English | العربية

ארכיון התגית: כפרים לא מוכרים

אבו תלול

הכפר אבו -תלול מונה כ-1,600 נפשות ונמצא דרומית לכביש באר שבע – דימונה, במרחק של כ-10 ק"מ מבאר שבע. תושביו גרו במקום עוד לפני קום המדינה והם הבעלים, על פי עדותם, של 95% משטחו, המשתרע על פני כ-3,500 דונם. היישוב חסר כל תשתיות: חשמל, מים וביוב אינם קיימים, והבנייה ברובה הגדול ארעית מפחד ההריסות שנעשות מדי פעם על ידי המדינה.

אבו תלול

סדנה, 2006

בשנת 2005 החליטה המדינה לקדם את ההכרה בכפר אבו תלול , תוך כדי הליך הכנתה של תכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע. על כן הוא נבחר על ידי 'במקום', בהתייעצות עם המועצה האיזורית להכרה בכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב, כמקום שראוי וכדאי לקיים בו סדנת זכויות תכנון.

מטרופולין באר שבע – תמ"א 23/14/4

בסוף 1994 הופקדה תכנית המתאר המחוזית למחוז דרום, תמ"מ 14/4. תושבים וארגונים חברתיים הגישו התנגדויות לתמ"מ 14/4 בטענה שהתכנית מפלה את הבדואים לרעה. עוד באותה שנה, הוגשה עתירה לבג"צ בדרישה לתקן את תמ"מ 14/4 כך שתכלול תכנון יישובים כפריים לבדווים בנגב תוך התחשבות במיקומם, מספר התושבים ואורח חייהם. במסגרת פשרה בין המדינה לבין העותרים, סוכם כי תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר-שבע, תמ"מ 23/14/4, תיתן מענה תכנוני לעתירה לבג"צ בעניין תמ"מ 14/4. צוות 'במקום' ליווה את הכנתה של תמ"מ 23/14/4 וניסה להשפיע על עיצובה.

דאר אל חנון

חוות דעת תכנונית, 2005

'במקום' התבקשה להכין חוות דעת תכנונית שתלווה עתירה של תושבי דאר אל חנון. העתירה הוגשה בעקבות החלטה של מוסדות התכנון לדחות תכנית מתאר להכרה ביישוב שהגישו התושבים.

דאר אל חנון

היישוב דאר אל חנון ממוקם בואדי עארה. היישוב הקרוב אליו ביותר הוא ערערה, הנמצאת במרחק קילומטר מזרחה. בתי דאר אל חנון קיימים מאז שנת 1925 על קרקע בבעלות פרטית. אף על פי כן, מעולם לא טרחו רשויות המדינה לקדם או ליזום תכנון באזור זה. כיום מתגוררות ביישוב כ-80 נפשות בתשעה בתים. למעמד היישוב כ"בלתי-מוכר" יש השלכות רבות על חיי היומיום של התושבים, בין היתר נמנע מהם לפתח תשתיות, לשפר ולהרחיב את יישובם, וחמור מכך: בתים רבים נהרסו ונגד אחרים תלויים ועומדים צווי הריסה.

דריג'את – הכרה תקדימית ביישוב כפרי ערבי בנגב

הכפר דריג'את השוכן מערבית לתל ערד, הוקם לפני כ- 200 שנה, עת קנו תושביו את הקרקע מבדווים בסביבה. למרות שמעולם לא הוכר על ידי רשויות המדינה, הפך הכפר ליישוב משגשג, שאין בו כמעט אבטלה ומרבית תושביו מתפרנסים מחקלאות וממקצועות חופשיים שונים. במסגרת התכנית להקמת שבע נקודות יישוב חדשות לאוכלוסייה הבדווית בנגב, הוחלט להקים במקום עיירה בשם מרעית. במסגרת תכנית המתאר היה אמור הכפר דריג'את להיכלל בישוב החדש ולהפוך לאחת משכונותיו. תושבי הכפר פנו אל האגודה לזכויות האזרח ואל 'במקום', בבקשה לסייע להם בהגשת התנגדות לתכנית.

אל-עוקבי

בני השבט הבדווי אל עוקבי חיו באזור אלעקריב בנגב (כיום – אזור משמר הנגב). בחמישים השנים האחרונות התגוררו בני השבט ביישוב סמוך לחורה, שלא הוכר על ידי השלטונות ולא עבר את הליכי התכנון על פי החוק. כתוצאה מכך סובל היישוב מחוסר בתשתיות כמו מים וחשמל, ומחוסר במבני ציבור. בני שבט אל עוקבי, בשיתוף עם האגודה לסיוע והגנה על הבדווים בישראל, פנו לקליניקה לזכויות אדם שבפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לצורך הגשת התנגדות לתכנית להקמת יישוב יהודי חדש באתר שיועד ליישוב בדווי. נציגי הקליניקה פנו אל 'במקום' לקבלת גיבוי מקצועי תכנוני לצורך הכנת ההתנגדות וההליכים המשפטיים שבעקבותיה. 'במקום' הכינה חוות דעת מקצועית שצורפה להתנגדות שהגישו בני שבט אל עוקבי.

חוסנייה

הכפר חוסנייה שוכן בתחום המועצה האזורית משגב וגרים בו כ – 1,000 תושבים. הוא הוכר על ידי המדינה רק בשנת 1996, במסגרת החלטת הממשלה להכיר במספר ישובים בדווים בגליל ולהקנות להם מעמד מוניציפלי קבוע. במסגרת זו הוחל גם בהליכי תכנון עבור כפרים אלה. במקרים מסוימים נעשה תהליך התכנון מבלי להתחשב בצרכי התושבים או במציאות הקיימת בשטח. כך, המסגד הקיים בכפר לא נכלל בשטח תכנית המתאר המקומית שהוצעה לכפר וככזה עמד גם תחת איום צו הריסה מנהלי. 'במקום' התבקשה לכתוב חוות דעת תכנונית שצורפה להתנגדויות התושבים לתכנית.

כמאנה – ג'לסה

הכפר הבדווי כמאנה שוכן על הר כמון שבגליל המערבי, כחמישה ק"מ דרומית – מזרחית לכרמיאל, וגובל ביישוב הקהילתי כמון ממזרח וביישוב הקהילתי מכמנים ממערב. אוכלוסיית הכפר מנתה בשנת 2000 כ- 1400 תושבים, בני שבט סועאד. הקמת הכפר לא עוגנה בתכניות, כנדרש לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. בשנת 1995 החליטה הממשלה להקנות לכמה מיישובי הבדווים, ובכלל זה גם לכפר כמאנה, מעמד מוניציפלי מוכר. בעקבות זאת הכינה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז הצפון, את תכנית המתאר לכפר. 'במקום' התבקשה לכתוב חוות דעת תכנונית שתתמוך בעתירה שהגישו התושבים כנגד התכנית.