English | العربية

פעילות > דרום > תכנון וקהילה – יישובים, שכונות, קהילות

המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922

נייר עמדה, מאי 2017

נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי 'בִּמקוֹם' בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס' 922.

הכפרים הלא מוכרים בנגב בצל המדיניות הממשלתית

מפה אינטראקטיבית

מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה תכנונית מתמשכת, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.

חילופי אוכלוסיות בחסות המדינה

התפרסם ב'הארץ' ינואר 2017

פרופ' ארז צפדיה, יו"ר עמותת במקום, ונילי ברוך, מתכננת ערים, עמותת במקום.

פינוי אום אל חירן והקמת היישוב היהודי חירן על שטחו הוא ביטוי לאי שוויון עמוק ויסודי ולאפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. אילולא כן, המוות המיותר של מורה בית הספר בן הכפר ושוטר משטרת ישראל, היה וודאי נמנע.

בין 2020 ל 922 – מדיניות התכנון ביישובים ערבים

מאת: סזאר יהודקין, מתכנן עמותת במקום, נובמבר 2016

מדיניות התכנון עבור היישובים הערבים השתנתה מספר פעמים לאורך השנים. כיום עומדת על הפרק החלטת ממשלה מס' 922, תכנית חומש אשר מקצה כ-15 מיליארד שקלים לפיתוח וקידום כלל ההיבטים של החברה הערבית, בין השאר בתחומים של תכנון ובנייה. נראה שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה חדשה במדיניות התכנון כלפי היישובים הערבים, שמבחנה נמצא ביישומה. כיצד יכולה החברה האזרחית לדרוש שההחלטה תיושם ולדאוג כי יישומה יהיה יעיל וצודק?

האם רק ליהודים מותר לגור בישובים קהילתיים בנגב?

הודעה לעיתונות, 22 לנובמבר 2015

ממשלה אישרה להקים חמישה ישובים חדשים בנגב, מה שממשיך את מדיניות הממשלה המפלה את התושבים הבדואים באזור. מבדיקת האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" עולה ששניים מן הישובים אמורים לקום היכן שכבר קיימים כפרים בדואים. משמעות ההחלטה היא פינוי אלפי אנשים מביתם על מנת להקים ישובים מטופחים ליהודים. באגודה לזכויות האזרח ו"במקום" מתנגדים לתוכנית הממשלה שתשפיע לרעה על כל הישובים הקיימים בנגב, ערבים ויהודים, מוכרים ולא מוכרים, מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית, ותפגע באוכלוסייה הבדואית במיוחד. 

שכונת רמב"ם בבאר שבע

שכונת רמב"ם בבאר שבע ממוקמת מצפון לעיר העתיקה, וגובלת עם שכונה א' ושכונה ה'. נציגי התושבים התארגנו כוועד פעולה, ומנהלים זה מאבק נגד העירייה כדי למנוע כל בנייה חדשה במתחם, כל עוד לא יינתן מענה למחסור בשטחי ציבור ולא יתוקנו הליקויים במערכת הדרכים. הם פנו ל'במקום' בבקשה להכין בדיקה פרוגרמטית של השכונה, כדי להצביע על המחסור הקיים כבר היום בשטחים פתוחים ומבני ציבור.

הקמת היישוב מולדה – שבט אל הואשלה

תכנית שנועדה להקים את היישוב מולדה, במטרה להסדיר את ההתיישבות הבדואית של "פזורת אל-עטרש ואל-הואשלה הצפוניים", המתגוררת מדרום לכביש 31, במרחב שבין היישובים חורה וכסייפה. למרות המאמץ שהושקע בעריכת התכנית ובמתן פתרון התיישבותי הולם למשפחות השונות המתגוררות באזור, הותירה התכנית חלק משבט אל-הואשלה ללא מענה תכנוני, בעוד יתר בני השבט זוכים להכרה ולהסדרה. ביוני 2008 הגישה 'במקום', בשיתוף עם נציגי התושבים שהופלו לרעה, התנגדות לתכנית לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז דרום.

אל-פורעה

היישוב הבדווי הלא מוכר אל-פורעה ממוקם דרומית לכביש מס' 31- באר שבע – ערד, ומזרחית לעיירה כסייפה. תושביו מונים בין 3,900 ל-6,000 נפשות (תלוי היכן ימוקם הקו הכחול של היישוב), המתחלקות ל-28 משפחות מורחבות.

אבו תלול

הכפר אבו -תלול מונה כ-1,600 נפשות ונמצא דרומית לכביש באר שבע – דימונה, במרחק של כ-10 ק"מ מבאר שבע. תושביו גרו במקום עוד לפני קום המדינה והם הבעלים, על פי עדותם, של 95% משטחו, המשתרע על פני כ-3,500 דונם. היישוב חסר כל תשתיות: חשמל, מים וביוב אינם קיימים, והבנייה ברובה הגדול ארעית מפחד ההריסות שנעשות מדי פעם על ידי המדינה.

דריג'את – הכרה תקדימית ביישוב כפרי ערבי בנגב

הכפר דריג'את השוכן מערבית לתל ערד, הוקם לפני כ- 200 שנה, עת קנו תושביו את הקרקע מבדווים בסביבה. למרות שמעולם לא הוכר על ידי רשויות המדינה, הפך הכפר ליישוב משגשג, שאין בו כמעט אבטלה ומרבית תושביו מתפרנסים מחקלאות וממקצועות חופשיים שונים. במסגרת התכנית להקמת שבע נקודות יישוב חדשות לאוכלוסייה הבדווית בנגב, הוחלט להקים במקום עיירה בשם מרעית. במסגרת תכנית המתאר היה אמור הכפר דריג'את להיכלל בישוב החדש ולהפוך לאחת משכונותיו. תושבי הכפר פנו אל האגודה לזכויות האזרח ואל 'במקום', בבקשה לסייע להם בהגשת התנגדות לתכנית.