הודעה לעיתונות
1 במרץ 2011
‘במקום’, האגודה לזכויות האזרח והאגודה לצדק חלוקתי שלחו לרה”מ ולשרים מכתב ובו נאמר, כי הצעת רה”מ להקמת וד”לים כפתרון לבעיות הדיור היא הצעה בעייתית, שעוקפת את הליכי התכנון התקינים ואשר תייצר תוכניות פגומות, שלא יבטיחו לתושבים איכות חיים מינימלית. זאת תוך פגיעה קשה בסביבה וכרסום משמעותי בזכות הציבור להשמיע את עמדתו על תוכניות.
לדברי הארגונים, אמנם ראוי לבחון דרכים לקיצור משך הזמן הנדרש לאישור תוכניות בישראל, אולם הדבר צריך להיעשות תוך הקפדה על שיקולים תכנוניים, רמה מקצועית גבוהה ושיתוף הציבור.
עוד אומרים הארגונים, כי את המשאבים, שאותם מתכוונת הממשלה להקצות לצורך הקמת הוד”לים יש להפנות לתגבור כוח האדם המקצועי בוועדות המחוזיות הקיימות. צעד זה יבטיח האצה משמעותית בטיפול בתוכניות ובאישורן, וזאת במסגרת המערכת הקיימת, על האיזונים והבלמים שבה, ותוך יצירת תוכניות טובות יותר.
הארגונים מפרטים מספר בעיות במתווה המוצע ע”י רה”מ, ביניהן אי-מתן מענה לצרכים ציבוריים ולתשתיות פיזיות חיוניות; פגיעה בפריפריה וחיסול מדיניות פיזור האוכלוסין; קידום תוכניות בעייתיות שעוכבו ע”י מערכת התכנון הקיימת מסיבות אובייקטיביות; והתעלמות מהגורמים האמיתיים לעליית מחירי הדיור בישראל, שאינם קשורים למערכת התכנון.
לטענת הארגונים, הגבלת התייחסות הוד”לים למגורים בלבד חותרת תחת עקרונות התכנון הבסיסיים, לפיהם בתוכנית למגורים יש לתת מענה לצרכים ציבוריים שונים כמו מבני ציבור, שטחים ציבוריים פתוחים, פתרונות תחבורה, תעסוקה ועוד. התעלמות מהיבטים אלה תוביל לאישור תוכניות פגומות, שאינן מקצות די שטחים לצרכים ציבוריים חיוניים כמו גני ילדים ובתי ספר, תוך פגיעה קשה באיכות חייהם של התושבים במקום.
עוד טוענים הארגונים, כי תוכניות שונות שבכוונת הממשלה לקדם באמצעות הוד”לים, למשל תוכנית מאושרת להקמת כ-4,000 יח”ד בגליל ים, לא מומשו עד כה, בין היתר, בשל העדר פתרון לטיפול בשפכים, כמתחייב לפי תוכנית מתאר ארצית (תמ”א) 34. העברת תוכניות אלו לאישור הוד”ל, שתוסמך לאשר תוכניות אף אם הן סותרות את תוכניות המתאר הארציות התקפות (למעט תמ”א 35), תאפשר לקדם את הבנייה בגליל ים בהעדר פתרון לטיהור השפכים, תוך פגיעה אפשרית באיכות הסביבה ויצירת מטרדים וסיכון בריאותי לתושבים.
בנוסף, הצעתו של רה”מ סותרת למעשה את מדיניות התכנון המוצהרת של הממשלה, התומכת בחיזוק יישובי הפריפריה ובעידוד תושבים מהמרכז לעבור להתגורר שם. זאת לאור העובדה שמרבית יחידות הדיור שיועברו לאישור הוד”לים יהיו באזורי הביקוש במרכז.
עוד טוענים הארגונים, שההתמקדות בקיצור הליכי האישור של תוכניות יוצרת את הרושם המוטעה, כאילו הבירוקרטיה של מוסדות התכנון היא הסיבה העיקרית למחסור בדיור ולעליית מחירי הנדל”ן בישראל. זאת בשעה שבישראל קיימות תוכניות מתאר מפורטות מאושרות לעשרות אלפי יח”ד, שטרם מומשו.
לדברי ניר שלו מעמותת ‘במקום’, “במקום ליצור הליכים עוקפי תכנון באמצעות הוד”לים, על הממשלה לבחון לעומק את הסיבות לאי-מימושן של התוכניות המאושרות, ולנקוט צעדים מעשיים להבטחת מימושן בהקדם – למשל, ע”י ביטול זכייתם של יזמים במכרזי מינהל מקרקעי ישראל (ממ”י) במקרה שאינם מתחילים בבנייה בתוך פרק זמן סביר שייקבע”. עוד אומר שלו, כי “היות ורוב הקרקעות המשווקות לבנייה למגורים בישראל הן בבעלות המדינה ומשווקות ע”י ממ”י, יש לקדם מדיניות לפיה הקבלן שיזכה במכרז יהיה מי שיתחייב למחיר הנמוך ביותר ליח”ד למשתכן, מה שיוביל לירידה ניכרת במחירי הנדל”ן בישראל”.
