English | العربية

שועפאט- כרטיס שכונה

יוני 2014

רקע על השכונה

שועפאט היא השכונה הדרומית מבין שתי השכונות שלאורך דרך רמאללה, בצפון ירושלים המזרחית. השכונה ממוקמת מצפון לצומת הגבעה הצרפתית, ממערב לכביש 60 (המוכר גם ככביש גב ההר הארצי), מדרום לשכונת בית חנינא וממזרח לרמת שלמה, שנבנתה בשלהי תקופת אוסלו על אדמות שועפאט. ממזרח לשכונה, מעבר לכביש 60 ולמכשול ההפרדה, שוכן מחנה הפליטים שועפאט, שנבנה על חלק מאדמות הכפר המקוריות.

אדמות הכפר גבלו במקור באדמות הכפרים הסמוכים: בית חנינא, ענאתא וליפתא. ענאתא נמצאת ברובה בגדה המערבית, אך השכונה המערבית שלה, ד'אחית אס- סלאם (שכונת השלום, או ענאתא החדשה), נמצאת בתוך הגבול המוניציפאלי של ירושלים, בסמוך למחנה הפליטים שועפאט. באופן דומה, שרידי מרכז הכפר של ליפתא נמצאים בירושלים המערבית אך חלק ניכר מאדמות ליפתא נותרו מעבר לקו הירוק אחרי 1948. פליטים מליפתא, בנו בתים על אדמה חקלאית של הכפר בסמוך לשועפאט, באזור שהיה אז תחת שלטון ירדן. בתים אלה כלואים היום בתוך השכונה הישראלית גבעת שפירא (הגבעה הצרפתית) שנבנתה מעבר לקו הירוק לאחר 1967. עד להכללתה בתחום המוניציפאלי של ירושלים ב- 1967, התפתחה שועפאט כפרוור אמיד על הדרך המחברת בין אל-קודס (ירושלים) לרמאללה. מאז 1967 המשיכה שועפאט להתפתח כשכונה בעלת צביון עירוני ומעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. כיום השכונה פרוסה משני צידי דרך רמאללה, כאשר מרכז הכפר ההיסטורי, ממנו התפתחה השכונה, נמצא מערבית לדרך רמאללה.

יחד עם בית חנינא, שועפאט מהווה יעד להגירה פלסטינית פנימית, בעיקר בשל אופיה העירוני, צפיפות הדיור הנמוכה יחסית, וקרקע הפנויה לבנייה. עד לתחילת שנות ה- 1990 היגרו לשועפט בעיקר פלסטינים ישראלים, אולם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ובנייתו של מכשול ההפרדה, החלה הגירה משמעותית לשכונה, מהפרוורים הפלסטינים של ירושלים. במקביל, המרכז העירוני לאורך דרך רמאללה החל להתרחב, אולם בשל הביקוש הרב, האמירו מחירי הדיור, והצפיפות גדלה. כתוצאה, נחשבת שועפאט לאחת השכונות היוקרתיות של ירושלים המזרחית ופלסטינים רבים נאלצים לחפש פתרונות דיור במקומות אחרים.

ייעודי קרקע מול שימושים בתכניות מאושרות- שועפאט

ייעודי קרקע מול שימושים בתכניות מאושרות- שועפאט

אזור אס-סהל [המישור]

דרומית לגרעין הכפר, מערבית לדרך רמאללה, ומזרחית לשטחי הנוף הפתוח המיועדים להרחבת השכונה לפי תוכנית המתאר ירושלים 2000, ישנו אזור גדול ומישורי של כ- 90 דונם, הפנוי ברובו מבינוי. השטח מהווה עתודת קרקע יקרה ומבוקשת וקיימת בו תשתית כבישים חלקית ביותר, מספר דרכי עפר וכשישה בתים בנויים. לפי התוכנית המתארית של השכונה, השטח מיועד בעיקרו למגורים, ובחלקו לשטחים ציבוריים פתוחים ואף מבונים. אולם, ניתן יהיה לפתח את האזור רק לאחר שתאושר תוכנית האיחוד והחלוקה המקודמת על ידי עיריית ירושלים. תוכנית זו טרם אושרה כי התנגדות של בעל קרקע אחד, להחלפת השטחים שהוצעה לו במסגרת התוכנית, הצליחה לגרום להקפאת התכנון ולהכרזה על שאר התוכניות כ"איחוד ולחלוקה תכנוני בלבד".

תוכניות איחוד וחלוקה נוספות, באזורים הסמוכים לאס-סהל, גם הן טרם אושרו עקב התנגדויות תושבים לתכנון. כתוצאה מכך הועברו חלקן לתכנון מחדש, אם על ידי התושבים ואם חזרה למתכנן מטעם העירייה. תוכניות אלו מהוות מהלך תכנוני משלים לתוכנית המתאר השכונתית שאושרה בסוף שנות ה- 90 ורק מכוחן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה. המשמעות בפועל היא כי בחמש-עשרה השנים שחלפו מאז אישור התוכנית השכונתית, לא ניתן היה לפתח בשטח הזה, ובסביבתו. נכון לכתיבת שורות אלו (2013), הפיתוח בשטח ובסמוך לו ממשיך להתעכב.

מידע נוסף: