English | العربية

כנס: התחדשות עירונית – למה ולמי? היבטים חברתיים בתכנון

התוכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל ובמקום – אדריכלים למען זכויות תכנון 

בית הנסן, ירושלים, דצמבר 2014

בתאריך ה-10.12.2014 התקיים כנס משותף של 'במקום' והתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל בנושא היבטים חברתיים בתכנון התחדשות עירונית. הכנס עסק באפשרויות שונות לבצע התחדשות עירונית בראייה חברתית, באופן שהתושבים הקיימים יוכלו ליהנות מיתרונותיה, כמו גם תושבים חדשים מכל שכבות האוכלוסייה.

הכנס נפתח בהרצאת אורח של אדריכל פרופ' פיליפ מיסלוויץ מן האוניברסיטה הטכנית של ברלין, שהציג גישות חברתיות להתחדשות עירונית בארצות שונות בעולם. אחריו הציגה אדריכלית ד"ר יעל פדן מ'במקום' את הדו"ח: "התחדשות עירונית – היבטים חברתיים בתכנון". לאחר ההצגה הגיבו לדו"ח פרופ' פנינה מוצפי-הלר מאוניברסיטת בן גוריון, מר מייק לייטר תושב שכונת עיר-גנים וגב' שולמית גרטל, מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון ובניה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

בחלק השלישי של הכנס הציגו סטודנטים מן התכנית ללימודי תואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל פרויקטים שעוסקים בהתחדשות עירונית, והציעו במסגרתם דרכים אפשרויות להתמודדות עם סוגיות של אי-צדק חברתי ואי-שוויון בתחום הדיור מחד, ולגיבוש פתרונות תכנוניים אלטרנטיביים מאידך.

 מהנאמר בכנס:

 ד"ר יעל פדן, אדריכלית מעמותת 'במקום':

"המציאות מראה שישנם סוגים שונים של אוכלוסיות בפרויקטים של פינוי-בינוי. חלקם מעורבים בתהליך, לומדים את התכניות ומגיעים לכנסים, אך קולם של תושבים אחרים אינו נשמע. אחד הפתרונות לכך הוא התסקיר החברתי שמטרתו להבין את הצרכים של התושבים עוד לפני שהתכנית מתקדמת […]

הליך שיתוף הציבור יקדם הן את יעילות התכנית והן את צרכי התושבים. הוא יעזור לתושבים להבין את המשמעויות של כניסה לתהליך של שנים ארוכות, וגם יוביל לכך שהתכנית תקודם מהר יותר בסופו של דבר."

 פרופ' פנינה מוצפי-הלר מאוניברסיטת בן-גוריון:

"הדו"ח של 'במקום' מגיע מתוך תפישה שיש חשיבות לאוכלוסייה, הוא עוסק בתכנון שמקשיב לקולות של האנשים. כיום רב תהליך התכנון של החידוש העירוני כלל אינו נוגע בתכנון החברתי. עצם החשיבה החברתית הוא חידוש, וזה הצעד הראשון. השלב הבא הוא איך לא לעשות רידוד של הקהילות, איך לא להתייחס ל"אותנטיות" של הקהילה אלא להקשיב לה ברצינות ולהבין את ריבוי הקולות שלה, להבין שהתושבים אינם קבוצה אחת. עלינו להתרחק מהיהירות שלנו כמקצוענים – הידע המקצועי לא עובד, הוא נכשל שוב ושוב – ולעבור להקשיב."

 מייק לייטר, תושב עיר גנים:

"מה שמניע כרגע את תכנון ההתחדשות העירונית הוא פחד מהשתלטות – פחד משינוי המאזן הדמוגרפי מול האוכלוסייה הפלסטינית במזרח העיר ופחד מהחרדים – בשכונות החילוניות. לכן, התוכניות לא מכוונות לחדש את המלאי הקיים ולשפר את איכות החיים של הדיירים הקיימים, אלא הבנייה החדשה היא בהיקפים אדירים. היזמים הם רק כלים בידיים של המדיניות […]

צריך ללמוד איך לעשות דו שיח בין הגורמים השונים. המפגשים והכנסים האלה הם חלק מהתהליך. אני מאמין שיש תקווה, אנחנו מזיזים לאט-לאט את המטוטלת."

 שולמית גרטל, מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון ובניה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים:

"יש סיבה לאופטימיות. בזמן שמשרד השיכון והבינוי מוותר על תפקידו בתחום השיכון ומוסר את עצמו לידי היזם – משרדים אחרים נכנסים לתחום, ובהם גם משרד הרווחה. משרד הרווחה רואה את תפקידו כאחראי לפרט. הצרכים המוצגים בדו"ח עולים בקנה אחד עם תפיסת משרד הרווחה ואף יותר מכך, עם תפיסת משרד הבינוי. הפער הוא בין הרצון לתקציבים.

התחדשות עירונית שנעשית נכון יכולה להוביל לתוצאות חיוביות. התחדשות טובה כוללת תשתיות, תעסוקה – היבטים שחורגים מבעית הדיור. זה לא יכול להיעשות על-ידי משרד השיכון בלבד – יש צורך בשיתוף פעולה בין-משרדי. את בעיית התיאום הזו עדיין לא הצלחנו לפתור."

המצגת של אדר' יעל פדן מבמקום , ממצאי דוח 'התחדשות עירונית – היבטים חברתיים בתכנון'

המצגת של שולמית גרטל, מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון ובניה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים: