English | العربية

עין אל-ג’וויזה, אל-וולג’ה

אל-וולג’ה הוא כפר פלסטיני המשויך היום בחלקו לגדה המערבית (שטחי B ושטחיC) ובחלקו לעיריית ירושלים. השטח הבנוי של הכפר, כולל החלק הירושלמי, נמצא בצד הפלסטיני של מכשול ההפרדה. חלק מהאדמות החקלאיות נותר בצד הישראלי של הגדר ובתוך השטח המוניציפלי של ירושלים. בשנים האחרונות, הייתה בעין אל-ג’וויזה (החלק ה”ירושלמי” של הכפר) עליה במספר צווי ההריסה, ואף בהריסות בפועל. זאת למרות ניסיון של התושבים להסדיר תכנונית את השכונה.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, עמלו תושבי אל-וולג’ה על תכנית כוללת לכפר שבסופו של דבר פוצלה לשלושה חלקים בהתאם לרשויות התכנון השונות. כך, בשנת 2009 הוגשה לוועדה המחוזית ירושלים תכנית מתאר לעין אל-ג’וויזה. התכנית נדחתה על הסף, מבלי שפרטיה נדונו או שעורכיה נדרשו לתקנה, ומאז שרויים תושבי הכפר בהליכים משפטיים מתמשכים. כיום, כ-40 בתים מוגנים מתוקף צו מניעה של בית משפט, אך צווים נוספים מתקבלים מעת לעת.

עמותת במקום מסייעת בליווי ההליכים המשפטיים בתאם לצורך.

ביולי 2014 הוגשה לבית המשפט חוות דעת תכנונית המתארת את המצב התכנוני בכפר ואת התכניות השונות החלות בה, לרבות  5RJ שהיא תכנית מתקופת המנדט הבריטי (1944) שעדיין תקפה במקום. לקריאת חוות הדעת מ-2014, לחצו כאן.

בפברואר 2019 הוגשה חוות דעת נוספת, הפעם גם לוועדה המחוזית ירושלים, העוסקת – לבקשת הוועדה – בשינויים שחלו בשטח מאז הדחייה על הסף של תכנית התושבים ב-2009.  המדינה טענה בסיכומים שהוגשו לבית המשפט כי המסמך כולל “פגמים מהותיים” מבלי לפרט מהם פגמים אלה. בינתיים, בזכות חוות הדעת, הושגו שתי הארכות לצו המניעה – הארכה השנייה הושגה בספטמבר 2019.

לקריאת חוות הדעת מ-2019, לחצו כאן, ולמפה הנלווית, לחצו כאן.

בסוף מאי 2020, אי שם בין שכוך הגל הראשון לבין פרוץ הגל השני של מגיפת הקורונה, התקבלה החלטה חשובה של בית המשפט העליון בנוגע לכפר. בית המשפט קבע כי על הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים לקיים דיון עקרוני לגבי המשך קידום תכנית מתאר עבור עין אל-ג׳וויזה, וזאת עוד בחודש יולי 2020. עוד נקבע כי על המדינה להסביר לעותרים מהם ה״פגמים המהותיים״ עוד קודם לדיון.

שבועיים לפני תאריך הדיון, התקבלה רשימה ארוכה של ״פגמים״ לכאורה, שהם בעצם דרישות חדשות. עורך הדין הבהיר לוועדה שמדובר בדיון עקרוני ושאין זה הזמן לדרישות חדשות. הדיון התקיים ב-6 ביולי 2020, וברוח טובה יחסית. כל הדוברים, למעט אחד (מיחידת הפיקוח הארצית) הסכימו שיש לאפשר פיתוח במקום. חברי הוועדה לא השמיעו הסתייגויות. למרות זאת, באופן מפתיע, בדיון הפנימי הוחלט שלא להחליט…

נכון לספטמבר 2020, טרם נקבע מועד לדיון פנימי נוסף.