הודעה לעיתונות
14 בפברואר 2011
‘במקום’ ותושבים מירוחם, אופקים וערד הגישו התנגדות לתכנית להקמת בסיס “קריית המודיעין” באזור צומת שוקת בנגב. בהתנגדות מועלות שאלות לגבי השיקולים שנבחנו טרם ההחלטה על מיקום הבסיס ונטען כי המיקום המוצע יביא לפגיעה באוכלוסייה הבדואית וברשויות המוחלשות בנגב. התנגדויות נוספות הוגשו ע”י תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים עווג’אן ואל מכימן וע”י המועצה המקומית לקיה.
‘במקום’ ותושבים מירוחם, אופקים וערד הגישו התנגדות לתיקון 74 לתכנית המתאר למחוז דרום (תמ”מ/14/4), אשר נועד לאפשר את הקמתו של בסיס צבאי חדש בשם “קריית המודיעין” באזור ‘ליקית’, שבמרחב בין באר שבע, לקיה, אום בטין ועומר. זאת במסגרת המהלך להעברת בסיסי צה”ל ממרכזי האוכלוסין במרכז לאזורי הפריפריה בדרום. בנוסף אליהם הוגשו התנגדויות מטעם תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים עווג’אן ואל מכימן וע”י המועצה המקומית לקיה.
ההתנגדות לאישור התכנית להקמתה של “קריית המודיעין” מתבססת על מספר טיעונים, ביניהם היעדר תהליך בחינת חלופות במסגרת ההחלטה על מיקומו של הבסיס, אופן חלוקת המשאבים (הון חומרי ואנושי) במרחב אשר ימנע מרשויות מקומיות מוחלשות בדרום ליהנות מאותם משאבים שהמדינה תשקיע בנגב ושיגיעו לאזור בעקבות השקעה זו, פגיעה בתושבי הישוב הבדואי לקיה ועיכוב התכנית להרחבתו וכן פגיעה באוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח המיועד להקמת הבסיס החדש.
בנוגע להחלטה על מיקומו של הבסיס החדש באזור ‘ליקית’ נכתב בהתנגדות, כי לא מוצה הליך של בחינת חלופות מאקרו למיקום המוצע עבור “קריית המודיעין”. הליך כזה ראוי היה שייבחן מיצוי עתודות קרקע שנמצאות כבר עתה בידי מערכת הביטחון וכן אזורים נוספים, כגון אזורי תעשייה מיוחדים, שלא נוצלו עד תום. עוד נטען, כי מיקומו של הבסיס מבקש להשתמש בקרקע המיועדת כיום לשימושים אזרחיים במהותם, אשר מיועדים לשימושם ולרווחתם של כל תושבי מטרופולין באר שבע, לצורך שימושים צבאיים, אשר יועילו רק לחלק מאוכלוסייה זו.
לגבי סוגיית ההון החומרי, נכתב בהתנגדות כי ההכנסות הצפויות מתשלומי הארנונה ואגרות הפיתוח של “קריית המודיעין” יחולקו בין המועצה המקומית עומר, המועצה האזורית בני שמעון ועיריית באר שבע. בהקשר זה, מציגה בּ&<1460;מקו&<1465;ם השוואה שערכה בין הרשויות המקומיות השונות במרחב של מטרופולין באר שבע, תוך התייחסות לשני מדדים – היקף הכנסות לנפש ממסי ארנונה והיקף המענק הכללי לנפש המועבר מאוצר המדינה. לפי השוואה זו, היישובים עומר ובאר שבע אינם זקוקים כלל לתוספת ההכנסות הצפויה ואילו הרשויות המקומיות היהודיות שבשולי המטרופולין (כגון אופקים, ערד וירוחם) וכן כל הרשויות המקומיות הבדואיות זקוקות באופן משמעותי לתוספת מקורות הכנסה עצמאיים כדי לצמצם את התלות שלהן במענקים המועברים מאוצר המדינה.
עוד נטען, כי הפניית ההכנסות מתשלומי הארנונה הצפויים מ”קריית המודיעין” לרשויות מקומיות חלשות, עשויה לא רק לשפר את מעמדן של אותן רשויות מקומיות בטווח ארוך, אלא גם להביא לחיסכון ניכר בתקציב המדינה (כתוצאה מהחיסכון בהיקף המענק הכללי לאותן רשויות מקומיות).
ההתנגדות מתייחסת גם לכך, שהמיקום המוצע של “קריית המודיעין” בלב המטרופולין ובסמיכות מיידית לישובים כמו עומר ומיתר יביא לכך שההון האנושי שאמור להגיע ולהשתקע בנגב בעקבות העברת בסיסי צה”ל לדרום לא יגיע לישובים בשולי המטרופולין הזקוקים לתוספת אוכלוסייה כדי לשפר את מצבם החברתי-כלכלי, לקדם את החינוך ולשפר את מצב התעסוקה של תושביהם.
לגבי הפגיעה בתושבים הבדואים של הישוב לקיה, נטען כי תיקון 74, אותו מבקשים כעת לאשר, נועד במתכונתו המקורית לתכלית כפולה: הרחבת הישוב לקיה והקמתו של הבסיס הצבאי החדש. למרות זאת, התיקון במתכונתו הנוכחית חסר את ההתייחסות להרחבת לקיה, זאת לאור בקשתו של שר הפנים לבחון נושא זה בנפרד (בחינה שלא קודמה במשך 8 חודשים). בהקשר זה נטען, כי בקשתו של השר חרגה מהסמכות המוקנית לו בהתאם לסעיף 109 בחוק התכנון והבנייה, וכן עומדת בניגוד להחלטה על הפקדת התיקון במתכונתו המלאה, כפי שהומלצה ע”י הוועדה המחוזית דרום ובניגוד לעמדתם המקצועית של מינהל התכנון, לשכת התכנון המחוזית ויתר הגורמים המקצועיים המעורבים בנושא. טענה זו מובאת בהתנגדות כטענה מקדמית אשר בכוחה לפסול את התכנית על הסף.
הפגיעה בתכנית להרחבת לקיה אינה הפגיעה היחידה באוכלוסייה הבדואית, שנושאת בתוכה התכנית להקמת “קריית המודיעין”. הקמת הקריה במקום המוצע תיצור חיץ בין הישובים הבדואים הקיימים באזור צומת שוקת (לקיה, אום בטין, חורה, אל סייד ותל שבע) ותמנע את היכולת ליישם את המלצות ועדת גולדברג בכל הקשור לתושבים הבדואים המתגוררים בכפרים לא-מוכרים מדרום-מערב לישוב לקיה. פגיעה נוספת תהיה בתושבים של הכפרים הבדואים הלא-מוכרים עווג’אן ואל מכימן, אשר חלקם מתגוררים בתחום המיועד להקמת הבסיס החדש וייאלצו להתפנות מאדמותיהם ולמעשה יאבדו אותן עם אישורה של התכנית.
לדברי סזאר יהודקין מתכנן ערים ב’במקום’, “המסר העיקרי העולה מההתנגדות שלנו הוא שחייבת להיעשות בדיקה מקיפה, בטרם יאשרו רשויות התכנון את הקמתה של קריית המודיעין. הבדיקה חייבת לבחון מיקומים חלופיים לבסיס, תוך התייחסות להשפעות הצפויות מהקמת הבסיס לא רק על הסביבה, אלא בעיקר על החברה. רק לאחר בדיקה כזאת ניתן יהיה לקבל החלטה מבוססת לגבי מיקומו הראוי של הבסיס החדש. מיקום שיצמצם את הפגיעה באוכלוסיה, היהודית והבדואית, וימקסם את התרומה החומרית והאנושית של העברת בסיסי הצבא לנגב”.
