הודעה לעיתונות
2 בינואר 2011
לקראת הדיון בהרכב הועדות המקומיות-מחוזיות והועדות המיוחדות לפי הצעת חוק התו”ב, מתריעים הארגונים החברתיים ב’מטה לתכנון אחראי’ מפני הסמכויות ואופן עבודתן של הוועדות המיוחדות לקידום הליכי התכנון וסבורים כי אין מקום להמשיך לשמר את המוסד של הועדה המיוחדת ומן הראוי לבטל אותו.
הארגונים החברתיים – עמותת ‘במקום’, האגודה לזכויות האזרח והאגודה לצדק חלוקתי – מתריעים כי הוועדות המיוחדות לקידום הליכי התכנון, מרכזות בידיהן סמכויות רבות למדי, אופן עבודתן אינו שקוף וחסרה בהן ראייה והתייחסות לנושאים תכנוניים רוחביים, שמעבר לגבולות מרחב התכנון שלהן. הארגונים טוענים, כי מערכת התכנון והבנייה מוכיחה את עצמה כמערכת שמתפקדת ביעילות מרבית, כאשר מוקדשים לנושא המשאבים הנדרשים. לפיכך, סבורים הארגונים כי אין מקום להמשיך לשמר את המוסד של הועדה המיוחדת ומן הראוי לבטל אותו.
חוק התכנון והבנייה הקיים מעניק לשר הפנים את הסמכות להכריז על מרחב תכנון מיוחד ולמנות ועדה מיוחדת, כאשר מחליטים על הקמתו של ישוב חדש או הרחבתו של ישוב קיים. הצעת החוק מבקשת להרחיב עוד את סמכותו של שר הפנים ואת הסמכויות של הועדה המיוחדת, בין היתר, על ידי הרחבת המקרים בהם ניתן להכריז על מרחב תכנון מיוחד, הארכת תוקף תפקודן של הועדות המיוחדות ללא הגבלת זמן, ואף הרחבת סמכויותיהן.
אחת הדוגמאות האחרונות בנושא זה היא הועדה המיוחדת שהוקמה לצורך תכנונו מחדש וחידוש הפיתוח בישוב חריש, מתוך מטרה להפכו לעיר חרדית. לדברי סזאר יהודקין מעמותת ‘במקום’ ניתן להשתמש בדוגמא זו כדי לראות את הבעייתיות שבהרכב חברי הועדה המיוחדת. “במקרה של הועדה המיוחדת חריש, חברי הוועדה רואים את קידומה של העיר חריש למען אוכלוסייה חרדית כמשימה שהוטלה עליהם ולא כתכנית שיש לבחון את שלל המרכיבים שלה ולהחליט האם היא נכונה או לא מבחינה תכנונית. יתרה מזאת, מכיוון שהישוב חריש נמצא תחת ועדה ממונה, 8 מתוך 13 חברים בוועדה המיוחדת הינם נציגים ישירים של שני משרדי הממשלה, הפועלים לקידום אישורה של התכנית – משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים. במילים אחרות, הועדה שתכריע את גורל הישוב אינה כוללת נציגי ציבור מקרב תושבי המקום ובכך, למעשה, נמנעת מהם היכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות”.
בנוסף, טוענים הארגונים כי הרכב הועדה המקומית-מחוזית בהצעת חוק התכנון והבנייה, כמו גם ביטול זכות הערר על תכניות בתחום מרחב תכנון מקומי-מחוזי, פוגע בזכויות בסיסיות של התושבים. כך, לדוגמא, לעשרות אלפי האזרחים הבדואים המתגוררים במחוז דרום, בשטח שנמצא תחת מרחב תכנון מקומי-מחוזי, בכפרים שאינם מוכרים על ידי המדינה ועל קרקעות הנמצאות במחלוקת, לא תהיה הזכות לקחת חלק בתכנון המרחב בו הם חיים וגם לא הזכות לערער על יוזמות תכנון אחרות. לפיכך, דורשים הארגונים, בין היתר, כי יקבע בחוק שהרכב הועדה המקומית-מחוזית יכלול גם נציגי האוכלוסייה החיה במרחבים אלה ותינתן הזכות לערר על החלטותיה.
הארגונים החברתיים – עמותת ‘במקום’, האגודה לזכויות האזרח והאגודה לצדק חלוקתי – הינם חברים ב”מטה לתכנון אחראי”, הפועל למען מערכת תכנון חזקה, בעלת אינטרסים רחבים, אשר פועלת למען הכלל.
