English | العربية

דבר יו"ר העמותה הנכנס, פרופ' ארז צפדיה

חברות וחברי עמותת 'במקום',

זמנים מורכבים עוברים על ארגוני החברה האזרחית בישראל בזירה הפוליטית, ונראה כי זמנים אלו ימשיכו ללוות אותנו בעתיד. מה שהחל כהתקפה זדונית של ארגון ימני נגד הקרן החדשה לישראל התפתח עם הזמן לצו אופנה מחייב עבור כל פוליטיקאי: חבוט בארגוני זכויות אדם אם חפץ חיים פוליטיים אתה. הסת נגדם כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מן הבעיות העמוקות של אי שוויון ועוני מחריף, ומן ההתדרדרות המתמדת במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. תחת צו אופנה זה ובגיוס חלקים מן התקשורת, מואשמים ארגוני זכויות האדם בשיתוף פעולה עם אויבי המדינה ועם מבקשיי רעתה במוסדות הבינלאומיים, בקידום אינטרסים של מדינות זרות על חשבון האינטרסים הישראלים, ובהשתייכות לאליטות ה"0מאל" הוותיקות – אלו שעשקו לכאורה את רוב חלקיה של החברה הישראלית כדי לשמור על כוחן. ועם ההתקפות באים צעדים שמטרתם להגביל ככל האפשר את מרחב הפעולה, גיוס המשאבים וההשפעה של ארגוני זכויות האדם.

גם בלי ההסתה העכשווית, ארגוני החברה האזרחית אינם נהנים מלגיטימיות רבה משני טעמים עיקריים: א. הטעם הדמוקרטי – הארגונים מקדמים ערכים ופועלים בשמם כמייצגי אינטרסים ציבוריים וקהילתיים, הגם שלא עמדו במבחנה המרכזי של הדמוקרטיה – הבחירות; ב. הטעם המקצועי – הארגונים מתיימרים לפעול באופן מקצועי ולהפגין מומחיות, הגם שמומחיותם של אנשיי הארגונים לא הועמדה מעולם במבחן אמות המידה של השירות הציבורי. אכן, הספרות בתחום מדגישה את תרומת ארגוניי החברה האזרחית לדמוקרטיה ולפיתוח מומחיות (גם בשירות הציבורי) אבל הטעמים הללו במקומם.

השחיקה הגוברת בלגיטימיות של ארגוני החברה האזרחית, בעיקר של אלה העוסקים בזכויות אדם, מחלחלת לכל ספירה חברתית, מרתיעה את הפקידות בשירות הציבורי מלשתף פעולה עמם ודוחקת את הארגונים אל מחוץ למעגלי המשילות המשולבת. שחיקת הלגיטימיות גם מטילה חשש מפני דחיית בקשות מימון בידי קרנות.

במובנים רבים הלגיטימיות של 'במקום' יציבה יחסית. במוסדות התכנון 'במקום' נתפסת, בצדק, כעמותה מקצועית, שעושה שימוש בכלים כשרים מבחינה חוקית, ושיתוף הפעולה שלה עם הממסד רב. אבל, בהיותה חלק ממארג ארגוני זכויות האדם בישראל, 'במקום' ניצבת על מדרון חלקלק.

אני סבור שבמציאות זו 'במקום' נדרשת להעמיק ולהרחיב את בסיסי הלגיטימיות שלה, אבל ללא ויתור על עמדתה הביקורתית וללא ויתור על החתירה העיקשת לזכויות אדם וצדק חברתי. "להעמיק" משמעו לחזק את האמצעים, השיטות והזירות שבה פועלת 'במקום'. ללא ספק על 'במקום' להמשיך בתהליך המקצועי, שנשען על צוות מומחיות ומומחים, ידע מוכח, למידה ושימוש בכלים חוקיים ותכנוניים. עליה גם להמשיך את פועלה בזירות בה היא פועלת היום – בנגב, בירושלים המזרחית, בשטח C, בישובים הערביים בישראל ובזירה העירונית. בה בעת, ועדיין במסגרת העמקה, עליה לחזק את מערך גיוס המשאבים.

"להרחיב" משמעו להוסיף אמצעים וכלי עבודה לאלה הקיימים היום, כמו הרחבת השימוש בטכנולוגיות ממוחשבות, לימוד והבנה של האינטרסים הארגוניים והפוליטיים שמולם פועלת 'במקום', או הרחבת אמצעי המחאה. גם זירות הפעולה חייבות להתרחב. משבר מחירי הדיור, הקמת ערים חדשות, שינוי מערך המגורים של קהילות חרדיות, ההפרטה של התכנון והפגיעה ההולכת ומעמיקה באוכלוסיות מוחלשות, לרבות אלו המוגדרות באופן פוגעני כ"פולשות" – כל אלה מהווים רשימה חלקית לתחומים וקהילות ש'במקום' צריכה לבחון פעילות בהם במטרה ברורה להרחיב את בסיס הלגיטימיות שלה. הרחבת הלגיטימיות משמעה גם הפצה ברבים של פעילותה של 'במקום' ותרומתה לשיפור פני החברה, קידום זכויות אדם וצדק חברתי. כידוע, הצדק צריך להיראות. כנסים, יחסי ציבור, קשר הדוק עם המדיה המסורתית וזו החדשה, כמובן בעזרת ידע מונגש, הם חלק מן הכלים ליידוע הציבור בדבר פועלה של 'במקום' – שוב, במטרה להרחיב את בסיס הלגיטימיות. ולבסוף, על 'במקום' גם להרחיב את מקורות גיוס המשאבים, לגוון אותם ולחתור לגייס הון ממקורות מקומיים.

העמקת והרחבת בסיס הלגיטימיות חשובה עתה ל'במקום'. אין סתירה ואסור שתהיה סתירה בין מטרה זו לבין הערכים שעל בסיסם 'במקום' הוקמה: מחויבות לזכויות אדם וצדק חברתי. אין גם סתירה בין מטרה זו לבין שימור עמדתה הביקורתית של 'במקום' ביחס למדיניות מרחבית מפלה ופוגענית. עמדתה הביקורתית של 'במקום' והערכים שעליהם היא מושתתת הם סם החיים של פעילותנו בעתיד.

אני משוכנע שיחד נצליח להמשיך להרחיב ולהעמיק את פעילותה של 'במקום'.

בברכה,

פרופ' ארז צפדיה, יו"ר 'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון'