English | العربية

מושב עמותת במקום בכנס איגוד המתכננים 2014

ירושלים – תכנון רך בעיר קשוחה ?

תקציר כנס, 20 בפברואר 2014

כנס איגוד המתכננים לשנת 2014 נערך השנה באוניברסיטה העברית בירושלים תחת הכותרת 'תכנון עם קצוות פתוחים', בהתייחסות למעבר ממסגרות תכנון קשיחות, היררכיות וריכוזיות למסגרות מבוזרות, אופקיות וגמישות יותר, שאינן שמות במוקד תמונת עתיד נוקשה. במסגרת הכנס ערכה במקום פאנל על סוגיות תכנוניות בירושלים  המזרחית והמערבית, בהשתתפות אדריכלית שרי קרוניש – רכזת תחום ירושלים המזרחית בבמקום, אדריכלית יעל פדן – רכזת תחום עירוניות בבמקום, ועו"ד קייס נאסר שייצג את תושבי בית צפאפא במאבקם המשפטי נגד כביש בגין דרום (כביש 4).

רקע

תושבי ירושלים נתקלים בקשיים רבים בתחום התכנון הפורמאלי המתבצע במסגרות התכנון הממוסדות. במסגרת הסיוע התכנוני שמעניקה עמותת "במקום– מתכננים למען זכויות תכנון" לקהילות שונות בירושלים, אנו מזהים בעיר שני קטבים מנוגדים של קושי בתחום התכנון. בעוד השכונות הפלסטיניות שלירושלים המזרחית סובלות ממצב שניתן לתארו כ"תת-תכנון", הרי שכונות דרום-מערב ירושלים סובלות מתופעה הפוכה של "תכנון-יתר". גם אלה וגם אלה נובעים מתכנון קונבנציונאלי שמתמקד בשימוש בכלים הבינאריים של הריסה/בניה– כפי שידגימו הדוברים. כלים אלה נכשלים בפענוח מורכבותה של הסביבה הבנויה והמשמעות שלה כבונה ומעצבת של זהות ושייכות מחד או כמוחקת והורסת של מרכיבים אלה מאידך. התכנון הנובע משימוש בכלים בינאריים אלה מתנגש עם ידע מקומי המצוי בידי התושבים, ועם תפיסתם את אזור מגוריהם בהווה ובעתיד. במושב זה נצביע על הכשלים ועל נקודות החיכוך והמחלוקת, ונציע דרכים שונות המכוונות אל גישה של תכנון "רך" ופתוח יותר שיסתמך על עבודה משותפת עם התושבים והרשויות.

קווים לתכנון רך במרקם פרום – ירושלים המזרחית , אדר' שרי קרוניש, במקום

בשכונות הפלסטיניות של ירושלים המזרחית בולט מצב של "תת-תכנון", המאופיין באיסור על בניה בשטחים נרחבים. אמנם ישנן תוכניות מתאר מאושרות ברוב שכונות אלה, אך הן לא תואמות את צרכי התושבים ואינן מיושמות. עקב כך, וגם כתוצאה מקשיים נוספים בהוצאת היתרי בנייה, פונים התושבים לפתרונות מאולתרים של בניה בלתי פורמאלית למרות שצעד זה מביא עמו את איום ההריסה המתמיד. מתוך ניסיון להתמודד עם המלכוד הזה, ערכה עמותת במקום בשנים האחרונות סקר תכנון מקיף בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית, ככלי למתן סיוע תכנוני. ממצאי הסקר מעידים על אי ההתאמה שבין התכנון הסטטוטורי לבין צרכי התושבים החיים בשכונות. המידע הכלול בסקר נאסף לאורך שנים תוך פגישות עם תושבים, מחקר עצמאי וניתוח של תוכניות. מטרת הסקר להציע בסיס לתכנון סטטוטורי קשוב וגמיש יותר בשכונות אלה כולל דרכים לשילוב והכלה של המצב הקיים בשטח. הסקר מספק מצע לגישה שתשלב בין ההיגיון המקומי של הסביבה הבנויה לבין ההיגיון המוסדי המנחה את גופי התכנון.

לכודים בין מרקם פרום לתכנון קשיח – כביש 4 בבית צפאפא, עו"ד קייס נאסר

הגישה הפורמאלית לתכנון מתנגשת לעיתים קרובות עם המרקם הבנוי שהתפתח לאורך דורות ושנים. בהרצאה השנייה במושב זה יציג עו"ד קייס נאסר את מקרה כביש 4 דרום שהחל להיבנות בתוך בית צפאפא. מקרה זה מדגים כיצד תכנון תשתיתי שמטרתו לממש "יעדים לאומיים" של מדינת ישראל באמצעות אמות מידה של יעילות וכלכליות, עלול להיות הרסני ומזיק לחיי התושבים שבתחומם הוא מתבצע. הכביש במקרה הזה הוא תוצר של השקפה ממסדית שאינה רואה לנגד עיניה את המרקם החברתי והפיזי הקיים בשטח. מגה-תכנון כזה של מרכיב אחד דומיננטי עומד בסתירה בולטת ליתר המרכיבים בשכונה אשר מאופיינים כסובלים מ"תת תכנון". הקונפליקט שנוצר על רקע זה מדגים אף הוא את הבעייתיות של הדיכוטומיה הרס/בניה, ואת הכשלים של תכנון קשיח המנותק מן הציבור ואינו משאיר מקום לגמישות הדרושה להכלת צרכיהן של קבוצות אוכלוסייה שונות.

קווים לפרימת תכנון קשיח – התחדשות שכונות דרום מערב ירושלים, אדר' יעל פדן, במקום

תופעה של "תכנון-יתר" זיהינו גם בעבודתנו בשכונות דרום-מערב ירושלים, המסומנות כיום כאזורים מומלצים להתחדשות עירונית. מושג זה כשלעצמו מכיל אפשרויות שונות ומגוונות לשיפור הסביבה הבנויה, אך מקבל כיום במוסדות התכנון פרשנות כמעט אוטומטית כמצע לפרויקטים של פינוי-בינוי. הללו מאופיינים בהריסה של מתחמים בנויים משנות החמישים והשישים, ובניית בניינים חדשים במקומם שאחוזי הבניה שבהם גבוהים בהרבה. כאן נציג את המורכבות הרבה שמאפיינת תכניות פינוי-בינוי. בעוד שעל הנייר מראה החישוב הכלכלי רווח לכל הצדדים, למעשה גם תכנון זה מאופיין בקשיחות תכנונית רבה המוכתבת בראש ובראשונה על ידי כדאיות כלכלית. צעד קיצוני זה של מחיקת הסביבה הבנויה הקיימת על מנת לפנות מקום לבניה הנתפסת כראויה יותר פותח פתח לשאלות רבות: מהן האיכויות הפיזיות והחברתית שייהרסו, אילו איכויות מוצעות במקומן, ומי ייהנה מהן? עמותת "במקום" ותושבים פעילים בקרית יובל ועיר גנים מקדמים ביחד פתרונות תכנון גמישים ומגוונים יותר להתחדשות שכונות אלה, אשר אינם מבוססים על הפרמטר הכלכלי בלבד.

סיכום תקצירי ההרצאות וקובץ המאמרים המלא (PDF)