English | العربية

תוכנית מתאר ת"א 5000 – הקואליציה לדיור בר השגה

התנגדות, 2 במרץ 2014

בהתנגדות שהגישה 'במקום' בשם ארגוני הקואליציה לדיור בר השגה נטען כי תכנית המתאר לתל-אביב יפו אינה נותנת מענה מספק בתחום המגורים לתושבי העיר שהכנסתם נמוכה ולמניעת דחיקתם מהעיר.

"השאיפה לספק פתרונות דיור לאוכלוסייה חלשה מבחינה כלכלית ולהציע כלים שיאפשרו לאוכלוסיות מגוונות להתגורר בכל אזורי העיר היא מבורכת”, כתוב בהתנגדות, אך בתוכנית המתאר ת"א 5000 קיימות סתירות רבות בין החזון להוראות התוכנית. בהתנגדות דורשת הקואליציה להכיל את ההיבטים שיסייעו למימוש חזון העיר ההטרוגנית: שיתוף ציבור בתכנון, קידום תכנון של דיור בר השגה ודיור ציבורי, הטמעת שיקולים חברתיים בפרויקטים של התחדשות עירונית הנוגעים לאוכלוסייה קיימת והבטחת סטנדרטים תכנוניים ראויים בתכניות מפורטות שיאושרו מכוח התכנית הכוללנית שבהפקדה.

בנושא הגדרת דיור בר השגה, בעירייה ציפו כי התיקון לחוק התכנון והבניה יאפשר להם להקצות חלק מיחידות הדיור בתכנית להשכרה במחיר מופחת לזכאים לפי הקריטריונים העירוניים. אולם, למעשה הממשלה חוסמת את העירייה. בהגדרת דיור בר השגה בנוסח התיקון לחוק התכנון והבניה, העומד בפני קריאה שניה ושלישית בכנסת (תיקון 102), הגדירו דיור בהישג יד כדיור להשכרה מפוקחת במחיר שוק, כאשר הפיקוח הוא רק על העלאת שכר הדירה משנה לשנה למשך 5 שנים. ראש העירייה רון חולדאי יצא נגד הצעה זו במכתב שפורסם בשבוע שעבר וטען כי היא פוגעת בתכניות העירייה. לטענת הארגונים, ככל שהגדרה זו היא זו שתהיה בסופו של דבר בחוק, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על היכולת של תל-אביב לספק דיור בהישג יד במחיר מופחת לתושביה.

עם זאת, בקואליציה מבקשים כי בתכנית המתאר ייקבע לכל הפחות כי אין להסתפק בכך שדיור בר השגה יהיה להשכרה במחיר שוק, ויש ליעד את יחידות הדיור הללו רק לזכאי משרד הבינוי והשיכון, כלומר, מי שאינם בעלים של דירה, וזאת כדי שעל דירות אלו לא יתחרו הצעירים הזקוקים לדירה עם משקיעי נדל"ן. כמו כן דורשים ארגוני הקואליציה לקבוע כי בכל קרקע עירונית המשמשת לבניה למגורים יכללו יחידות דיור בר השגה במחיר מופחת לזכאים עירוניים אלא אם ישנה סיבה מוצדקת להחריג את אותה הקרקע.

בנושא ההתחדשות העירונית מפורט בהתנגדות כי התכנית מעניקה דגש רב למסלול פינוי בינוי כמסלול עיקרי לתוספת יחידות הדיור אך לא נכללים בתכנית מנגנונים שיבטיחו כי מסלול זה לא יגרום לדחיקה של אוכלוסיה מעוטת הכנסה. הארגונים מתריעים כי לצד היתרונות של התחדשות עירונית, תכניות אלו מאופיינות בהרס דיור זול קיים ובניית דיור יקר יותר במקומו, בזמן שהכנסותיהם של דיירים ותיקים במתחם אינן משתנות ואלה לא יוכלו לעמוד בהוצאות האחזקה של הדיור היקר לאורך זמן. כמו כן, התכנית אינה לוקחת בחשבון את שוכרי הדירות ודיירי הדיור הציבורי באזורי ההתחדשות. בהיעדר חשיבה חברתית עלול להיווצר מצב שבו תכנית מסוג זה תביא לפגיעה חברתית ולא להתחדשות חברתית.

בסוגיה זו הארגונים דורשים לקבוע כי בתכניות מפורטות שעניינן התחדשות עירונית תהיה חובה לכלול סקר חברתי ואומדן צרכי דיור ולערוך נספח קהילתי-חברתי באמצעות יועצ/ת חברתי/ת. כמו כן, מבקשים הארגונים כי התחדשות עירונית תיעשה מתוך ראיה חברתית, ומציעים כלים שונים שניתן להטמיע בתכנית פינוי בינוי: ניוד זכויות כדי להימנע מבנייה של מגדלים שתחזוקתם יקרה מאוד; מתן פטור מעלייה בדמי התחזוקה השוטפת; אפשרות לקבלת 2 יחידות קטנות במקום יחידה אחת עבור פינוי דירה ותוספת של דיור בר השגה ודיור ציבורי לטובת האוכלוסייה שמתגוררת במקום ואינה בעלים של דירה.

עוד מפורט בהתנגדות כי בתכנית התחדשות עירונית התכנית מאפשרת לחרוג מההוראות בדבר הקצאת מבני ציבור, בניגוד לחוק. תכניות אלו, נכתב, כוללות תוספת מסיבית של אוכלוסייה ומחייבות לדאוג מראש לכל ההיבטים הנדרשים, לרבות מוסדות ציבור בהיקף המתאים.

לדברי אדריכלית יעל פדן מעמותת "במקום" וחברת הקואליציה לדיור בר השגה: “תוכנית מתאר ת"א 5000 היא תוכנית חשובה שלהשפעתה השלכות גם מעבר לגבולות תל אביב-יפו, לכן יש לוודא שהתוכנית תכלול היבטים חברתיים ולא רק היבט של תכנון כלכלי-יזמי. יש לשים לב בעיקר להשלכות החברתיות של הפיתוח ולעקרונות של פיתוח הוגן. התחדשות עירונית נתפסת בתכנית כפתרון, אך אם היא נעשית תוך דחיקת התושבים מעוטי ההכנסה לשכונות עוני אחרות, היא תכנית לא צודקת ולא חברתית".

קישורים