הודעה לעיתונות
15 ביוני 2010
מסמך חדש של ‘במקום’ ו’עיר עמים’ בנושא המציאות הנדל”נית בי-ם: כ-79% מהקרקעות המיועדות לפיתוח במערב העיר ובשכונות היהודיות במזרחה אינן ניתנות לרכישה ע”י התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית. המסמך נכתב בעקבות דברים שנאמרו לאחרונה ע”י ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש עיריית י-ם, ניר ברקת, לפיהם בירושלים מתקיים שוק נדל”ן חופשי עבור יהודים ופלסטינים כאחד.
‘במקום’ ו’עיר עמים’ פרסמו ב15.6.10 מסמך המציג את המציאות הנדל”נית בעיר ירושלים עבור האוכלוסייה הפלסטינית. הדו”ח נכתב בעקבות דברים שנאמרו לאחרונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש עיריית י-ם, ניר ברקת, לפיהם בירושלים מתקיים שוק נדל”ן חופשי, אשר במסגרתו יכול כל תושב לרכוש בית בכל מקום בו יחפוץ, בלי קשר לזהותו הלאומית או הדתית.
מהנתונים המוצגים במסמך עולה כי במישור החוקי, האפשרות תושבי ירושלים המזרחית לרכוש בתים במערב העיר מוגבלת ביותר. הדבר נובע מהיותם בעלי מעמד תושבי קבע, שאינו מאפשר להם לחכור אדמות מינהל, המהוות כ-50% משטחה של ירושלים. עוד עולה מהמסמך, כי מתוך כלל שטחי הפיתוח למגורים במערב ירושלים ובשכונות הישראליות בירושלים המזרחית (35,000 דונם), כ-80% (27,642 דונם) הם אדמות מינהל ולפיכך חסומים להלכה בפני האוכלוסייה הפלסטינית.
מלבד המישור החוקי, נכתב במסמך, הרי שישנם עוד גורמים רבים אשר משפיעים על אופיים ועיצובם של החיים המוניציפאליים בעיר. לדברי יהודית אופנהיימר, מנכ”ל ‘עיר עמים’: “בירושלים מתגוררות שתי קהילות לאומיות שונות, אשר מעדיפות להתגורר בנפרד ולא להתערות זו בזו. עובדה זו מעלה את הסבירות, כי פלסטיני אשר יבקש לרכוש דירה בשכונה ישראלית-יהודית בעיר ייתקל ביחס חשדני ואף עוין, אשר ירתיע אותו מביצוע הרכישה”.
לדברי דליה דרומי, מנכ”ל ‘במקום’: “בנוסף לכל האמור במסמך, חובה עלינו לזכור כי האוכלוסייה הפלסטינית נתקלת במחסומים רבים בכל הקשור לבנייה ופיתוח בשכונות בחלקה המזרחי של העיר, וכבר כיום סובלת ממחסור של כ-10,000 יחידות דיור. העובדה כי אין היא יכולה לרכוש דירות מחוץ לשכונות הפלסטיניות וכי לא מוצעים לה פתרונות אחרים, מחמירה את מצוקתה הקשה ממילא”.
בעקבות העובדות העולות מהמסמך המשותף, שלחו הארגונים מכתבים לרה”מ ולראש עיריית י-ם, ובהם נכתב כי “המציאות האורבאנית בירושלים משקפת את רצונן של שתי האוכלוסיות בהתבדלות זו מזו, ואף קהילה לא מבכרת, בלשון המעטה, על כניסתה של האחרת לתחומיה. על רקע זה, ההצהרות בדבר ‘עיר פתוחה’ נשמעות כאמירות מנותקות מהמציאות במקרה הטוב, ומוליכות שולל במקרה הטוב פחות”.
עיר פתוחה – האמנם? המסמך המלא, PDF
