English | العربية

פתחת ניצנה: “אין כל הצדקה להקים התיישבות חדשה”

הודעה לעיתונות

26 ביולי 2010

‘במקום’ על תכנית המתאר המקומית של פתחת ניצנה:”אין כל הצדקה להקים התיישבות חדשה”. לטענת ‘במקום’, התכנית המוצעת פוגעת בעיקרון השוויון וצדק חלוקתי במרחב והיא עלולה להעצים ולהנציח את אי-השוויון בנגב. ‘במקום’ הציגה ביום שני, ה 26.7.10, את התנגדותה לתכנית המתאר המקומית של פתחת ניצנה, אשר מבקשת להקים נקודת התיישבות חדשה על גבעת כתף ניצנה.

בהתנגדות נטען, כי התכנית המוצעת פוגעת בעיקרון השוויון וצדק חלוקתי במרחב ובקבוצות שונות בחברה הישראלית. בעוד שרשות ציבורית, כגון מינהל מקרקעי ישראל, מחויבת לפעול למען הקצאה הוגנת של משאבי הקרקע לכלל החברה, במטרה לגשר על פערים חברתיים קיימים, הרי שתכנית זו דווקא תעצים ותנציח את אי-השוויון בנגב.

הסיבה לכך היא, שהקמת יישובים חדשים מחלישה באופן בלתי נמנע את היישובים הקיימים וגורמת לפגיעה קשה ביכולתם להגיע ליעדי הפיתוח וצפי האוכלוסייה שנקבעו עבורם. זאת, מכיוון שהמשאבים הנדרשים להקמתו ופיתוחו של כל ישוב חדש יבואו על חשבון התקציבים הנדרשים למציאת פתרונות לבעיות קיימות זה שנים רבות ביישובים הוותיקים.

עוד נטען בהתנגדות, כי למרות הטענה שמדובר בתוכנית להרחבה של ישוב קיים, הרי שבפועל מדובר בנקודת התיישבות חדשה. זאת, לאור העובדה שקיים מרחק נסיעה של כ-3 ק”מ בין הקהילה החינוכית הקיימת בניצנה לבין נקודת ההתיישבות המוצעת במסגרת התכנית, שמשמעותו היא אי-שמירה על עיקרון צמידות דופן למוקד הפיתוח הקיים.

בהתנגדות מוזכר דו”ח שפורסם ע”י המשרד להגנת הסביבה באוגוסט 2009, אשר בחן את ההיבטים הכלכליים הכרוכים בהקמת יישובים חדשים בהשוואה להרחבת יישובים קיימים. הדו”ח הראה מעבר לכל ספק את חוסר הכדאיות הכלכלית שבהקמת יישובים חדשים לעומת חיזוקם של ישובים קיימים בעלי אופי עירוני/פרברי, כגון ירוחם, דימונה, ערד, מצפה רמון, אופקים או נתיבות. עלות הקמתו של ישוב חדש, כפי שמוצע בתכנית של פתחת ניצנה, תעלה למשק פי 3 מהעלויות הצפויות מהרחבתם וחיזוקם של היישובים הוותיקים 1,393,131 NIS לעומת 450,434 NIS בהתאמה, לכל יחידת דיור.

לדברי סזאר יהודקין מ’במקום’, “אם המטרה היא לחזק את פתחת ניצנה בפרט ואת הנגב בכלל, הרי שהפתרון הנכון הוא הרחבת הכפר החינוכי ניצנה והפיכתו לישוב קהילתי. בנוסף, יש לפעול למימוש הפוטנציאל הקיים בערים השונות במחוז הדרום, על ידי עידוד הגעה של אוכלוסיה חדשה אליהן”.