English | العربية

פעילות > צפון > השתתפות הציבור בתכנון

"ליד, אבל בחוץ" – התיישבות ערבית לא מוסדרת במרכז וצפון הארץ

לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה

התנגדות לתכנית מתאר כוללנית לג'סר א-זרקא

התנגדות, ינואר 2017

תושבי ג'סר א-זרקא סובלים מזה שנים רבות מהעדר שטחים לפיתוח מקומי ומצפיפות בנייה גדולה ביותר. כעת הופקדה תכנית מתאר כוללנית ליישוב. הגם שהכנת התכנית היא מעשה חיובי, התכנית המוצעת לוקה במספר כשלים ולמעשה אינה תואמת את צרכיהם של התושבים. בשל כך אנו מבקשים לדחות את התכנית המופקדת ולהורות על הכנתה של תכנית מתאר חדשה שתתחשב במאפיינים הייחודיים של תושבי ג'סר א-זרקא. במקביל לתיקון תכנית המתאר יש לפעול להרחבת תחום השיפוט של המועצה המקומית.

משפחת חואלד המורחבת – ישוב נופית

חוות דעת תכנונית, יוני 2009

במקום' הכינה חוות הדעת תכנונית, בעקבות פנייתה של משפחת חואלד המתגוררת בצמוד לגבול תכנית המתאר של הישוב נופית. חוות הדעת צורפה לתכנית שהגישה המשפחה במטרה להסדיר מבחינה תכנונית את המתחם בו מתגוררת משפחת חואלד המורחבת. מתחם המגורים של משפחת חואלד גובל עם שטח היישוב נופית וממוקם באזור הכניסה ליישוב.

אור עקיבא

סדנת תכנון, 2005

העיר אור עקיבא שוכנת במישור החוף הצפוני, בין המטרופולינים הגדולים – תל-אביב מדרום וחיפה מצפון. מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה ושכנתה הצמודה ממערב היא קיסריה.
בספטמבר 2005 החלה 'במקום' להפעיל באור עקיבא סדנת זכויות תכנון, בשיתוף עם קבוצת התושבים 'מנהיגות צעירה'. הקשר נוצר דרך יוזמה של סגן ראש העיר שהתעניין בנושא ובגיבוש קבוצת המנהיגים הצעירים, אותה הצמיח.באור עקיבא היה ניסיון ראשון מסוגו, לעבוד מן ההתחלה בשיתוף פעולה עם העירייה בתקווה כי גם התושבים וגם העירייה ייצאו נשכרים מן ההתנסות.

שכונת חליסה בחיפה

שכונת חליסה נמצאת במזרח חיפה על מורדות הכרמל. לאחר גירוש תושבי השכונה המקוריים ב-1948, עברו בתי השכונה לבעלות המדינה ושוכנו בהם עולים חדשים. בשנות החמישים והשישים נבנו בשכונה מספר שיכונים; במקביל, רבים מבתי האבן המקוריים של השכונה הוזנחו ונהרסו. יחד עם ההזנחה הפיזית של בתי השכונה והשטחים הפתוחים בה, הוזנחה השכונה גם מבחינה חברתית. כיום כ-70% מתושבי השכונה הם ערבים. תושבי השכונה היהודים, כוללים משפחות ותיקות המתגוררות בשכונה משנות החמישים ועולים חדשים מברית המועצות ומאתיופיה.