים, ושכר הדירה אינו מתעדכן ולעיתים אף לא מתקבל מהשוכרים.

הדו"ח סקר את פעילות החברות הממשלתיות והממשלתיות-עירוניות עמידר, עמיגור, חלמיש פרזות, עליהן אחראי משרד הבינוי והשיכון. הביקורת נערכה בין החודשים אוגוסט 2011 ודצמבר 2012 והתמקדה בסדרי הניהול של השכרת דירות ממאגר הדיור הציבורי שלא למגורי זכאים ובשימוש הנעשה בהן. יצוין כי, חברת האכלוס הגדולה ביותר, עמידר, מנהלת כ-83% מהדירות המושכרות שלא למגורי זכאים.

מבקר המדינה, יוסף שפירא. "משרד השיכון פוגע באוכלוסייה החלשה הנזקקת לסעדו ובאמון הציבור במוסדות השלטון וכן נפגעת החובה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד"
מבקר המדינה, יוסף שפירא. "משרד השיכון פוגע באוכלוסייה החלשה הנזקקת לסעדו ובאמון הציבור במוסדות השלטון וכן נפגעת החובה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד" צילום: גדעון מרקוביץ

בתי כנסת ודירות נופש על חשבון זכאי הדיור הציבורי

"מדינת ישראל, באמצעות מתן אפשרות לזכאים להתגורר בדיור הציבורי, מגשימה הלכה למעשה את חובתה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד, המצויה בלבה ובגרעינה של הזכות החוקתית לכבוד האדם המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", כותב מבקר המדינה בפתח הפרק על הדיור הציבורי. "הדיור הציבור הוא מרכיב חיוני ומרכזי ב'רשת המגן' שהמדינה פורשת לאוכלוסיות החלשות בחברה. מבקר המדינה שם דגש מיוחד על הצורך להבטיח ולשמור את זכויות האוכלוסיות החלשות בחברה". המבקר הדגיש את "החובה לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של הזכאים" ואת "חשיבות ההקפדה על כך שזכויותיהם החוקתיות של החלשים בחברה לא ייפגעו".

ומיהם הגופים השוכרים שלא למטרות מגורים? 720 דירות מושכרות לרשויות מקומיות, מתוכן 119 מושכרות לבתי כנסת והשאר למשרדים ולמועדונים. 562 דירות מושכרות למוסדות לימוד, רובן למגורי תלמידים ואברכים. 370 דירות מושכרות לבתי חולים, המשמשות למגורי צוות. 231 דירות מושכרות למשרדי הממשלה, מתוכן מחצית למשרד הרווחה למגורי חוסים. 216 דירות מושכרות לאגודות ועמותות שיקום למגורי חוסים. 122 מושכרות לקיבוצים עירוניים ולגרעיני התיישבות. 69 מושכרות לבתי כנסת. 14 למשרדי חברות הדיור הציבורי. ארבע דירות נוספות מושכרות לגופים פרטיים, ובסך הכל 2,308 דירות שאינן מושכרות לזכאים.

בביקורת נמצאו ליקויים בהקצאת דירות של הדיור הציבורי למוסדות וגופים ציבוריים. 240 דירות מושכרות לשימושים שלא הותרו בנוהל שקבע משרד השיכון ב-1988. הדירות הושכרו ליעדים שאינם מוגדרים "יעד ציבורי" והן משמשות למשרדים, למגורים של עובדי רשויות מקומיות ושל עובדים בעסקים פרטיים; דירה אחת אף משמשת דירת נופש של חברת אכלוס. "הכול על חשבונם של זכאי דיור ציבורי הממתינים לדיור ציבורי, לעתים שנים ארוכות", תוקף מבקר המדינה בחריפות.

שנית, המבקר מצא כי בלמעלה מ-200 דירות הוארכה תקופת השכירות שלא על פי כללי הנוהל. ברוב המקרים מדובר בתקופות שכירות ארוכות מאוד המחייבות את השוכרים להגיש בקשה להארכת השכירות. מהביקורת עלה כי אין המעקב אחר תוקף החוזים מספק ולמשרד השיכון אין מנגנון שיטתי המתריע על סיום חוזי השכירות עם הגופים השוכרים. המשרד גם לא דרש מחברות האכלוס לעקוב אחר סיום תקופות השכירות ולא עמד על כך שהארכתן תיעשה רק לאחר שייתן את אישורו לכך. בחלק מהמקרים לא היה חוזה שכירות כלל. "דיון בבקשה להארכת חוזה שכירות מאפשר לבחון אם עדיין קיים צידוק לכך שדירות הדיור הציבורי יושכרו שלא לזכאים", נכתב בדו"ח. "בהיעדר דיון כזה ובהיעדר אכיפתם של כללי המשרד, השכירות הזמנית הופכת לשכירות מתמשכת ללא כל תנאי וסייג, המאפשרת שימוש בדירות לכל מיני מטרות, זולת מגורי זכאים".

עוד העלתה הביקורת, כי למעלה מ-400 מהדירות שהמשרד משכיר שלא למגורי זכאים מושכרות, בניגוד לנוהלי המשרד, בשכר דירה מופחת (סוציאלי) הנמוך ממחירי השוק, הנדרש במקרים אלה, לפי הנוהל. נוסף לכך, המבקר מתריע על מחדל באי-עדכון תעריף שכר דירה – מאז 2005 לא עודכנו התעריפים של שכר הדירה לגופים הללו, על אף העליה בשכר הדירה בשוק החופשי. "להותרת התעריפים על כנם יש ערך כלכלי רב, אולם אי-עדכונם לא נבע ממדיניות שקבע המשרד, ואף לא מהחלטה מושכלת, אלא ממחדל".

"משרד השיכון העלים עין"

משרד השיכון אף נכשל בגביית שכר דירה בעבור מאות דירות שהושכרו לגופים ציבוריים. וזאת, בשל מחלוקות של המשרד עם השוכרים הנוגעות לנוסח חוזה השכירות ולגובה שכר הדירה. "המשרד לא פעל ליישוב המחלוקות עם שוכרים ציבוריים שאינם עומדים בתנאי השכירות ואף לא וידא שתיגבה התמורה ההולמת בגין השכרת הדירות", קובע מבקר המדינה.

עוד עולה מהביקורת, כי לפחות 70 דירות מתוך 723 הנמצאות בשימוש גופים למשרדים או שימושים שאינם למגורים, לא קיבלו היתרים לשימוש חורג מהרשויות המקומיות, כמתחייב מחוק התכנון והבניה. השוכרים, ביניהם רשויות מקומיות, בתי כנסת, קופות חולים, מוסדות חינוך וחברות אכלוס, לא פנו לוועדה המקומית כדי לקבל היתר לשינוי ייעודם של הנכסים ששכרו. יתרה מכך, חברות האכלוס לא עמדו על הצורך להסדיר את השימוש בדירות כדין; ומשרד השיכון, שהקצה את הדירות שלא למגורים, "לא דרש מהשוכרים להציג היתר לשימוש חורג והעלים עין מהעובדה שנעשה בנכסים שימוש שאינו על פי דין".

על מנת להמחיש את הליקויים שנמצאו, מספק המשרד כמה דוגמאות להקצאת דירות שאינה לפי הנהלים: דירה שהושכרה לעובד בכיר בעיריית דימונה שאינו זכאי לדיור ציבורי, ופונתה רק בעקבות ביקורת מבקר המדינה בסוף 2011; דירה שהושכרה לעובדי בית מלון במצפה רמון ולא הושבה למשרד השיכון עד תום הביקורת. 187 דירות נופש (אחת מהן משמשת דירת נופש בערד זה 40 שנה) ומשרדים של חברת עמידר, שאינן משמשות את זכאי הדיור הציבורי ואמורות לחזור למאגר הדירות רק השנה, בעקבות הביקורת; שתי דירות שהושכרו ללשכת הרבנות המקומית של ראש פינה, ועוד לא פונו; 233 דירות שמשמשות לבתי כנסת, ו-14 דירות מתוכן שנבדקו חייבות סכום כולל של 10 מיליון שקל בשכר דירה למשרד השיכון.

נוסף לכך, כמות נכבדת של דירות מושכרות לגופים ציבוריים ומשמשות תלמידי תיכון, סטודנטים, תלמידים בישיבות הסדר, ישיבות תיכוניות, אולפנות, ואברכים בישיבות, שלא עומדים בתנאים הנדרשים כדי לקבלן, למשל תרומה לקהילה. חלק מהדירות מושכרות לקיבוצים – לפי החוזה אלה מועמדים לחברות בקיבוץ – על אף שדייריהן אינם זכאים לגור בהן. המבקר התמקד בקיבוץ ראשית, השוכר 32 דירות בקרית מנחם בירושלים, ותקף את פתיחת האפשרות לדיירים אלה לרכוש את הדירות בהן הם גרים על אף שאינם זכאים לכך על פי הנוהל.

העיריות מסרבות להשיב את הדירות

המבקר מעיד כי מאז 2009 עד 2012, רק 100 דירות מתוך אלה המשמשות שלא למגורי זכאי משרד השיכון הוחזרו למשרד, וכי עיריות תל אביב וירושלים, למשל, מסרבות לפנות דירות שמשמשות אותן לשירותים קהילתיים, בזמן שיש רשימת ממתינים מקרב זכאי הדיור הציבורי לדירות אלה. "תוקף חוזי השכירות שנחתמו עם הגופים הציבוריים ששכרו דירות ממאגר הדיור הציבורי הוא לשנה אחת בלבד (עם אופציה להארכה)", מזכיר המבקר. "כשהמשרד וחברות האכלוס דרשו את השבת הדירות למאגר הדיור הציבורי, דרישתם לרוב לא נענתה על ידי השוכרים, והם סירבו לפנות את הדירות. המשרד וחברות האכלוס לא פעלו בנחישות נגד השוכרים הסרבנים; המשרד לא ביצע בירור מוקדם עם הנהלות הרשויות המקומיות ועם משרדי הממשלה, לרבות עם שר הפנים הממונה על השלטון המקומי, כפי שנדרש בהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, והוא נמנע מלנקוט צעדים משפטיים נגדם".

תופעת סירוב השוכרים לפנות את הדירות בולטת בייחוד בערים מרכזיות באזורי ביקוש, שם תור הממתינים לדירות ממאגר הדיור הציבורי ארוך מאוד. למשל, במועד סיום הביקורת המתינו בירושלים יותר מ-170 משפחות ובודדים זכאים, ובה בשעה 11 דירות ממאגר הדיור הציבורי שימשו ליעדים ציבוריים "שמתפקידה של הרשות המקומית לספקם – כמו בתי כנסת, מועדוני פנאי לגיל השלישי, טיפת חלב, גן ילדים ומשרד ייעוץ תעסוקתי לאזרח", נכתב בדו"ח. "למרות בקשותיהם החוזרות ונשנות של המשרד ועמידר לאורך שנים רבות לפנות את הדירות, עיריית ירושלים עומדת בסירובה וממשיכה להחזיק בדירות".

בתל אביב-יפו המתינו במועד סיום הביקורת יותר מ-200 זכאים לקבלת דיור ציבורי, בשעה ש-17 דירות ממאגר הדיור הציבורי הושכרו לצורכי שירותי העיר והקהילה, כמו מועדוניות נוער, מרכזי גמילה מסמים, שירות פסיכולוגי, מגורי חיילים, שיטור קהילתי וספרייה עירונית. "למרות בקשות חוזרות ונשנות לפינוי הדירות" סירבה עיריית תל אביב-יפו (המחזיקה ב-50% מהחברה המאכלסת חלמיש, מה שמעלה "בעיית ניגוד עניינים", לפי המבקר) לפנותן בטענה שהיא זקוקה להן לצורך פעילותה בקהילה, מתריע מבקר המדינה.

עוד רשויות שבתחומן דירות ממאגר הדיור הציבורי – בני ברק, בית שמש ונתניה – נמצאות במרכז הארץ שבו הביקוש גבוה, אומר המבקר.

10% מהדירות מושכרות לשימושים שאינם ציבוריים

מסיכום הפרק על הדיור הציבורי, עולה תמונה לפיה 2,300 הדירות שמשמשות שלא למגורי זכאים, עשויות לפתור את המחסור ברובו, שכן 2,500 משפחות זכאים ממתינות בתור לקבלת דירה. "הליקויים החמורים שעלו בביקורת מדגישים את חשיבות ההקפדה על כך שזכויותיהם החוקתיות של החלשים בחברה לא ייפגעו", מסכם המבקר. "כ-2,500 משפחות ויחידים שהוגדרו כזכאים ממתינים כיום לדיור ציבורי. רבים מהם כבר ממתינים שנים רבות למימוש זכאותם. מחירי הדיור שנסקו בשנים האחרונות והעובדה שמדובר באוכלוסייה קשת יום המשתייכת לשכבות הסוציו-אוקונומיות הנמוכות רק מעצימים את קשיי ההתמודדות שלה בחיי היום-יום, ובייחוד את התמודדותה עם נטל ההוצאות לדיור".

יתרה מכך, 240 דירות (כ-10%) מושכרות לשימושים החורגים מנוהלי המשרד למשל מגורי עובדי בית מלון ולשימושים שאינם מוגדרים "יעדים ציבוריים" למשל משרדים. "מדובר בחריגה מהותית של המשרד ושל חברות האכלוס, שהתירו במשך שנים ארוכות את השכרתן של הדירות בניגוד לכללים", נכתב בדוח.

אין די בפיקוח הקיים על השימושים הנעשים בנכסי המדינה, כותב המבקר. "בהתנהלותו זו הפר משרד השיכון את חובתו לשמירת נכסים אלו ולניתובם לזכאי דיור ציבורי, כנאמן הציבור. בכך, הוא פוגע באוכלוסייה החלשה הנזקקת לסעדו ובאמון הציבור במוסדות השלטון וכן נפגעת החובה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד".

הוא הדגיש כי "בחלק מהדירות אמנם נעשה שימוש חשוב לצורכי הקהילה ואוכלוסיות מיוחדות, אך הוא נעשה על חשבון זכאי הדיור הציבורי. המשרד חרג מתפקידו המובהק כגוף שהוסמך לתת מענה למצוקת הדיור של זכאים; אגב כך, הוא מסבסד גופי שלטון, כמו רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, וגם גורמים פרטיים בניגוד לכללים שהוא בעצמו קבע".

הדו"ח מציין כי המשרד החמיר את כלליו בשנת 2012 וצמצם באופן מהותי את האפשרות להקצות דיור ציבורי ליעדים ציבוריים. בעקבות הצמצום האמור ניתנת עדיפות כיום לזכאי הדיור הציבורי. "לנוכח המחסור החמור בדירות במאגר הדיור הציבורי, על הגופים המעורבים – משרד השיכון, הרשויות המקומיות ואחרים – לפעול למציאת פתרון חלופי לבעיית אוכלוסיית הזכאים וליישומו", ממליץ מבקר המדינה. "חיוני ביותר שהמשרד יבחן מחדש את מכלול ההקצאות שנעשו בעבר בעבור שוכרים שאינם זכאים, יאתר את ההקצאות שאינן עומדות בכללים העדכניים שקבע וישיב את הדירות למאגר הדיור הציבורי".

כמו כן, "על המשרד לעדכן לאלתר את תעריפי שכר הדירה שהוא גובה מהגופים הציבוריים לפי שומה מעודכנת של ערך הנכסים ולהקפיד לעשות כן מדי פעם בפעם. כמו כן, עליו לבחון אם נכון וראוי להמשיך ולהשכיר נכסים בשכר דירה סוציאלי, הנמוך בשיעור ניכר מערכו הריאלי בשוק, למי שאינו זכאי דיור ציבורי. שכר דירה שאינו משקף את ערכו הריאלי של הנכס הוא הטבה כלכלית משמעותית".

לגבי האפשרות לרכישת דירה ציבורית, נכתב: "הקצאת דירות לגורמים פרטיים שאינם מוגדרים זכאי דיור ציבורי, מתוך כוונה לאפשר להם לרכוש אותן, היא החלטה עקרונית בעלת ערך כלכלי רב ולה השלכות חברתיות וכלכליות מהותיות. לכן, ראוי שתוכרע בדרג הממשלתי שיבחן את כל השיקולים וההשלכות הכרוכים בקבלת החלטה כזאת".

יצוין כי, משנת 2010 ובמהלך הביקורת החל אמנם המשרד לנקוט פעולות להשבת דירות למאגר הדיור הציבורי, אך השיב כמאה דירות בלבד, כאמור. "משרד מבקר המדינה רואה בחיוב פעולות אלו ומצפה כי המשרד יתמיד ויפעל ביעילות ובהקדם לתיקון יתר הליקויים", לשון המבקר.

משרד השיכון: "המבקר צודק בביקורתו"

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "המבקר צודק בביקורתו. עם זאת, הביקורת ברובה עוסקת בהקצאת דירות לפי הנוהל ישן אשר שונה בינואר 2012. השכרת דירות גם למי שאינו זכאי לדיור הציבורי מתנהלת זה קרוב ל-60 שנה". עוד נמסר, כי "שר הבינוי והשיכון הורה לרשויות באזורי הביקוש לדאוג לפינוי המוסדות מן הדירות. במקומות שאינם אזורי ביקוש הרשויות התבקשו לרכוש את הדירות או לשלם שכר דירה ריאלי. רשות שלא תפעל על פי ההנחיות תוכרז כפולשת ויופעלו נגדה הליכים משפטיים. המשרד רואה בחיוב את הביקורת שערך המבקר בנושא הקצאת נכסים לשוכרים ציבוריים. תהליך הביקורת שהחל בסוף שנת 2011 היווה זרז והאיץ את הטיפול בנושא זה, טיפול שהחל מספר שנים לפני כתיבת הדו"ח על ידי המבקר. המשרד נקט וימשיך לנקוט במספר אפיקים כדי לשפר את הטיפול בדירות שהוקצו ליעדים ציבוריים ואף פועל להשבת הדירות לייעודם המקורי לטובת זכאי הדיור הציבורי. למשרד הושבו כבר כ-150 דירות שהוקצו בעבר שלא כדין והן הוקצו מחדש לטובת דיירי הדיור הציבורי".

במשרד השיכון פרטו את הפעולות שננקטו לטיפול בבעיה: "שינוי הנהלים והכללים להקצאת דיור לשוכרים ציבוריים; פנייה לשוכרים הציבוריים בדרישה להשבת הדירות לטובת זכאי הדיור הציבורי. המשרד מטפל בהגשת תביעות משפטיות כנגד רשויות סרבניות; והעלאה משמעותית של תשלומי שכר דירה, פעולה שצפויה להאיץ את החזרת הדירות מהשוכרים הציבוריים".

במשרד מדגישים כי "אלף דירות מתוך 2,300 הדירות שהמבקר מנה כדירות הדיור הציבורי המושכרות שלא לזכאים ולגופים ציבוריים שונים – אינן פוטנציאל ומעולם לא היו משויכות למלאי הדיור הציבורי. מדובר בכ-500 דירות שנבנו מלכתחילה כמוסדות ציבור על ידי המדינה בשכונות חדשות (עד לפני כשלושים שנה), כ-350 דירות כדירות סמך הצמודות לבתי חולים עבור הצוות הרפואי ולמעלה ממאה דירות שהוקמו על ידי המדינה בקיבוצים. כלומר, אלף מהדירות המתוארות בדוח כשייכות לדיור הציבורי, הוקמו מלכתחילה למטרות אחרות, ונמנות רק בטעות במחשבים כמלאי הדיור הציבורי, לשם רישומן כדירות בבעלות המדינה".

עיריית ירושלים: "כורח בנסיבות שאין נכסים פרטיים ומתאימים להשכרה"

מעיריית ירושלים נמסר כי העירייה שוכרת מספר דירות מעמידר בדמי שכירות ריאליים ומלאים, לצורך שירותים ציבוריים כגון גני ילדים, לשכת רווחה ומועדוני קשישים, באזורים שיש בהם אוכלוסייה נזקקת. המצב הקיים הינו כורח בנסיבות שאין נכסים פרטיים ומתאימים להשכרה, ודירות אלה נותנות מענה לאוכלוסייה רחבה יותר של נזקקים.יחד עם זאת, העירייה ערה לצורך במתן מענה לדיור הציבורי וכבר החזירה מספר דירות במהלך השנים האחרונות. נכון להיום נותרו 6 דירות בלבד אותן שוכרת העירייה מעמידר ובמקביל ממשיכה העירייה לעשות מאמץ לאתר נכסים חלופיים בשכירות ובכך לשחרר את הדירות ולהחזירן למעגל הזכאים".

מעיריית תל אביב יפו נמסר בתגובה כי היא מחזיקה בשכירות במספר דירות מחברת עמידר וחלמיש, המשמשות למתן שירותים קהילתיים חיוניים לתושבים במשך שנים רבות, במסגרת פרויקט שיקום שכונות. "לעירייה אין מבנים חלופיים המאפשרים מתן שירותים אלו והעירייה עושה ככל שביכולתה לאתר נכסים חלופיים. במהלך השנים אף פונו מספר דירות והושבו לחלמיש ועמידר אולם כל עוד לא נמצא פתרון הולם למתן השירות בשכונות אלה, אין ביכולתה של העירייה לפנות את הנכסים ולמנוע מהאוכלוסייה החלשה הנמצאת במקום את השירותים הנחוצים. במקביל, פועלת העירייה להרחבה משמעותית של מלאי הדיור הציבורי במסגרת תכנית מתחם דרום הגדנ"ע, אשר מהתמורות ממנו תרכוש חלמיש כ-100 דירות לטובת הגדלת הדיור הציבורי בעיר"

בארגונים החברתיים קוראים לאחראים למחדלים "לשלם את המחיר":

לדברי ליטל בר, פעילה בצוות דיור ציבורי, "לא מתקבל על הדעת מצב בו העני נדרש לשמור על החוקים שפוגעים בו, כשהחזקים עושים ככל העולה על רוחם. החברות המשכנות ומשרד השיכון מוכיחים פעם אחר פעם את יכולתם לגרור דיירי דיור ציבורי בהליכים משפטיים ולפנותם לרחוב בלי פתרונות חלופיים, אך הם נאלמים דום כאשר השוכרים הם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה העושים שימוש שלא כדין בנכסים ציבוריים".

מהקואליציה לדיור בר השגה נמסר כי "משרד השיכון, חברות האכלוס ומדיניות הממשלה החדשה מובילים להפרטת הכלי החשוב ביותר בדיור בר השגה בישראל – הדיור הציבורי. הליקויים שמצביע הדו"ח מורים על הפרת זכות יסוד. יש לשקם מייד את הדיור הציבורי. הצעדים שיוזמת הממשלה החדשה ריקים מתוכן חברתי"

http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3614245,00.html