הקואליציה לדיור בר השגה הגישה התנגדויות לשתי תוכניות שהופקדו על ידי הוועדה לדיור לאומי של מחוז ירושלים (מורדות משואה ומורדות מלחה). מההתנגדויות עולה כי למרות ההבטחות- התוכניות אינן כוללות דיור בר השגה כפי שמאפשר החוק.

הנחה של 20% בשכירות אינה נותנת מענה למי שמשכורתו נמוכה;
כעבור 3 שנים יוכלו השרים לבטל הוראה על שכירות מפוקחת בהליך בלתי דמוקרטי ובלתי שקוף.

הקואליציה לדיור בר השגה למועצת מקרקעי ישראל: הפסיקו להתעלם מהדיור הציבורי ושנו את הקריטריונים המפלים לדיור בר השגה.

על אף שלא נערך דיון הולם בנושא דיור בר השגה, ולא נבחנו הקריטריונים הראויים בהליך ציבורי ושקוף, מועצת מקרקעי ישראל דנה ב 31.1.12 במספר החלטות בעייתיות הכוללות קריטריונים בלתי סבירים ומתעלמות ממצוקת השכבות החלשות לדיור ציבורי.

ארגונים חברתיים וסביבתיים וארגוני המחאה: הממשלה זורה חול בעיני הציבור.
ב 31.1.12 דנה הוועדה המשותפת פנים וכלכלה בכנסת בפרק של דיור בר-השגה ברפורמה בחוק התכנון והבניה. לפי ההצעה, דיור בר-השגה יוגדר כדירות קטנות ודירות להשכרה במחירי השוק. ארגוני המחאה וארגונים חברתיים וסביבתיים מזהירים: הצעת הממשלה מטעה וריקה מתוכן - דיור במחירי השוק אינו דיור בר-השגה.

דוח חדש של 'במקום' על הגנים הלאומיים בירושלים במזרחית:
"עיריית ירושלים מעדיפה גנים לאומיים על פני שכונות מגורים לתושבים פלסטיניים".

מועצת מקרקעי ישראל מקבלת החלטות מרחיקות לכת בנושא דיור בר השגה בלי לפרט לציבור את הפרטים המהותיים ביותר - המחיר והקריטריונים - אלו ייקבעו רק בעתיד. בנוסף- ההחלטות שוב מתעלמות מהמצוקה של זכאי הדיור הציבורי.

בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת חריפה על המסר שמעבירה התנהלות זו של הרשויות: "אישורה בדיעבד מכרסם בכושר ההרתעה של רשויות האכיפה ובאמון הציבור במוסדות השלטון", אולם נמנעו מלהתערב בהחלטות הרשויות להכשיר את המאחז. יש דין ו'במקום': במציאות השוררת בשטחי הגדה המערבית, הפסיקה עשויה להחליש דווקא את עקרון שלטון החוק ומקבעת את האפליה במדיניות התכנון.

בעקבות עתירת תושבי הישוב הבדווי לקיה ועמותת 'במקום' קבע בג"ץ : המדינה לא נתנה הסבר מספק להתערבות שר הפנים בהקפאת הליכי התכנון בלקיה. השר חויב בהוצאות המשפט על סך 10,000 ש"ח.

לוועדה לשינוי כלכלי-חברתי הייתה הזדמנות יוצאת דופן לחולל שינוי מהותי בתחום הדיור בישראל, שינוי שייתן מענה הולם לקיטוב ולהפרדה בין עשירים לעניים. בפועל, המלצותיה של הועדה רחוקות מאוד ממימוש חזון חדש וממתן פתרונות הולמים למצוקת הדיור.

תושבי העיר קלנסווה הגישו מעל 1,500 התנגדויות לתוכנית המתאר לעיר:
"תכנית המתאר החדשה לא עונה על מצוקות הדיור והתכנון החמורות של התושבים".
בהתנגדות נוספת, שהגישו הוועד העממי של תושבי קלנסווה, 'במקום' והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, נטען כי התכנית אינה עונה על מצוקות הדיור החמורות בקרב האוכלוסייה הצעירה בעיר ומגבילה את אפשרויות הפיתוח העתידי של העיר.

'במקום' והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב גיבשו תכנית אב המהווה אלטרנטיבה לתכנית הממשלתית, ומציגים לראשונה, פתרון ישים להסדרת הכפרים הלא-מוכרים בנגב

עם מלאת 5 שנים להחזקתו של גלעד שליט בידי חמאס, ארגונים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים לזכויות האדם קובעים: על חמאס לשים לאלתר קץ ליחס הלא האנושי והלא חוקי לגלעד שליט

שופטי בית המשפט העליון קבעו, כי הרשויות קידמו עבודות פיתוח בשכונת ואדי חילווה שבסילוואן מבלי שדאגו להליכי התכנון הנדרשים ותוך פגיעה באיכות חייהם של תושבי השכונה הפלסטינים.

בג"ץ דחה היום (14/6) את עתירתם של תושבים בדווים בכפרים לא מוכרים בדרישה להזיז את תוואי כביש 6 בדרום, אשר כרוך בהריסות בתים ובפינויים של אלפים.

ערב הצגת התכנית להסדרת היישובים הבדווים הבלתי-מוכרים בנגב, קוראים המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, האגודה לזכויות האזרח, ועמותת במקום לממשלה שלא לאשר את התכנית במתכונתה הנוכחית: התכנית היא מתווה לכישלון ידוע מראש.

בניגוד לדברי ההסבר להצעת החוק, לפיהם חוק התכנון והבנייה התקף קובע הליכים לאישור תוכניות בנייה למגורים שאורכים למעלה משלוש שנים, הרי שבפועל מדובר בשמונה חודשים בלבד.
לטענת "במקום", יש להעדיף טיפול שורש בבעיות שמונעות את יישום החוק התקף ואינן מאפשרות לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בו, על פני חקיקה חדשה.

הארגונים החברתיים - עמותת 'במקום', האגודה לזכויות האזרח והאגודה לצדק חלוקתי - מתריעים כי הצעת חוק התו"ב בכלל, והפרק העוסק בתכניות בפרט, באה לקדם סדר יום פוליטי, כלכלי ויזמי על חשבון מטרות חברתיות.

עמותת 'במקום' הגישה את התנגדותה לתכנית מתאר מקומית עבור הישוב 'מצפה אילן' שבוואדי ערה. בהתנגדות נטען, כי ההליכים להכשרה ולהסדרה התכנונית של הישוב לא מותירים כל ספק לגבי ההפליה שמפגינים מוסדות התכנון כלפי תושבי דאר אלחנון, וכי השטח המוצע להסדרת הישוב הוא שטח בעל איכויות סביבתיות גבוהות במיוחד.

עמותת 'במקום' מתריעה הבוקר (ב', 4/4) במכתב ששלחה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מפני אישור תיקון מס' 3 לתמ"א 38, אשר במסגרתו יוגדלו זכויות הבנייה שהתוכנית מאפשרת, עד כדי תוספת של 2.5 קומות ברוב אזורי הארץ.

עמותת 'במקום' ונציגי הישוב לקיה בעתירה לבג"ץ: עיכוב הדיון בתכנית להרחבת לקיה על ידי שר הפנים - התערבות בלתי-סבירה בהליך התכנוני

עמותת 'במקום', בשיתוף עם תושבי שכונת "כרם אל-תופאח" בלוד והאגודה לזכויות האזרח, הגישו התנגדות לתכנית לשינוי ייעוד שטח של כ-8 דונם בלב השכונה ממגורים ומסחר לשטח למבני ציבור, עבור הקמת תחנת משטרה.

במכתב דחוף ששיגרו הבוקר (28/2) עמותת עיר-עמים ועמותת 'במקום' לממונה על הועדה המחוזית, הגב' רות יוסף, מחו העמותות בתוקף על הכוונה לגנוז תוכנית לכ-800 יחידות דיור בשכונת צור-באהר שבמזרח העיר.

הארגונים החברתיים - עמותת 'במקום', האגודה לזכויות האזרח והאגודה לצדק חלוקתי - מתריעים כי בעוד עקרון ביזור הסמכויות לדרג התכנון המקומי הינו עקרון ראוי, הרי שרוב הרשויות המקומיות בישראל לא יעמדו בקריטריונים לקבלת סמכויות נוספות וכתוצאה מכך, במקום ביזור הסמכויות לדרג המקומי נקבל תוצאה הפוכה של ריכוזיות בידי הממשלה ובעיקר בידי שר הפנים.

'במקום' ותושבים מירוחם, אופקים וערד הגישו התנגדות לתכנית להקמת בסיס "קריית המודיעין" באזור צומת שוקת בנגב. בהתנגדות מועלות שאלות לגבי השיקולים שנבחנו טרם ההחלטה על מיקום הבסיס ונטען כי המיקום המוצע יביא לפגיעה באוכלוסייה הבדואית וברשויות המוחלשות בנגב. התנגדויות נוספות הוגשו ע"י תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים עווג'אן ואל מכימן וע"י המועצה המקומית לקיה.

לקראת הדיון בהרכב הועדות המקומיות-מחוזיות והועדות המיוחדות לפי הצעת חוק התו"ב, מתריעים הארגונים החברתיים ב'מטה לתכנון אחראי' מפני הסמכויות ואופן עבודתן של הוועדות המיוחדות לקידום הליכי התכנון וסבורים כי אין מקום להמשיך לשמר את המוסד של הועדה המיוחדת ומן הראוי לבטל אותו.

בהתנגדות שהגישו תושבי הכפר הבלתי מוכר אום אלחיראן, עמותת 'במקום' ומרכז עדאלה לתכנית להקמת ישוב חדש בשם חירן, נטען כי יישום התוכנית מחייב הריסת בתיהם של התושבים הבדואים המתגוררים במקום למעלה מ-55 שנים

הקואליציה לקידום דיור בהישג-יד הגישה היום (16/1) התנגדות לתכנית 3700 (תכנית מתאר מקומית לצפון-מערב ת"א) הכוללת הקמה של 2,160 יחידות דיור בר-השגה. בהתנגדות נטען, כי התכנית תביא להמשך בידודן והדרתן של קבוצות אוכלוסייה נזקקות וכי בתכנית חסרה הגדרה של מהו דיור בר-השגה.

מבדיקה שערכה 'במקום' עולה כי, בחמש השנים האחרונות (2005-2009) הנפיקה מחלקת הרישוי בעיריית ירושלים 3,215 היתרים לבניית מגורים ברחבי העיר, מתוכם רק 662 היתרים (20.6%) עבור בנייה בשכונות הפלסטיניות במזרח העיר. עוד עולה מהבדיקה, כי ההיתרים שהונפקו בשנים אלו מאפשרים בנייתן של 17,715 יחידות דיור ברחבי העיר, מתוכן רק 2,350 יח"ד (13.3%) בשכונות הפלסטיניות במזרח העיר

'במקום', האגודה לזכויות האזרח והאגודה לצדק חלוקתי העבירו את הסתייגויותיהן לגבי הרכב הועדות המחוזיות וועדות המשנה בהצעת חוק התכנון והבנייה. לטענת הארגונים, הממשלה מחזקת את כוחה בועדות, על חשבון האינטרס הציבורי.

במכתב ששלחה 'במקום' אל חברי ועדת חוקה,חוק ומשפט, לקראת הדיון בהצעה לשנות את חוק פינוי ובינוי (פיצויים), נכתב כי "מדובר בשינוי מרחיק לכת, שעלול דווקא לאפשר למיעוט בבניין מגורים מסוים לכפות את דעתו על הרוב באותו בניין, המתנגד לפרויקט פינוי-בינוי". לפיכך, מבקשת 'במקום' מחברי הועדה לדחות את השינוי המוצע.

במכתב ששלחה 'במקום' אל חברי ועדת הכספים בכנסת, נכתב כי הדרך להתמודד עם בעיית המחסור הגדול בדיור הציבורי אינה על ידי דחייה נוספת ביישומו של חוק הדיור הציבורי, אלא בהקמת פרויקטים חדשים של דיור ציבורי במימון ממשלתי.

במסמך ששלחה 'במקום' לחברי ועדת הכספים, נאמר כי סילוקו של חוכר מהמקרקעין הוא צעד קיצוני שעלול לגרור לפגיעה בזכויות יסוד ולכן אסור להותירו בידי החלטה מינהלית.

הקואליציה לדיור בהישג יד, בה שותפה 'במקום', פנתה הבוקר במכתב לראש הממשלה נתניהו, לשר האוצר שטייניץ ולשר השיכון אטיאס, בעקבות ההודעה על תכנית הממשלה להגדלת היצע הדירות. חברי הקואליציה: הצעדים חלקיים, ואינם נותנים מענה לאוכלוסיות מהמעמד הכלכלי הבינוני-נמוך.

'במקום', המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועדאלה בתגובה להחלטת הולנת"ע מ-16.11.10 לגבי הכפרים אום אלחיראן-עתיר ותל ערד: "החלטה זו מהווה ההוכחה נוספת לכך ששיקולים פוליטיים של הממשלה עומדים מעל לחוק".
עוד אומרים בארגונים, כי הממשלה ממשיכה במאמציה לכפות על האוכלוסייה הבדואית את החלטותיה המנשלות אוכלוסייה זו מזכויותיה החוקתיות וצפויה להשאיר עשרות אלפי אזרחים ללא קורת גג.

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של תושבים ערבים ויהודים בשכונת עג'מי שביפו, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, 'במקום' ורבנים לזכויות אדם, נגד הקצאת קרקע ציבורית לצורך פרויקט בנייה ליהודים בלבד. הנימוק: מדובר ב"מעשה עשוי". האגודה לזכויות האזרח: "העליון התעלם מאפליה גלויה ומגזענות בוטה והסתתר מאחורי טעמים פרוצדוראליים. הצדק לא נעשה".

הקואליציה לקידום דיור בהישג יד פנתה במכתב לראש הממשלה ולשרים נוספים והציעה לשלב פרק מיוחד לדיור בר-השגה בהצעת החוק הממשלתית לשינוי חוק התכנון והבניה (הרפורמה בתכנון).

הארגונים החברתיים - במקום-מתכננים למען זכויות תכנון, האגודה לזכויות האזרח בישראל והאגודה לצדק חלוקתי - בתגובה לדו"ח מבקר המדינה בנושא הות"ל:
דו"ח המבקר מהווה הוכחה נוספת כי הרפורמה בתכנון והבנייה תרע את
המצב הקיים ועלולה להביא לנזקים בלתי-הפיכים.

'במקום' והאגודה לזכויות האזרח פנו במכתב ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים ובו הם טוענים, כי טיוטת תכנית המתאר משמשת לפסילת תכנית בנייה רבות במזרח העיר וזאת למרות שהפקדתה בפועל מעוכבת כמעט שנתיים.

'במקום' על תכנית המתאר המקומית של פתחת ניצנה:"אין כל הצדקה להקים התיישבות חדשה".
לטענת 'במקום', התכנית המוצעת פוגעת בעיקרון השוויון וצדק חלוקתי במרחב והיא עלולה להעצים ולהנציח את אי-השוויון בנגב.

נציגי הקהילה הבדואית וארגונים חברתיים לחברי הולנת"ע, לקראת הדיון שהתקיים ב 20.7.10: יש לקיים דיונים נוספים בהמלצות החוקרת לגבי מטרופולין באר-שבע, על מנת למצוא פתרונות ראויים לכפרים.
לטענתם בעוד שראוי וכדאי לאמץ מספר המלצות להכרה בכפרים הבדואים, הרי שבהמלצות רבות ישנם כשלים שיקשו על יישומן או לא יאפשרו את יישומן כלל.

אקטיביזם 3.0: בלי לצאת מהמזגן ובלי לבזבז ימי עבודה, הצליחו כמה מאות פעילים ישראלים לחבר כפר פלסטיני למים.

בטענה כי: "התכנית מתעלמת לחלוטין מרצון התושבים המתגוררים כיום בחריש". בהתנגדות מוצג מודל תכנוני חדש, שגיבשו תושבי חריש, שמטרתו לאפשר צמיחה ופיתוח של הישוב לפי ערכים של התחשבות בסביבה ובחברה המתגוררת באזור.

שופט העליון סלים ג'ובראן לעיריית ירושלים: "צריך להשקיע בחינוך לפני תשתיות; קודם כל תטפלו באנשים".
בדיון שהתקיים ב5.7.10 בבית המשפט העליון, מתח השופט ג'ובראן ביקורת על התנהלות עיריית ירושלים, שמיהרה לבצע עבודות תשתית בשכונת ואדי חילווה שבסילוואן חרף התנגדות התושבים.

בעקבות עתירת 'במקום', תושבי עג'מי, האגודה לזכויות האזרח, ו'שומרי משפט' הודיעה המדינה: במכרזי בנייה של המינהל ייכלל תנאי המחייב את היזמים להימנע מאפליה בשיווק הדירות.
עם זאת, הודיעה הפרקליטות כי לא תפסול את הפרויקט של חברת "באמונה" בשכונת עג'מי.

מסמך חדש של 'במקום' ו'עיר עמים' בנושא המציאות הנדל"נית בי-ם:
כ-79% מהקרקעות המיועדות לפיתוח במערב העיר ובשכונות היהודיות במזרחה אינן ניתנות לרכישה ע"י התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית. המסמך נכתב בעקבות דברים שנאמרו לאחרונה ע"י ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש עיריית י-ם, ניר ברקת, לפיהם בירושלים מתקיים שוק נדל"ן חופשי עבור יהודים ופלסטינים כאחד.

בחוות דעת משפטית של מספר ארגונים חברתיים, ביניהם 'במקום', המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, האגודה לצדק חלוקתי, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי והקשת הדמוקרטית המזרחית-שיח חדש, נקבע, כי הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב, אשר באה להכשיר את חוות הבודדים, מנוגדת לעיקרון השוויון המעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינה עומדת בחוק חובת המכרזים ואינה משרתת כל רציונל תכנוני או סביבתי.

מבדיקה שערכה 'במקום' עולה:
תכנית המתאר החדשה של י-ם היוותה סיבה לדחיית 10 תכניות במזרח העיר, על אף שטרם הופקדה לעיון הציבור.
בעמותה קוראים להפקדת תכנית המתאר החדשה בהקדם, שכן עיכוב הפקדתה מהווה מכשול בפני מציאת פתרון למצוקה הקשה של האוכלוסייה הפלסטינית.

'במקום' על התכנית להקמת שכונה חדשה בהתנחלות גבע בנימין:
התוכנית מפלה באופן ברור בין האוכלוסייה הפלסטינית ליהודית. ב'במקום' טוענים עוד, כי הוראות התכנית בדבר הבטחת נגישות של הפלסטינים לאדמותיהם הפרטיות המוקפות על ידי שטח התוכנית אינן ניתנות ליישום ומהוות לא יותר מאשר מס שפתיים.

מים - מחוץ לסכסוך

מה הייתם עושים אם הייתם פוגשים אדם שאין לו נגישות למים? אם הייתם שומעים על קהילה, כפר, עיר שלמה ללא חיבור למים?
נשארים אדישים? קונים להם מים? נאבקים כדי לחבר אותם למים? האם הייתם מצטרפים לפעולה אחת ביום למען הזכות למים לכל אדם?

'במקום' במכתב לגורמי התכנון בעיריית תל אביב-יפו: השהו את הפקדת תכנית "עוקף קדם" עד למציאת פתרונות דיור לאוכלוסיה הפלסטינית בעג'מי. ב'במקום' מציינים כי התכנית החדשה אינה מתייחסת כלל לקידום פתרונות לדיור בהישג יד וכן עלולה לפגוע במרקם האורבני והאנושי הקיים.

מתנחלים הפרו צווים של בג"ץ ושל הצבא ובנו באופן בלתי חוקי בהתנחלות טלמון; המדינה ידעה על ההפרה ולא עדכנה את בית המשפט. 'יש דין' ו'במקום':"הדעת מתקשה לקבל הסתרה שיטתית של מידע".

"שוב מקדמים במוסדות התכנון תכנית, אשר מתעלמת מזכויותיה ומקיומה של האוכלוסייה הבדואית".

העמותות ותושבי הכפרים הנפגעים הציגו ב 8/2/10 את התנגדותם לתכנית, שנועדה להסדיר את תוואי כביש 31 מצומת שוקת עד למבואות העיר ערד, אך פוגעת באדמות ובבתים של התושבים הבדואים החיים היום באזור.