English | العربية

אל- עיסאוויה- כרטיס שכונה

יוני 2014

רקע על השכונה

שכונת אל-עיסאוויה ממוקמת על המדרון המזרחי של הר הצופים, צמוד לבית החולים הדסה. השכונה מנותקת משכונות פלסטיניות אחרות והיא כלואה בין מוסדות, שכונות ומיזמי פיתוח ישראלים המגבילים את התפתחותה: קמפוס האוניברסיטה העברית, ביה"ח הדסה, שכונת גבעת שפירא (הגבעה הצרפתית) שנבנתה אחרי 1967, כביש מספר 1 ארצי, כביש הטבעת המזרחי, הגבול המוניציפאלי של ירושלים ושני בסיסים צבאיים.

ראשיתה של השכונה, ככפר קטן במאה ה- 16. המסורת קושרת אותו למסעותיו של ישוע הנוצרי באיזור ומכאן גם בא שמו (עיסא הוא השם בערבית של ישוע). בכפר קיים עץ חרוב מקודש הקשור אף הוא למורשת זו. מסורת אחרת מסבירה את שמו של מסגד הארבעין הניצב בלב הכפר. לפני שקבלו תושבי הכפר את הדת המוסלמית חיו בו 40 איש בלבד. בכל פעם שנולד תינוק, מת אחד המבוגרים. רק אחרי שקיבלו על עצמם את הדת ובנו את המסגד החלה אוכלוסיית הכפר לגדול.

אל-עיסאוויה פרוסה על שלוחה הגולשת מזרחה מהר הצופים ועל הוואדי הצמוד לה. במקור ישב הכפר על השלוחה בלבד, ושטחיו החקלאיים התפרסו על כ 10,000- דונמים, מראש ההר במערב ועד לחאן אל-אחמר (מישור אדומים) במזרח. בשנים 1967-1948 נכלל חלק מהכפר בשטחי המובלעת הישראלית של הר הצופים, בעוד שחלקו השני היה תחת שלטון ממלכת ירדן. למעשה הקרקע בלבד נשלטה על-ידי ישראל ואילו התושבים היו מופקדים בידי האו"ם. אחרי מלחמת 1967 נכלל כל השטח הבנוי של הכפר, עם רק רבע מאדמותיו, בתחום ירושלים. במהלך השנים הופקעו מתושבי אל-עיסאוויה קרקעות רבות לצורך בנייה ישראלית ותחום המחייה של תושביו הצטמצם. בימים אלו מאיימות יוזמות תכנון חדשות (הקמת גן לאומי ומטמנה לעודפי עפר) על שארית אדמות אל-עיסאוויה בתחום ירושלים. על אדמות אל-עיסאוויה שנותרו מחוץ לירושלים מאיימת תוכנית E1 שמטרתה יצירת רצף בינוי ישראלי בין ההתנחלות מעלה אדומים לבין ירושלים. אם ימומשו כל התוכניות הללו, תיוותר אל-עיסאוויה כאי פלסטיני קטן ומאוכלס בצפיפות בלב רצף ישראלי.

ייעודי קרקע מול שימושים בתוכניות מאושרות – אל- עיסאוויה

ייעודי קרקע מול שימושים בתוכניות מאושרות – אל- עיסאוויה

מאבק התושבים למען תוכנית הולמת

לאחר שהתוכנית השכונתית (מס' 2316) מיצתה את פוטנציאל הבניה שבה, נאלצו תושבי אל-עיסאוויה לבנות בתים למגורים ללא היתרים בשטחים שאינם מיועדים לכך ובשטחים שאינם מתוכננים כלל. כתוצאה מהבניה הספונטאנית הזו הוצאו צווי הריסה רבים שחלק מהם בוצע בפועל. בעקבות זאת, לקחו התושבים, בשיתוף עם עמותת "במקום", אחריות על עתידם והחלו, בראשית 2004 , בקידום תוכנית מתאר מפורטת חדשה לשכונה. התכנון נערך במהלך משותף של נציגות תושבים רחבה עם צוות תכנון מקצועי. כמו כן תואמה התוכנית עם מהנדסי עיריית ירושלים ומתכנני המחוז במשרד הפנים שאף ברכו על היוזמה והבטיחו לסייע במימושה.

תוכנית מס' 11500 יצאה לדרך עם תקוות גדולות אשר רובן ככולן נכזבו. במסגרת התוכנית הוצע להכפיל את שטח השכונה באופן שיאפשר את הסדרת הבנייה הספונטאנית ויספק עתודת קרקע לבנייה נוספת בעתיד. כמו כן, הוצע לשנות את ייעודי הקרקע הקיימים בתוכנית מס' 2316 , לשם יצירת התאמה בין ייעודי הקרקע לבין פיזור הבנייה בשטח. שטחים מבונים בפועל קבלו ייעוד קרקע למגורים, כבישים שאינם ניתנים למימוש בוטלו ובמקומם הוצעו דרכים חלופיות, המבוססות לרוב על דרכים קיימות. התוכנית החדשה כללה תוספת שטחים נרחבים עבור מבני ציבור וחינוך. בנוסף, הוצע מערך דרכים חדש שכלל את הסדרת ארבע הכניסות לשכונה וחיבורן למעין כביש טבעת שתפקידו להנגיש איזורים בהיקף השכונה ולמתן את עומסי התנועה שבדרכים הפנימיות. בתוכנית נעשה ניסיון להביא לפתרון מכלול הבעיות התכנוניות בשכונה.

אך המכשולים לא אחרו לבוא. שנה לאחר תאום המתווה הראשון לתוכנית עם מוסדות התכנון החלו אותם מוסדות לקדם תוכנית לגן לאומי מדרום לשכונה. כעבור מספר שנים, אושרה להפקדה תכנית המתאר ירושלים 2000 מבלי שהיא עודכנה בהתאם לשטחי ההרחבה המתואמים ובאופן המבטל את רובם. ובסוף הגיעה תוכנית המטמנה וחסמה את השכונה גם מצפון. במצב דברים זה החליטו התושבים לחדול מתכנון שכונתם והחזירו את המשימה לידי העירייה. בסוף 2010 התחייב מהנדס העירייה לקדם תוכנית לשכונה בגבולות מצומצמים אך מאז לא נעשה דבר. כמעט עשור אחרי תחילת קידום התכנית, לאל-עיסאוויה אין תוכנית מתאר חדשה וגם לא אופק תכנוני, הבנייה הספונטאנית נמשכת, צווי הריסה חדשים מונפקים, התשתית הפיסית הולכת ומתדרדרת והתושבים מרגישים חנוקים.

מידע נוסף: