הודעה לעיתונות
21 בנובמבר 2011
בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת חריפה על המסר שמעבירה התנהלות זו של הרשויות: “אישורה בדיעבד מכרסם בכושר ההרתעה של רשויות האכיפה ובאמון הציבור במוסדות השלטון”, אולם נמנעו מלהתערב בהחלטות הרשויות להכשיר את המאחז. יש דין ו’במקום’: במציאות השוררת בשטחי הגדה המערבית, הפסיקה עשויה להחליש דווקא את עקרון שלטון החוק ומקבעת את האפליה במדיניות התכנון.
שופטי בג”ץ מתחו ביקורת חריפה על ההכשרה בדיעבד של מאחז “גבעת הבריכה”, וצירופו לישוב טלמון. יחד עם זאת, החליטו שופטי בג”ץ לדחות את העתירות שהגישו עותרים פלסטינים בשיתוף יש דין ו’במקום’ כנגד התכנית להכשרת המאחז ומניעת הגישה של תושבי אל ג’אניה לאדמותיהם החקלאיות. בנוסף, נקבע כי על המפקד הצבאי חלה החובה לאפשר לבעלי הקרקע הפלסטינים גישה לצורך עיבוד הקרקע.
פסק הדין ניתן בעניינן של שתי עתירות שאוחדו, עתירות שעסקו בתכנית לשינוי ייעוד למאחז גבעת הבריכה ליד טלמון, מאזור חקלאי לשכונת מגורים של 300 יחידות דיור (שחלקן כבר היה בנוי למעשה ללא תכנית מתאר תקפה וללא היתרי בניה), ובתכנית הקטנה יותר להקמת בית ספר בשטח זה. שתי התוכניות כוללות קטע דרך שהיווה את דרך הגישה הבלעדית של תושבי אל-ג’אניה למרבית אדמותיהם החקלאיות.
בפסק הדין מתח השופט פוגלמן ביקורת קשה על ההליך להכשרת המאחז, ומשמעותו כמסר כלפי מפירי חוק: “נדבך מרכזי של שלטון החוק טמון בידיעתו של כל מפר חוק כי בעשותו כן הוא צפוי לסנקציה עונשית מאורגנת מטעם החברה. הגנה על שלטון החוק מחייבת אכיפה שוויונית ובלתי שרירותית, שאחרת ייעשה החוק פלסתר, ייפגע אמון הציבור ברשויות השלטון ויישחק גורם ההרתעה מפני הפרת החוק”. השופט פוגלמן הוסיף ואמר כי: “בנייה בנסיבות אלו פוגעת פגיעה קשה בשלטון החוק. אישורה בדיעבד מכרסם בכושר ההרתעה של רשויות האכיפה ובאמון הציבור במוסדות השלטון. הוא עלול לעודד עבריינות בנייה ועלול להשתמע ממנו מסר של “יצא החוטא נשכר”. קשה להפריז במשקלו של אינטרס השמירה על שלטון החוק בנסיבות מעין אלו.”
יחד עם זאת, שופטי בג”ץ החליטו שלא להתערב בהחלטות משרד הביטחון ורשויות התכנון לאשר את התכנית, שכן שיקול הדעת בעניין מסור לרשויות התכנון באזור, אשר לצד שיקול הפרת החוק, מסורה להם האפשרות לבחון שיקולים נוספים.
עו”ד שלומי זכריה, מהצוות המשפטי של יש דין מסר כי “התוצאה האופרטיבית של פסק הדין היא תקדים מדאיג, ואינה נותנת מזור לבעיות של תושבי אל ג’אניה. הכשרתו בדיעבד של המאחז הבלתי מורשה, מובילה לאישורה בפועל של חסימת הדרך המובילה מהכפר אל אדמותיהם החקלאיות. פסיקה זו, למעשה, נמנעת מלהציב תמרור ‘עצור’ בולט דיו למאבק כנגד בנייה בלתי חוקית, אשר מובילה לקיפוח זכויותיהם של חקלאים פלסטינים.”
אדריכל אלון כהן-ליפשיץ, מ ‘במקום’ אמר כי “ככל הידוע לנו, זהו מקרה ראשון שבו תכנית מתאר שכל מטרתה היא הכשרת מאחז בלתי חוקית זוכה לגיבוי בית המשפט העליון. מערכת המשפט מיישרת היום קו עם מערכת התכנון באפליה ובפגיעה האנושה בזכויות האדם של הפלסטינים תושבי אל ג’אניה”.
