English | العربية

בנייה והפקעת אדמות ללא הליך מינהלי תקין בהתנחלות עלי

הודעה לעיתונות,  25 בנובמבר 2014

ראשי המועצות של הכפרים הפלסטינים א-סאוויה, לובן א-שרקייה וקריות, יחד עם ארגוני זכויות האדם "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון ו"יש דין" עתרו היום לבג"ץ בדרישה כי המינהל האזרחי לא יאשר את תכנית המתאר המפורטת של ההתנחלות עלי בטענה שהיא מקדמת הפקעה בפועל של אדמות ופגיעה קשה בזכויותיהם של תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים.

היקף אדמות המדינה בשטחים והקצאתן לגורמים שונים

עתירת חופש המידע, 23 במרץ 2010

'במקום' והאגודה לזכויות האזרח הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה מינהלית על פי חוק חופש המידע. בעתירה התבקש בית המשפט להורות למינהל האזרחי, למפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ולמשרד הביטחון למסור לארגונים נתונים על שטחן של אדמות המדינה בגדה המערבית בכלל ובשטח C בפרט.

ח'רבת זנוטה שבדרום הר חברון

חוות דעת אנתרופולוגית, יולי 2012

חוות דעת אנתרופולוגית שהגישה 'במקום' בצירוף לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח על רקע הוצאת צווי ההריסה ועל רקע סירובן של הרשויות הישראליות לפעול להסדרת התכנון של הכפר. הכפר ח'רבת זנוטה, הנמצא בדרום הר חברון שבשטח C בגדה המערבית, מצוי תחת איום של צווי הריסה על מרבית המבנים בכפר מצד הרשויות הישראליות.

הישוב הבדווי דקייקה בדרום הר חברון

חוות דעת תכנונית ואנתרופולוגית, נובמבר 2011

חוות דעת אלו הוגשו במסגרת עתירה שהוגשה בעניינו של הכפר הבדווי דקייקה, השוכן בדרום הר חברון בשטח C. העתירה הוגשה נגד כוונת רשויות המנהל האזרחי ושלטונות הצבא להעביר את תושבי הכפר לישובים הקרובים אליו.

גבע בנימין – ביטול תכנית לשכונה חדשה

עתירה, 30 בנובמבר 2010

עתירה לבג"צ , שהגישו ב-30.11.2010 'במקום', תושבים מהכפר הפלסטיני ג'בע אשר מצפון לירושלים, מועצת הכפר וארגון "יש דין", התבקש בית המשפט לבטל החלטה של המינהל האזרחי בדבר אישור תכנית מפורטת לשכונה חדשה בת 184 יחידות דיור בהתנחלות גבע בנימין. בעתירה נטען, כי התוכנית כולאת בתוכה שתי מובלעות קרקע פרטית, ששייכת לתושבים מג'בע, ואשר שטחן הכולל הוא כ-24 דונם.

חאן אל אחמר

חוות דעת תכנונית, פברואר 2010

חוות דעת תכנונית שצורפה לעתירה של בני שבט הג'האלין המתגוררים בכפר חאן אל אחמר שבאזור כפר אדומים בשטח C.

מובלעת נחלין (גוש עציון)

חוות דעת תכנונית, יולי 2006

מדרום לירושלים מתוכננת מערכת מכשולים מורכבת הכוללת את גדר ההפרדה, ובנוסף מרחב חסר תקדים בהיקפו, שאמור לשמש כ'הגנה מרחבית' על אזור הכולל את גוש-עציון, העיר בית"ר עלית, וכל הדרכים מהם ואליהם. כך נוצרת מובלעת מרחבית-תפקודית בשטח של 70,000 דונם, שרק 10% מתוכה הוא שטח בנוי של ההתנחלויות. הביטוי הפיזי של תוואי הגדר באזור זה מקבע מגבלות שחלות על הפלסטינים וקוטע, מבחינת שימוש ונגישות, את רצף הכבישים המשמשים את הפלסטינים בהגעה למקורות פרנסה, לשירותים חיוניים ולקיום שיגרת חיים סבירה. תושבי הכפרים עתרו לבג"צ באמצעות עו"ד גיאת נאסר בבקשה לשנות את התוואי המוצע. 'במקום' התבקשה להתייחס לסוגייה, ולנסח חוות-דעת מומחה.

הקמת מעקה בטון בדרום הר חברון

חוות דעת תכנונית, 2006

מעקה בטון בגובה 82 ס"מ, שהוקם לכאורה מסיבות צבאיות של הגנה על הנוסעים בכביש 317 בדרום הר חברון בין ההתנחלות כרמל להתנחלות טנא, מונע מעבר כלי רכב אך גם מונע מעבר בעלי חיים והולכי רגל מבוגרים. האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט ותושביו הפלסטינים של אזור הר חברון עתרו כנגד החלטה זו של הצבא וביקשו מבג"ץ להורות להסירו. 'במקום' הגישה חוות דעת תכנונית המחזקת את דרישת העותרים. כמו כן הוגשה חוות דעת של המועצה לשלום וביטחון שתומכת בדרישת העותרים.

שבט הדאלין

חוות דעת תכנונית, 2006

ב 2006 פנו בני שבט הדאלין ל'במקום' באמצעות עמותת 'שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם', אשר הגישה בשמם עתירה לבית המשפט העליון כנגד צווי הריסה שהוצאו למבני מגורים, שירותים ומבני ציבור ביישוב. צוות 'במקום' ביקר בהדאלין, וכתוצאה מעבודתם ביישוב, נכתבו שתי חוות דעת המביאות יחדיו הן ניתוח תכנוני פיסי והן ניתוח חברתי – תרבותי ביחס למרחב המדובר, תוך שילוב של ידע מקומי ומקצועי מתחום התכנון והחברה גם יחד. שתי חוות הדעת מתייחסות למרחב הדרוש לבני השבט ומציינות את המרכיבים הדורשים התייחסות טרם כל הליך תכנוני שיעשה עבור תושבי היישוב.

מובלעת מרחב אדומים

חוות דעת תכנונית, פברואר 2006

בפברואר 2005 החליטה הממשלה לקבוע את תוואי גדר ההפרדה באזור ירושלים, כך שיגדיר את אזור מעלה אדומים בתוך השטחים שממערב לגדר ויחבר אותו לירושלים. גדר ההפרדה, מזרחית לעיר ירושלים, כוללת, אם כן, את תוואי "עוטף ירושלים" ואת התוואי החודר לתחום שטחי הגדה המערבית, ויוצר את מובלעת מרחב אדומים. שילובם של שני התוואים, מעצב מחדש את האזור תוך חלוקתו לשלושה מרחבים חדשים מוקפים גדר: מובלעת מעלה אדומים, מובלעת דרומית ומובלעת צפונית, המנותקים תפקודית ופיזית זה מזה ומן המרחב סביבן. מהלך זה יוצר מציאות בלתי אפשרית מבחינה פיסית, תפקודית, חברתית וכלכלית לתושבים הפלסטינים. במחיר חיבור מרחב מעלה אדומים לכוון ירושלים, (ציר מזרח מערב), נקטע באחת רצף מרחבי ותחבורתי בציר צפון-דרום. מועצת הכפר סוואחרה אל שרקייה פנתה ל'במקום', באמצעות עו"ד שלמה לקר, בבקשה לקבל חוות דעת מומחים נלוות לעתירתה לבג"צ.