English | العربية

ציבור , תכנון והמקף הנעלם

מאת: אבינועם אדרי, מתמחה 2015-16

יוני 2016

במסגרת ההתמחות שלי ב'במקום' ב 2015-2016, נתבקשתי לערוך סקירה אודות תהליכי שיתוף ציבור בקנה מידה עירוני המתרחשים במקומות שונים בעולם וכיצד ניתן ליישם אותם בארץ. או במילים אחרות, נתבקשתי לברר מהו המקף שיכול לחבר בין הציבור העירוני הרחב לבין תהליך התכנון. כבר בשלב מוקדם יחסית למדתי, כי על אף שיש עקרונות כלליים שניתן לגזור מתוך מקרי מבחן שונים בעולם, אין בכוחם של תהליכי שיתוף ציבור כשלעצמם להבטיח דמוקרטיזציה של הליך התכנון. גם במקרים בהם מתקיימים תהליכי שיתוף הציבור "על פי הספר", לא תמיד תהליכים אלו משפעים באופן משמעותי על התוצר הסופי. דוגמא מעניינת היא מחקרם שלה גניס פלרמן והנס ספיגל בקופנהגן במהלך שנות השמונים, במהלכו עקבו אחר ההשפעה של תהליכי שיתוף הציבור על הליך התכנון. המסקנה הסופית של מחקר זה הייתה כי לא נמצאה שום השפעה משמעותית (Pelrman & Spigel 1983:35).

גם במקרים שבהם היה תהליך של ביזור סמכויות, כפי שקרה בניו יורק במסגרת הקמת המנהלות השכונתיות, התוצאה הייתה לא פעם הטיה של תהליך התכנון לטובת השכונות החזקות ממילא (Pelrman 2004:7)

בשלב זה עברתי לבחון את מערכת ההקשרים במסגרתם בוצעו תהליכי שיתוף הציבור. מצאתי כי המחנה המשותף הרחב היה שבמקומות שבהם תהלכי שיתוף הציבור צלחו, היה כבר בסיס קהילתי. כמובן, נוכח הממדים הצנועים של סקירה זו, קשה לומר כי מדובר בטענה בעלת מובהקות סטטיסטית, אולם קשה מאוד להתעלם ממגמה כללית זו, אשר גם תואמת מחקרים אחרים שעוסקים בקשר בין התארגנות קהילתית נרחבת לבין מעורבות פוליטית (Rutnam 1993). בכל מקרי ההצלחה אותם בחנתי לא הצלחתי למצוא מקרה משמעותי אשר במסגרתו לא היה מלכתחילה בסיס קהילתי חזק או לחילופין תהליך משמעותי של פיתוח קהילתי שקדם לו. במקרים מסוימים, התהליך עצמו נערך ביוזמתם של התושבים כדוגמת שכונת ווסט המפסטד בלונדון (זילברדיק 2015: 23) או בדוגמא של שכונת גני אביב בלוד, שם החל התהליך ביוזמת התושבים על מנת להכריע בנוגע לשטח מוזנח במרכזה של השכונה.

נוכח נתונים אלו נדמה כי האופציה הטובה ביותר לקדם דמוקרטיזציה של תהליך התכנון היא התמקדות ביצירת תהליכים ארוכי טווח של בניית קהילה. אופן פעולה זה עשוי להישמע מעט אמורפי ולא מעשי, אך ישנם לא מעט כלים שיכולים לסייע לנו לקדם תהליכים של התארגנות קהילתית. דוגמא אחת לתהליכים מעין אלו ניתן למצוא בברלין שם מוקצים במסגרת הרובעים השונים תקציבי פיתוח קבועים לצורך יוזמות של תושבים (פדר 2015: 35). כמו כן ניתן לקיים מסגרות שונות להכשרת פעילים בשכונות להתמודד עם סוגיות עירוניות, להגביר את השקיפות של מערכת התכנון ברמה המקומית והארצית.

את הסקירה הספרותית המלאה, בצירוף ניתוח ופירוט רחב יותר של מקרי המבחן השונים, ניתן למצוא בספריית במקום.