הודעה לעיתונות
21 באפריל 2013
לאור בלימת התוכנית הראשונה והביקורת הציבורית והבינלאומית הנרחבת:
המנהל האזרחי יפרסם בקרוב תכנית נוספת לפינוי שבט הג’אהלין מאדמתו
על פי הערכות, שר הביטחון יאשר בימים הקרובים את תכנית המתאר לפינוי בכפייה של כ- 2500 בדווים בני שבט הג’אהלין ולריכוזם במרחב מוגבל באזור נועימה, בסמוך ליריחו. התוכנית צפויה להתפרסם בימים הקרובים והיא מהווה צעד נוסף בניסיונות להעתקת פלסטינים מאזורים אסטרטגיים בשטח C שבגדה המערבית.
בעשור האחרון קידם המנהל האזרחי שתי תכניות מתאר שונות עבור 23 הקהילות הבדוויות המתגוררות במרחב ירושלים. ל’תכנית נועימה’ הנוכחית קדמה תכנית נוספת להעתקת חלק מהכפרים בסמוך למזבלת אבו-דיס, תוכנית אשר זכתה לביקורת ציבורית ובינלאומית בשל ההשלכות הקשות שלה על האוכלוסייה המתגוררת באזור מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. ‘התכנית להעברת הקהילות הבדוויות לאיזור נועימה בצמוד לשטח A צפויה לפגוע בצורה קריטית במרקם החיים של בני שבט הג’אהלין ובאורח החיים המסורתי – חקלאי שלהם. התכנית נעשתה ללא שיתוף וידוע התושבים, היא אינה לוקחת בחשבון את אורח החיים הייחודי שלהם אלא מייעדת עבורם מערך תפקודי אשר יפגע בהם באופן משמעותי. עבור קהילה שממילא סובלת מעוני קיצוני והעדר פתרונות תכנוניים שיענו על צרכיה, מהלך זה עשוי להמיט אסון.
עו”ד שלמה לקר, אשר מייצג את שבט הג’אהלין, אמר כי: “אני מייצג את בני שבט הג’אהלין למעלה מ20 שנה, ולאורך כל התקופה הם מתמודדים עם ניסיונות חוזרים ונשנים של הרשויות הישראליות להעברה ופינוי שלהם בעזרת פרקטיקות שונות. היום, לאחר שהניסיונות הקודמים נכשלו, הרשויות הישראליות מציגות שוב תוכנית חדשה להעתיק את הקהילות ולהוביל למעשה לטרנספר כפוי שלהם”.
אדריכל אלון כהן-ליפשיץ, מ’במקום’ אמר כי: “על הרשויות לקדם פתרונות תכנוניים עבור הקהילות הבדואיות בשטח C, אך פתרונות אלה אינם יכולים לשרת מטרות זרות של פינוי אוכלוסייה מוגנת מהמרחב בו היא מתגוררת. כל מהלך תכנוני צריך להיעשות בשיתוף ובהסכמת התושבים. “
נציג תושבי חאן –אל אחמר עייד ג’אהלין אמר: “הודיעו לנו בעל-פה על התוכנית החדשה ואנחנו מסרבים לקבלה. מבחינתנו קיימים רק שני פתרונות אפשריים: נחזור לאזור מולדתנו בנגב או נישאר במקום בו אנו חיים כיום”.
שבט הג’אהלין פונה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת ממקום מושבו בנגב והועבר בכפייה לתוך שטח C בגדה המערבית. לאחר כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל, צומצמו בצורה דרסטית מרחבי המחייה ושטחי המרעה של הבדווים המתגוררים באזור והם מוגבלים על ידי שטחי אש צבאיים, התנחלויות ושטחים שמוכרזים כאדמות מדינה. העברה כפויה של פרטים או קהילות בשטח כבוש אסורה על פי אמנת ז’נבה, ללא תלות במניע של המעשים. המושג כפייה לא מוגבל לשימוש בכוח פיזי, אלא כולל בתוכו גם איום בשימוש בכוח, איום שנגרם מפחד משימוש עתידי באלימות, לחץ, מעצר, דיכוי פסיכולוגי או שימוש מופרז בכוח נגד אדם או קבוצה. על פי האמנה, פעולות כגון אלו נחשבות הפרה חמורה של האמנה, על פי סעיף 49 באמנת ז’נבה הרביעית.
