English | العربية

הכל מתוכנן: על מדיניות של הכשלת תכנון בשכונות הפלסטיניות בירושלים

דו"ח, יולי 2017

אדר' אפרת כהן-בר, מעמותת 'במקום' ועו"ד אשרת מימון, מעמותת 'עיר עמים'

עיר עמים ועמותת במקום משיקות יחדיו דוח חדש:

דוח זה נכתב מתוך הבנה שהתכנון העירוני מהווה מרכיב מרכזי ביצירת הפערים הקיימים בין השכונות הפלסטיניות לבין אלו הישראליות בירושלים.

שלוש תכניות בינוניות וגדולות נבחנות במסגרת הדוח, והן שלוש תכניות מייצגות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדוח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.

סיכומו של הדוח בתיאור החסמים הפוליטיים, התכנוניים והבירוקרטים, המונעים עד היום תכנון משמעותי בשכונות הפלסטיניות. מאז שנת 1967, הפקיעה ישראל יותר מ-38% משטחי ירושלים המזרחית ובנתה בהם שכונות/התנחלויות לישראלים, ואף ש-37% מתושבי ירושלים הם פלסטינים, רק כ-15% משטחי ירושלים המזרחית (ובפועל 8.5% משטחה של ירושלים כולה) מיועדים למגורים בעבורם, ואף באלה אחוזי הבנייה המותרים נמוכים במיוחד.

בכאב ובאופן סדור מדגים הדוח כי שיקולים דמוגרפיים מפלים, שעיקרם דאגה להרחבת האוכלוסייה הישראלית ולצמצום האוכלוסייה הפלסטינית, מהווים את אמת-המידה העיקרית לתכנון בירושלים. כפי שקובע הדוח, ככל שהמצב המדיני הנוכחי ממשיך להתקיים, מוטלת על ישראל החובה להמיר את החשיבה הדמוגרפית והטריטוריאלית בתפיסה של הכרה באחריות. המעבר ממדיניות ממושכת של הכשלת תכנון למדיניות של תכנון מאפשר ובר-קיימא חייב להיות מערכתי ולהקיף את כל שדרות התכנון ומקבלי ההחלטות. תהליך זה עשוי להצליח רק אם ייערך בשיתוף מלא של נציגות מוסכמת של הקהילה הפלסטינית בעיר ושל הקהילות המגוונות בכל אחת מהשכונות, ובאופן שיתחשב בצרכים הייחודיים של התושבים ויהיה קשוב להם. לאור זאת, מנסחות עיר עמים ועמותת במקום בסופו של הדוח את המלצותיהן הקונקרטיות, ובהן פיתוח ובניה כשלב ראשוני בבניית אמון, הקפאת הריסות, עריכת תכניות מתאר שלדיות על ידי העיריה בתיאום עם התושבים, ייעוד תקציב ליישום תכניות מפורטות, הקמת מנגנון תכנון אזרחי בשיתוף הקהילה הפלסטינית, ועוד.

אנו מקוות שקריאת הדוח תאפשר הבנה ראויה של מנגנון התכנון המפלה ותניע את השינוי ההכרחי בהקדם.

לקריאת הדו"ח המלא