English | العربية

המדינה: הפלסטינים בשטח C לא מופלים לרעה

27.04.2014, הארץ

בג"ץ ידון מחר בעתירה נגד צו צבאי משנת 1971, שכונן שתי מערכות תכנון נפרדות בגדה. לדברי העותרים החקיקה יוצרת מצוקה בלתי־נסבלת

 הפלסטינים בשטח C אינם מופלים לרעה בזכויות התכנון והבינוי שלהם והמינהל האזרחי אף מקדם בעבורם תוכניות שונות – כך קובעת פרקליטות המדינה בתגובה לעתירה שתידון מחר בבג"ץ, המבקשת להחזיר לפלסטינים סמכויות תכנון ובינוי ביישוביהם בכ-60% משטח הגדה המערבית. כמו כן, לפי המדינה, כל שינוי בחקיקה הצבאית, ששללה מהפלסטינים את סמכויות התכנון שלהם, תשנה את הסטטו־קוו הקיים מאז נחתמו הסכמי הביניים ב-1995. שינויים כאלו, על פי התגובה שכתבה עו"ד תדמור עציון מפרקליטות המדינה, הם סוגיה מדינית ומן הראוי שיוסדרו רק במסגרת המגעים המדיניים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

לפיכך, המדינה תבקש מחר מבג"ץ לדחות את העתירה שהוגשה ביולי 2011 ועניינה צו צבאי 418 משנת 1971, שביטל את ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות שהיו קיימות בחוק הירדני וריכז את הסמכויות בידי מועצת התכנון העליונה (כיום במינהל האזרחי). במקביל, הורה הצו כבר לפני 40 שנה על הקמת ועדות תכנון מיוחדות – מקומיות ואזוריות – להתנחלויות בלבד, שמספרן כיום 16. לטענת העותרים, ועדות אלו קיבלו את סמכויות וזכויות התכנון שנשללו מהפלסטינים – וזאת, בלי להתייחס לעצם אי־חוקיותן של ההתנחלויות לפי אמנת ז'נבה.

לדברי העותרים, חקיקה צבאית זו פוגעת בתנאי המגורים ובזכויות הפיתוח של הפלסטינים, יוצרת מצוקה אנושית בלתי־נסבלת ביישובים הקיימים ומחסור בקרקעות בשטחי A ו–B ומנוגדת לתקנות באמנת האג, המחייבות את הכובש לדאוג לאוכלוסייה המקומית. לפיכך, העתירה מבקשת לבטל את הביטול ולהחזיר להפעיל את הוועדות המקומיות והמחוזיות ביישובים הפלסטיניים.

הכפר הבדואי דקיקה, בדרום הר חברון

הכפר הבדואי דקיקה, בדרום הר חברון . צילום: מיכל פתאל
עוד כתבות בנושא

  • "הפצצות המתקתקות" שיציתו את חבית אבק השריפה30.03.2014 | 09:00
  • דו"ח האו"ם: כ-300 אלף פלסטינים חיים בשטחי סי05.03.2014 | 08:00

העותרים הם הכפר דיראת־רפעייה בדרום הר חברון (ועוד שמונה כפרים שביקשו להצטרף לעתירה בשלב מאוחר יותר), שני ארגוני זכויות אדם פלסטיניים (מרכז ירושלים לסיוע משפטי וסיינט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם) ושני ארגונים ישראליים (שומרי משפט, רבנים לזכויות האדם והוועד הישראלי נגד הריסות בתים). עורכת הדין נטע עמר־שיף תייצג אותם בדיון.

ביחס לטענת המדינה שלפיה אין אפליה וואקום תכנוני, מציינת עמר־שיף, בין היתר, את הטענות הבאות: לפי עמותת "במקום" למען שוויון בתכנון, נכון להיום רק ל-10% מ–180 היישובים הפלסטיניים המצויים בשלמותם בשטח C יש תכנון מאושר; בשנים האחרונות, בלחץ העתירה ומחאות אירופיות על המדיניות בשטח C, המינהל האזרחי הכין 11 תוכניות מתאר נוספות עבור הקהילות הפלסטיניות במקום ומאשר בתהליך (אטי מאוד) חלק מתוכניות המתאר שמכינים היישובים הפלסטיניים בסיוע הרשות הפלסטינית. המדינה מציינת עובדה זו כדי להפריך את טענת האפליה והריק התכנוני, אך לפי חישובי "במקום", השטח שיותר לפיתוח פלסטיני (לפי התוכניות הקיימות והצפויות) יהיה לא יותר מ-1% משטח C. לעומתו, כלל השטח בתוכניות המתאר להתנחלויות הוא 950 אלף דונם, כ-26% משטח C.

עמר־שיף מציינת עוד כי השטח שמתירה המדינה ליישוב פלסטיני קטן בהרבה מזה המוקצה להתנחלויות, ללא קשר למספר תושביהן. למשל – למאחז ברוכין אושרה באחרונה תוכנית של 708 דונם. לאיתמר – 1,467 דונם. מבין תוכניות המתאר שאושרו לפלסטינים – הגדולה ביותר היא לכפר תענכ – 364 דונם, מתוכם רק 177 היא תוספת לתוכנית קיימת. תוכנית פלסטינית שהמינהל האזרחי אישר באחרונה – לכפר אמנזיל – היא בשטח של 191 דונם. התוצאה היא צפיפות בנייה גבוהה בהרבה בכפרים הפלסטיניים, שטחים חקלאיים שאינם כלולים בתוכנית, גבולות תוכנית שאינם חורגים בהרבה מהשטח הבנוי ואפשרויות פיתוח והתרחבות מינימליות.

עמר־שיף מוסיפה כי במכתב מראש המינהל האזרחי לעמותת שומרי משפט מספטמבר 2012, נמסר שבין השנים 2000 ל-2012 הגישו הפלסטינים 3,565 בקשות להיתרי בנייה. מתוכן נתן המינהל האזרחי רק 210 היתרי בנייה לפלסטינים. כמו כן, לפי חישובי החוקר העצמאי דרור אטקס, המבוססים על נתוני המינהל האזרחי, מ-2009 חלה קפיצה במספר המבנים הפלסטיניים המוגדרים "בנייה בלתי חוקית" (בב"ח). נכון לאפריל 2013 היה מספרם 12,570 לעומת 6,309 בב"חים בהתנחלויות.

לפי האדריכל אלון כהן לפשיץ מ"במקום", ניתוח מידע של המינהל האזרחי מראה כי שיעור מימוש צווי ההריסה של מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים בין 1988-2013 היה 20%, לעומת 8% בהתנחלויות ובמאחזים בלתי מורשים. לפי משרד התיאום של האו"ם לעניינים הומניטאריים (אוצ'ה) בין השנים 2009 ל-2013 הרסה ישראל בסך הכל 2,224 מבנים פלסטיניים, תוך פגיעה ב-23,477 תושבים. לפי ארגון "בצלם" בין 2009 ל-2012 הרס המינהל האזרחי 90 בורות לאגירת מי גשמים.

לפיכך, עמר־שיף תטען בדיון מחר שישראל יצרה בשטח C שתי מערכות תכנון נפרדות אך לא שוות, בהן הפלסטינים מופלים לרעה הן מבחינה ביורוקרטית והן מבחינת המדיניות, על בסיס השתייכותם הלאומית־אתנית, תוך הפרת זכויותיהם כאזרחים מוגנים בשטח כבוש.

עד כה בג"ץ נמנע מלפסוק לגבי טענות עקרוניות על אפליה מבנית נגד הפלסטינים בשטח C. עו"ד עציון בתגובתה אף מצטטת פסיקה קודמת, משנת 2008, שבה בג"ץ כבר אישר את חוקיות צו 418. בתגובתה לעתירה כתבה עציון כי השינוי בחקיקה הירדנית והעברת סמכויות התכנון למפקד הצבאי מאזנים בין טעמים צבאיים להומניטאריים. לטענתה, "המפקד הצבאי משמש כחליף הריבון באזור", ותפקידו, בין היתר, "לשמור על הסדר הציבורי כל עוד השטח מצוי בתפיסה לוחמתית. על כן שאלות בתחום המדיניות הקרקעית, פיתוח המקרקעין, גבולותיהם, ייעודם והשימוש בהם, הכרה במקבצי בינוי בלתי חוקיים ועוד – מרוכזות בידיו של המפקד הצבאי. אכן, על המפקד הצבאי באזור לפעול לטובת האוכלוסייה אולם על ההחלטות בנושאים אלה להישאר בידי המפקד הצבאי כמחליפו בפועל של הריבון באזור, ואין להעביר את הסמכות להכרעות אלה לידי האוכלוסייה המקומית".

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2305547