English | العربية

הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית

                                     

 

הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית מורכבת מארגוני חברה אזרחית ואקדמיה ששמו להם למטרה להטמיע היבטים חברתיים בתהליכי התחדשות עירונית בישראל, תוך מתן דגש על מעורבות פעילה ואפקטיבית של התושבים בכל שלבי התהליך, ויצירת כלים ופתרונות שישפרו את רווחתם ויגנו עליהם מדחיקה.

דגש מיוחד ניתן במסגרת פעילות הקואליציה לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה וצרכיה ולמדיניות הדיור הממשלתית כלפי אוכלוסייה זו. הקואליציה שואפת לסייע לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בהתמודדות עם תהליכי התחדשות עירונית לשם העצמת האוכלוסייה והגברת השפעתה על תהליכים אלו.

כדי שהתערבות הקואליציה תהיה קונקרטית בחרנו להיכנס לשכונה בה מקודם פרויקט פינוי-בינוי ממסדי, ובה מתגוררת אוכלוסייה גדולה של יוצאי אתיופיה. לצורך כך, נבחרה שכונת רמת אליהו בראשון לציון בה כארבעים אחוזים מהתושבים הם יוצאי אתיופיה. הפרויקט ברמת אליהו מקודם על ידי עיריית ראשון לציון ועל ידי משרד השיכון באמצעות מינהלת שכונתית שהוקמה לצורך העניין, לפני כשנה וחצי. פרויקט בינוי-פינוי-בינוי רמת אליהו הוא פרויקט בניה והריסה רחב היקף אשר בסופו, בעוד למעלה מעשר שנים, השכונה צפויה להשתנות: האוכלוסייה תוכפל כמעט ובמקום 4,300 דירות הקיימות היום יהיו בה כ-7,200 דירות, רוב השיכונים הישנים יהרסו ובמקומם ייבנו בניינים חדשים ומגדלים (פינוי-בינוי), מבני ציבור חדשים ייבנו, הכבישים יחודשו ויורחבו, הגינות יפותחו, חנויות חדשות ייפתחו, תושבים רבים יעזבו וחדשים יבואו להתגורר בה. קרוב למחצית מתושבי השיכונים יקבלו דירה חדשה מחוץ לשכונה באחת מהשכונות החדשות.

בינוי בשכונות אחרות תחילה – הפרויקט בשכונת רמת אליהו תלוי בהקמתן של ארבע שכונות חדשות בראשון לציון – נחלת יהודה מערב, נחלת יהודה עילית, צריפין ומתחם האלף. הדירות החדשות הראשונות שייבנו עבור תושבי רמת אליהו יהיו בשכונות הנוספות ולא ברמת אליהו עצמה. רק אחרי שיגמרו לבנות את הבניינים הראשונים בשכונות החדשות, יעזבו חלק מתושבי רמת אליהו (אלה שייבחרו לגור באחת מהשכונות החדשות) ולא יחזרו אליה.

הריסת השיכונים – כשתושבים של כמה בניינים סמוכים או בניין אחד שלם יעזבו לשכונה החדשה, יהרסו את השיכונים הישנים ויתפנה מקום לבניית בניינים חדשים בשכונה.

בניית בניינים חדשים ברמת אליהו – בקרקע שתתפנה עם הריסת הבניינים, ייבנו בניינים חדשים, גבוהים יותר ממה שיש היום בשכונה. אל הבניינים החדשים ייכנסו דיירים חדשים אשר חלקם הם תושבי רמת אליהו היום (אלה שבחרו להישאר בשכונה) וחלקם תושבים חדשים שיגיעו מכל רחבי הארץ.

ניהול הפרויקט – פרויקט בינוי-פינוי-בינוי הוא יוזמה של עיריית ראשון-לציון בשיתוף עם משרד הבינוי, והוא מנוהל ומקודם על-ידי מינהלת פינוי-בינוי רמת אליהו. המינהלת שותפה לעריכת התכנית לשכונה, מלווה את התכנון בשכונות המשלימות, ומסייעת לתושבים בבחירת השכונה בה ייבחרו לגור בעתיד.

במסגרת פעילות הקואליציה, ניסחנו נייר עמדה שמטרתו להסדיר את קליטתם הישירה של העולים יוצאי אתיופיה, בשכונות ובערים בישראל ולהביא לביטולו של נוהל המחייב אותם לשהות תקופה ממושכת במרכז קליטה ולאחר מכן לעבור למגורי קבע בשכונות מסויימות ללא אפשרות בחירה. השהות הממושכת של יהודי אתיופיה במרכזי קליטה פוגעת בהשתלבותם, וכן, קביעה בכפייה של מקום מגוריהם, בידי פקידי ממשל, והתניית מענקי סיוע והסללה לסביבה חברתית-כלכלית קשה, גורמת להנצחת הפערים ואף להגדלתם.

נייר עמדה כנגד הסללת יהודי אתיופיה

התכניות לשכונות השונות עודן נמצאות בוועדות התכנון ולאחר שיושלם התכנון העקרוני התכניות יופקדו להתנגדויות. זהו שלב בו הקואליציה מאמינה שתושבי השכונה יכולים לקחת חלק בדיון. לשם כך, אנו עורכים מיפוי חברתי באמצעות ראיונות שאנו עורכים עם תושבים מדלת לדלת, וכן מחלקים להם דף מידע על זכויותיהם וכיצד מומלץ לפעול. מתוך הנתונים שיפיק המיפוי נייצר דו״ח חברתי שיעיד על צרכיהם ורצונותיהם של תושבי המתחם.

חוברת לתושבי רחוב נורוק

מיפוי חברתי במתחם נורוק

על רקע זה ערכנו מיפוי חברתי במתחם נורוק בשכונה. בחודשים דצמבר 2017 – פברואר 2018 עברנו מדלת לדלת. מתוך 96 הדירות במתחם נוצר מגע עם בעלים ו/או דיירים של 70 דירות (73%) ומולאו 45 שאלונים. מניתוח השיחות עם התושבים עלתה תמונה מורכבת: התושבים הביעו עמדה חיובית כלפי השכונה גם במצבה הנוכחי, אם כי היו מודעים להיבטים שליליים – חברתיים ופיזיים. רובם, במקביל לתיאור היבטים שליליים בשכונה, הצהירו שהם מעוניינים להמשיך להתגורר בה גם אחרי ההתחדשות. עמדה זו הייתה חזקה יותר בקרב בני הקהילה האתיופית אשר עבורם, כפי שעלה מהמיפוי, הקשר השכונתי-קהילתי הוא חזק ומשמעותי. בני הקהילה מוצאים בשכונה, במוסדות הקהילתיים ובמגורים הסמוכים זה לזה מקור תמיכה חשוב. המסקנה המרכזית שעלתה מהמיפוי היא  שחשוב לשמוע את דעת התושבים מבעוד מועד, לפני שבונים פרויקט המתבסס על הנחות שגויות לגבי הרצונות והצרכים שלהם.

ממצאי המיפוי הוצגו למנהלי פרויקט ההתחדשות במינהלת פינוי-בינוי רמת אליהו. וכמובן גם לתושבי המתחם שהוזמנו לאירוע שכונתי קטן שקיימנו בחודש יולי.

הארגונים החברים בקואליציה הם:

׳במקום- מתכננים למען זכויות תכנון׳ עמותה שהוקמה על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון.

מרכז 'הגר' – מחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי: המרכז הוא גוף אוניברסיטאי הפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב והוקם על מנת לפתח ידע וכלים חדשים בתחום הדיור ולקדם מדיניות שתאפשר דיור הולם, נגיש ובהישג יד לבעלי הכנסה בינונית ונמוכה. המרכז פועל באמצעות מחקר אקדמי יישומי, גיבוש הצעות חקיקה, פיתוח כלי מדיניות חדשים וליווי פרויקטים 'מחוללי שינוי' בתחום הדיור.

אגודת יהודי אתיופיה – האגודה קמה ב-1993 ופועלת לקידום מדיניות שוויונית, סגירת פערים ושיפור תנאי החיים ליוצאי אתיופיה בישראל באמצעות פעילות מול מקבלי ההחלטות, תקשורת, חקיקה, כלים משפטיים, ועוד. האגודה פועלת בכל הרמות והדרגים של קובעי המדיניות ובחברה כדי לשנות את התפיסות הרווחות הממקמות את יוצאי אתיופיה כקבוצה אחידה וחלשה. ״אנו שואפים להטמיע את התפיסה שיוצאי אתיופיה הם קהילה הטרוגנית, חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי- כלכלי-תרבותי של ישראל, על מנת ליצור חברה מתוקנת וצודקת, ללא דעות קדומות, פטרונות, אפליה על רקע אתני וסטראוטיפים גזעניים.״

תנועת 'תרבות׳ – תנועה ארצית שמפעילה רשת של אמנים-מחנכים שיוצרים תרבות ואמנות מקורית יחד עם הקהילות בפריפריות הגיאו-חברתיות. בנוסף, תנועת תרבות משמשת כמסלול הגשמה לנוער וצעירים יוצרים הפועלים לעיצוב דמותה של החברה הישראלית.

 

 

 

Funded by the European Union