English | العربية

ארכיון התגית: מדיניות תכנון

להכשיל את התכנון כדי להכשיר את ההריסה

יולי 2017, ראיון עם אדר' אפרת כהן בר

ראיון עם אדר' אפרת כהן בר בפורום לחשיבה אזורית, בעקבות דו"ח משותף של 'במקום' ו'עיר עמים': השכונות הפלסטיניות בירושלים סובלות מתכנון לקוי הנובע ממניעים פוליטיים. מוסדות התכנון בעיר מקדמים את מדיניות ממשלתית ועירונית לחזק את הרוב היהודי בירושלים ולשמרו, תוך צמצום אפשרויות הפיתוח החוקיות של תושבי העיר הפלסטינים.

התנגדות עמותת 'במקום' לתכנית "לוד – הרובע המערבי"

התנגדות, יולי 2017

ב 20 ביולי עמותת 'במקום' הגישה התנגדות לתכנית ותמ"ל 'לוד-רובע מערבי' כיוון ש: התכנית סותרת את תכנית המתאר של העיר לוד, ועלולה למנוע את מימוש חזון ההתחדשות העירונית הכלול בה; התכנית חוזרת על טעויות שנעשו כשנבנו שכונות הלוויין הראשונות של העיר לוד וגרמו לבריחת אוכלוסייה אליהן על חשבון העיר הקיימת; התכנית גדולה מידי ולא מותאמת ליכולת הנשיאה של העיר הקיימת; התכנית עלולה לעקב תהליכים עדינים של התחדשות עירונית הנחוצים כל-כך בעיר הוותיקה; התכנית מציעה להקים שכונה בגודל של עיר שלמה שתהווה תחרות לא הוגנת לעיר לוד המשוועת למהפך ולהתחדשות; הבינוי המוצע, אשר למעלה ממחציתו מוצע במבנים גבוהים ואף במגדלים, אינו מתאים למגורים של 80% מאוכלוסיית ישראל, בשל עלויות מגורים גבוהות.

הכל מתוכנן: על מדיניות של הכשלת תכנון בשכונות הפלסטיניות בירושלים

דו"ח, יולי 2017

במסגרת הדו"ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו"ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.

התנגדות לתכנית מועדפת לדיור "לוד – הרובע המערבי" (מס' תמ"ל/1053)

התנגדות, יולי 2017

הצטרפות להתנגדות לתכנית "לוד – הרובע המערבי". התכנית המוצעת מבקשת לשנות את היעוד החקלאי של כ-1,690 ממערב לשכונת גני אביב, כדי להקים שכונת מגורים חדשה בהיקף של יותר מ-11,000 יחידות דיור, שטחי מסחר בהיקף של כ-33,000 מ"ר ושטחי תעסוקה בהיקף של כ-83,500 מ"ר.

המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922

נייר עמדה, מאי 2017

נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי 'בִּמקוֹם' בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס' 922.

"ליד, אבל בחוץ" – התיישבות ערבית לא מוסדרת במרכז וצפון הארץ

לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה

התנגדות לתכנית מתאר כוללנית לג'סר א-זרקא

התנגדות, ינואר 2017

תושבי ג'סר א-זרקא סובלים מזה שנים רבות מהעדר שטחים לפיתוח מקומי ומצפיפות בנייה גדולה ביותר. לאחרונה הופקדה תכנית מתאר כוללנית ליישוב, שהיא מעשה חיובי בעיקרון, אך התכנית המוצעת לוקה במספר כשלים ולמעשה אינה תואמת את צרכיהם של התושבים. בשל כך אנו מבקשים לדחות את התכנית המופקדת ולהורות על הכנתה של תכנית מתאר חדשה שתתחשב במאפיינים הייחודיים של תושבי ג'סר א-זרקא. במקביל לתיקון תכנית המתאר יש לפעול להרחבת תחום השיפוט של המועצה המקומית.

בין 2020 ל 922 – מדיניות התכנון ביישובים ערבים

מאת: סזאר יהודקין, מתכנן עמותת במקום, נובמבר 2016

מדיניות התכנון עבור היישובים הערבים השתנתה מספר פעמים לאורך השנים. כיום עומדת על הפרק החלטת ממשלה מס' 922, תכנית חומש אשר מקצה כ-15 מיליארד שקלים לפיתוח וקידום כלל ההיבטים של החברה הערבית, בין השאר בתחומים של תכנון ובנייה. נראה שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה חדשה במדיניות התכנון כלפי היישובים הערבים, שמבחנה נמצא ביישומה. כיצד יכולה החברה האזרחית לדרוש שההחלטה תיושם ולדאוג כי יישומה יהיה יעיל וצודק?

לירושלים המזרחית דרושה החרגה תכנונית

מאת: ד"ר אורן שלמה, חבר ועד מנהל, ספטמבר 2016

האפליה העמוקה ממנה סובלת המערכת העירונית בירושלים המזרחית בתחומי התכנון והבנייה מוכרת גם בתחומי פיתוח תשתיות ושירותים עירוניים אחרים. עם זאת, מאז שנות ה-2000 בערך ניכרים תהליכים של מעורבות גוברת של מנגנוני המדינה והעירייה בתחומי אספקת שירותים אחרים בירושלים המזרחית. אך סימנים אלו של מעורבות המדינה בשכונות ובכפרים בירושלים המזרחית פסחו על תחום התכנון והבנייה. בעוד שרבות מהתערבויות אלו נסמכות על גלויי גמישות של הביורוקרטיה הישראלית בייצור פתרונות "מיוחדים" לירושלים המזרחית, תחום התכנון והבנייה מתאפיין בקשיחות ביורוקרטית והתעקשות על פרוצדורות תכנוניות הדנות את התושבים למצוקת בינוי ותכנון עמוקה. לנו בבמקום יש הצעה שעשויה להקל על המצב.

ציבור , תכנון והמקף הנעלם

מאת: אבינועם אדרי

יוני 2016

במסגרת ההתמחותי ב'במקום' ב 2015-2016, נתבקשתי לערוך סקירה אודות תהליכי שיתוף ציבור בקנה מידה עירוני המתרחשים במקומות שונים בעולם וכיצד ניתן ליישם אותם בארץ. או במילים אחרות, נתבקשתי לברר מהו המקף שיכול לחבר בין הציבור העירוני הרחב לבין תהליך התכנון. כבר בשלב מוקדם יחסית למדתי, כי על אף שיש עקרונות כלליים שניתן לגזור מתוך מקרי מבחן שונים בעולם, אין בכוחם של תהליכי שיתוף ציבור כשלעצמם להבטיח דמוקרטיזציה של הליך התכנון.