English | العربية

תכנית הכרייה בשדה בריר והשפעותיה על תושבי הכפרים הבדואים היושבים באזור

פנייה למועצה הארצית, 7 ביולי 2007

תוכנית שדה בריר מקודמת מזה מספר שנים על ידי יזמים מטעם חברת רותם אמפרט, במטרה להקים מכרה לכריית פוספטים במרחק קצר מיישובים יהודים ובדווים. התוכנית זכתה להתנגדות רבה מצד התושבים בנגב בראש ובראשונה בשל הסיכונים הבריאותיים הצפויים להשפיע על האוכלוסיה המתגוררת באזור. מעבר לכך, היתה התייחסות דלה, אם בכלל, להשפעות התכנית על האוכלוסייה הבדווית המתגוררת בשטח ובסמיכות לאתר שדה בריר. לקראת הדיון הפנימי במועצה הארצית, שלחו במקום והאגודה לזכויות האזרח את התייחסויותיהן לתכנית. בפנייה מבקשים הארגונים להפנות את תשומת הלב להשלכות שיש בתכנית על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום. עמדת הארגונים היא כי קידום תוכנית שדה בריר עלולה להיות הרת אסון לכלל תושבי האזור ויש לדחותה. 

משכנות רועים בהר הנגב – קווים מנחים להסדרה תכנונית

עקרונות תכנון, 19 באפריל 2015 

מסמך זה נועד להציע תשתית תכנונית לפתרון התיישבותי הולם וראוי עבור הקהילות הבדואית של "עבדה", "נחל חווה", "ואדי אריכא" המתגוררות במשכנות רועים בהר הנגב מזה שנים רבות, באופן שישתלב בחזון התכנוני של האזור, ובסביבה החברתית והפיסית גם יחד. לשם כך מוצע לעצב ולמסד דגם התיישבות ייחודי: "משכנות רועים", אשר יאפשר בין שילוב אורח חיים מסורתי לבין כלכלה מקיימת מבוססת תיירות. 

בנייה במלכודת התכנון

מדיניות, תכנון ופיתוח בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית

במסמך מתואר מצב התכנון, הבנייה והפיתוח בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית במבט היסטורי על קרוב לחמישים שנות תכנון ופיתוח ישראלי. המסמך סוקר את התכניות שנערכו עבור השכונות הפלסטיניות מאז 1967 ועד היום. 

הקהילות הבדוויות ממזרח לירושלים

סקר תכנוני, 2014

הסקר עוסק בקהילות הבדוויות היושבות ממזרח לירושלים, ומתאר את המצב הנוכחי בהן מבחינה פיסית ותכנונית ואת החיים והקיום היומיומי של תושביהן. קהילות אלה נמצאות מזה שנים תחת איום מתמשך של עקירה וגירוש, במסגרת מאמץ מדינתי לריכוז של כל הקהילות הבדוויות שבאזור לישוב אחד בפאתיה המזרחיים של ירושלים רבתי, בסמוך לאל-עיזרייה.

התחדשות עירונית – היבטים חברתיים בתכנון

דו"ח, דצמבר 2014 

הדו"ח סוקר את המדיניות הקיימת בישראל בנוגע להתחדשות עירונית ומצביע על יתרונותיה ועל בעיות רבות, פיזיות וחברתיות, הנובעות ממנה. הוא מציע דרכים לחשיבה מחדש על התחדשות עירונית –תוך הענקת משקל מרכזי לראייה חברתית.

כנס: התחדשות עירונית – למה ולמי? היבטים חברתיים בתכנון

תקציר כנס, דצמבר 2014

הכנס עסק באפשרויות שונות לבצע התחדשות עירונית בראייה חברתית, באופן שהתושבים הקיימים יוכלו ליהנות מיתרונותיה כמו גם תושבים חדשים מכל שכבות האוכלוסייה. הכנס כלל הרצאת אורח של אדריכל פרופ' פיליפ מיסלוויץ מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, הצגת דו"ח במקום והצגת עבודות סטודנטים. 

כינוס שדולת העירוניות בכנסת – לקראת התחדשות עירונית צודקת

כנס, נובמבר 2014

תקציר הכינוס השני של שדולת העירוניות בכנסת בראשות ח"כ תמר זנדברג, ח"כ חנא סוויד וח"כ יעקב אשר, בשיתוף 'במקום'. הכנס עסק בהיבטים החברתיים של התחדשות עירונית והוצגו בו המלצות 'במקום' מתוך הדו"ח החדש בנושא, וכן מתווה 'במקום' להצעת החוק "תסקיר חברתי בתכניות התחדשות עירונית." 

פניה למפכ"ל המשטרה בנוגע לאלימות המשטרתית בירושלים

פנייה לרשויות, 9 בנובמבר 2014

'במקום', בשיתוף ארגונים נוספים שפועלים בירושלים, פנתה למפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו בקריאה להתערבותו נוכח האלימות המשטרתית הגואה בירושלים. הארגונים השותפים למכתב מציגים את מקרה הפגיעה הקשה בעובד 'עיר עמים' כדוגמא למגמה של התנהגות פוגענית ואלימה של שוטרים כלפי פלסטינים בירושלים, ודורשים מהמפכ"ל לפעול בחריפות נגד הפרת החוק החמורה. 

מדוע אין פיתוח?

דו"ח, אוגוסט 2014

בשנים 2012-2013 ערכה 'במקום' מחקר עומק בין-תחומי, במטרה לחשוף את החסמים המונעים את פיתוח הכפרים הבדווים המוכרים, לנתחם ולהבינם, ולהציע דרכים להסרתם. לצורך המחקר שולבו כלי מחקר ופרספקטיבות אנתרופולוגיים ותכנוניים והממצאים מאירים את הקשר שבין פריסה מרחבית לבין חברה ותרבות. אימוץ ההמלצות במלואן וכמקשה אחת חיוני להצלחת המהלך להסרת חסמי הפיתוח ויאפשר פיתוח הולם של הכפרים הבדווים המוכרים בנגב.

תיקון לחוק התו"ב – הארכת תוקף הכרזה על מתחמי פינוי בינוי

פנייה לועדת הפנים והגנת הסביבה, יולי 2014

לפי חוק התכנון והבניה, הכרזה על מתחם לפינוי-בינוי, המזכה את בעלי הדירות ואת היזם בהטבות מס מפליגות, תקפה ל-12 שנה לכל היותר. תיקון 104, שאושר בחודש יוני 2014 בוועדת שרים לענייני חקיקה, מאפשר הארכה למשך שש שנים נוספות, כך שתקופת ההכרזה כולה תצטבר לפרק זמן כולל של 18 שנה.