הודעה לעיתונות
‘במקום’ והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב גיבשו תכנית אב המהווה אלטרנטיבה לתכנית הממשלתית, ומציגים לראשונה, פתרון ישים להסדרת הכפרים הלא-מוכרים בנגב
‘במקום’ והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב פרסמו תכנית אב עבור הישובים הבדויים הלא מוכרים בנגב. תכנית האב מציעה לראשונה אלטרנטיבה ישימה, מקיפה ומקצועית לסוגיית התכנון של ההתיישבות הבדווית בנגב. התכנית, שהעבודה עליה נמשכה למעלה משנתיים, כוללת שישה פרקים ומאות עמודים, ובהם רקע, ניתוח, דוחות מומחים והצעות קונקרטיות לפתרון התכנוני הראוי לכפרים. לטענת הארגונים אימוץ תוכנית האב יטיב עם כלל אוכלוסיית הנגב, היהודית והערבית כאחד.
התכנית מתפרסמת בזמן שמוסדות התכנון עומדים על סף אישור תכנית מתאר חדשה למטרופולין באר שבע, ובזמן שממשלת ישראל מבקשת להשיק תכנית חדשה ליישובי הבדווים (דוח פראוור). שתי התוכניות הממשלתיות מבקשות לפתוח בתהליך של העברה כפויה של יישובים לשם ריכוז האוכלוסייה, תהליך שרוב-רובו של הציבור הבדווי מתנגד לו. לטענת הארגונים, מהלך זה נוגד גם את עקרונות התכנון הבסיסיים, ואת הצדק הטבעי. בהקשר זה, תכנית האב מהווה חלופה ברורה לתכניות הממשלה, כאשר היא מתבססת על ההיסטוריה של היישובים הבדווים וההיגיון שלהם בעיצוב חלופה כוללת להכרה בכל 46 היישובים הבדווים.
תכנית האב מציעה, בפעם הראשונה, פתרון כולל ליישובים הבדווים הלא-מוכרים עד לשנת 2030. התכנית מציגה מתווה תכנון אשר יפעל לממש את ההכרה בכל הכפרים הבדווים בכפוף לסטנדרטים תכנוניים ישראליים כלליים. לפיכך, התכנית מציעה תכנון המבוסס על עקרון השוויון ועל ישימות מקצועית.
ייחודה של התכנית מתבטא בכמה היבטים עיקריים: התכנית מציגה לראשונה מסד נתוני עומק על הכפרים, שנאסף דרך סקרים ועבודת מומחים; התכנית מבוססת על שיתוף הקהילות, שנעשה בסדרה של סדנאות וסיורי שטח; התכנית מציעה אסטרטגיה אזורית של מיסוד הכפרים ותכנונם לאורך שלושה צירי פיתוח עיקריים, בד בבד עם שילוב מלא בתשתיות התחבורה, התעסוקה והסביבה של מטרופולין באר שבע; התכנית מקדמת את ההכרה בכפר הבדווי בתור סוג יישובי מובחן, אשר ראוי להיכלל במערכת התכנון הישראלית, כמו הקיבוץ, המושב או הכפר הערבי בצפון; התכנית מציגה אב-טיפוס של יישוב בדווי, מנתחת את ההיגיון המרחבי והחברתי שלו ומשרטטת מתווה טיפוסי לפיתוח הכפר הבדווי בעשרים השנים הקרובות, אגב התמקדות באזורי המגורים, החקלאות, השטחים הפתוחים ומערכות הדרכים; התכנית מציעה דרכים לעיבוי השטחים הבנויים בכפרים הבדווים בד בבד עם שמירה על שטחים פתוחים, ותכנון המתחשב בקיומם של מקבצים קטנים ומבודדים; התכנית מציעה מבנה ממסדי ומינהלי לתכנון מהיר של הכפרים ולהסדרתם, המקובל על הקהילות הבדוויות ומשלב את מוסדות התכנון של המדינה עם הקהילות בעיצוב עתידם של הכפרים.
תכנית האב לכפרים הלא-מוכרים מדגימה את האפשרות הריאלית של מימוש המלצות ועדת גולדברג משנת 2009 “להכיר בכפרים ככל שניתן”.
לדברי איברהים אל-גווילי, ראש מועצת הכפרים הלא מוכרים:”כפי שכבר צוין בוועדת גולדברג -הבדווים אינם פולשים ומגיעות לנו זכויות אזרח מלאות במקומות מגורינו. רוב הכפרים יושבים על אדמות אבותינו מלפני קום המדינה, ומספר קטן של כפרים הועברו למקומם על פי החלטות ממשלות ישראל. בימים בהם אנשים בכל הארץ נאבקים על הזכות לדיור, גם אנו דורשים לממש את זכויותינו”.
לדברי פרופ’ אורן יפתחאל, מעורכי התכנית, לבדווים זיקה היסטורית, תכנונית ומשפטית למקומות מגוריהם. לדבריו:”תכנית האב מתחשבת בזכויות הבדווים, ובונה עליהן מתווה תכנון מקצועי ושוויוני. המתווה המוצע בתכנית יוצר מסגרת להכנת תכניות מתאר ותכניות מפורטות לכפרים, אשר יאפשרו את חיבורם לשירותים בסיסיים שנמנעו מן הבדווים לאורך שישים שנה ויסימו סוף לאפליה הקשה”.
מתכננת ערים נילי ברוך, מ’במקום’, אמרה כי:”התוכנית מציעה לראשונה חשיבה מקצועית, ארוכת טווח וכוללת לאזור מטרופולין באר שבע בנגב. רק פתרון תכנוני מוסכם ושוויוני יוביל לשגשוג כולל של האזור על כל תושביו. תוכנית האב מעידה כי ניתן לענות על הצרכים התכנוניים של הכפרים הבדווים ולהתחיל כבר עכשיו בפיתוח האזור, לטובת כל אוכלוסיות המרחב”.
