הודעה לעיתונות
27 למאי 2009
בחוות דעת משפטית של מספר ארגונים חברתיים, ביניהם ‘במקום’, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, האגודה לצדק חלוקתי, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי והקשת הדמוקרטית המזרחית-שיח חדש, נקבע, כי הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב, אשר באה להכשיר את חוות הבודדים, מנוגדת לעיקרון השוויון המעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינה עומדת בחוק חובת המכרזים ואינה משרתת כל רציונל תכנוני או סביבתי.
בחוות הדעת של הארגונים נכתב, כי חוות הדעת שנכתבה ע”י היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו”ד אתי בנדלר, לוקה באי-דיוקים רבים. בעוד שבחוו”ד של בנדלר נטען כי הצעת החוק מתייחסת לקבוצה קטנה של מתיישבים, הרי שבפועל מדובר בעשרות חוות אשר פרושות על אלפי דונמים ברחבי הנגב.
עוד נכתב בחוו”ד של הארגונים, כי הבטחות שנתנו גורמי ממשל שונים לאורך השנים לבעלי החוות עומדות בניגוד לחוק ולכללי מנהל תקין. בנוסף, מוזכר בחוו”ד דו”ח מבקר המדינה 50ב לשנת 1999, אשר בו נקבע כי חוות הבודדים הוקמו בניגוד למדיניות ולעקרונות תכנוניים. לפיכך, נכתב בחוו”ד, “חוות הבודדים נולדו בחטא ותוך הפרה ברורה של החוק. עצם הקמתן של חוות הבודדים אשר נעשתה שלא כחוק וללא מכרז ואפשרה לאנשים מסוימים בלבד להתיישב בחוות, כרוכה הייתה באפלייתן של קבוצות אחרות”. לטענת הארגונים, אישור הצעת החוק תהווה ביצוע של אותו חטא בשנית והמשכה של האפליה.
עוד טוענים הארגונים, כי חוו”ד של עו”ד בנדלר מתעלמת באופן מופגן מכ-80 אלף הערבים הבדואים המתגוררים בנגב, אשר רבים מהם עוסקים אף הם בחקלאות ומיישבים את אדמותיו. לטענת הארגונים, הצעת החוק תביא להגדלת הפערים הקיימים ממילא בין תושביו היהודים והערבים הבדואים של הנגב. עוד נטען, כי אין כל שוני מהמפעל ההתיישבותי של בעלי החוות והתנאים איתם התמודדו מהמפעל ההתיישבותי של יתר תושבי הנגב ובהם מושבים, קיבוצים וכפרים, אשר אינם זוכים לקבל אלפי דונמים מאדמות המדינה ללא מכרז.
בחוו”ד של הארגונים נכתב עוד, כי הצעת החוק נוגדת את תכנית המתאר הארצית (תמ”א 35), אשר מעדיפה חיזוק יישובים קיימים על פני הקמת נקודות יישוב חדשות או התיישבות בודדים. עוד מצוינת חוו”ד של צוות תמ”א 35, אשר בה נקבע כי קיימת סכנה רבה במדיניות התיישבות בודדים כאמצעי לפיזור אוכלוסיה ו”תפיסת קרקע” שאינם מבוקרים תכנונית. לפיכך, טוענים הארגונים, אישור הצעת החוק עשוי לשמש להגדרתו מחדש של מושג התכנון וכמכשיר להכשרת פעילות בלתי חוקית במרחב.
לדברי ד”ר יעלה רענן מהמועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים, “ניתוח הצעת החוק מעלה חשש כבד, כי מדובר כאן בצעד שנועד לא רק להכשיר בדיעבד הטבות שניתנו לקבוצה קטנה ומיוחסת של מתיישבים, אלא גם להצדיק חריגה ממינהל תקין שנעשתה ע”י גורמי ממשל שונים. כל זאת, תוך הפליה ברורה של אוכלוסיית הבדואים בנגב ותוך פגיעה מהותית בעיקרון השוויון ובזכויותיו של כלל הציבור בישראל”.
