אחרי שנים של סחבת ועיכובים – תושבי השכונה הלא מוכרת בלוד רוצים להוביל דגם משלהם לקידום הליכי הפיתוח
הודעה לעיתונות, 20 בינואר 2015
ביום חמישי הקרוב (22.1.15) יתקיים כנס ‘תכנון ודיור בקהילה הערבית בלוד’. הכנס, יוזמה של תושבי שכונת פרדס-שניר בשיתוף עם עמותת שתי”ל ועמותת ‘במקום – מתכננים למען זכויות תכנון’, יעסוק בפתרונות תכנוניים לפיתוח השכונה ועקרונות תכנית המתאר החדשה של העיר לוד. יוצגו בו מסקנות והצעות אופרטיביות לתכנון שכונת פרדס שניר, המבוססות על תהליך ארוך של שיתוף ציבור שנערך בה. הכנס במעמד סגן ראש העיר לוד, עו”ד אביב וסרמן וכן עורך תכנית המתאר לעיר לוד אדר’ דני לזר.
שכונת פרדס שניר ממוקמת ממערב לשכונת הרכבת בעיר לוד, מעבר למסילת הברזל המפרידה בינה לבין יתר חלקי העיר. בשכונה מתגוררים כ-10,000 איש, רובם מוסלמים. השכונה התפתחה ללא תכנון מוסדר, ללא הסדרה של תשתיות וללא היתרי בנייה למבני המגורים.
מאז שנת 1999 הממסד התכנוני ניסה לקדם בעיר לוד שורה של תכניות עבור השכונה. אולם, התכניות לא התייחסו לאופי וצרכי התושבים או לחלוקה בין המשפחות. התכניות לא קודמו בקצב הדרוש והסחבת התכנונית הובילה למצבים בלתי נסבלים – דרכים לא סלולות, בנייה לא מאושרת, חוסר חמור בשטחי ציבור ועוד. אלפי תושבי השכונה נמצאים תחת איום לפינוי והריסה של בתיהם, ואינם זוכים לתנאי מגורים מינימאליים. בשנת 2013 התושבים, בשיתוף עם העמותות המסייעות, החליטו להפסיק להמתין לפתרון ולהוביל דגם משלהםלקידום ההליך התכנוני.
ראשית, ערכו סקר תכנוני שכלל עדכון צרכי התושבים לאור השינויים שחלו בשכונה בעשור האחרון. לאחר מכן כונסו מפגשים ציבוריים, בהם העלו התושבים בעיות תכנוניות והצעות לפתרון. בחלק מהמקרים הסכימו התושבים לוותר על זכויותיהם הפרטיות לטובת פתרונות ציבוריים בשכונה, למשל סלילת כבישים, הקמת מבני ציבור (גני ילדים, טיפות חלב וכו’). בסיום, הותאמו הרעיונות לפתרונות הסטטוטוריים, לתכניות המיועדות לשכונה ולסביבתה, במטרה להוביל לפתרון כולל ובר-יישום. למרבה המזל, משרדי הפנים והשיכון החליטו במקביל להביא לאישורם של אותן תכניות במהלך השנה האחרונה. כעת ניתן יהיה לקדם את יישומן תוך התייחסות להסכמות עליהן הגיעו תושבי השכונה.
עבד שחאדה, מנהל פרויקט זכויות דיור בלוד בעמותת שתיל: “הפרויקט הזה מפריך את הטענה שהתושבים לא מעוניינים בהסדרת השכונה. לצערנו, תכנון השכונה בשנים האחרונות בוצע ללא שיתוף אמתי של התושבים והטיל את האחריות המקצועית עליהם ללא היגיון תכנוני. עכשיו הפכנו את התמונה – תכנון מלמטה למעלה שמותאם לצרכי התושבים ועומד בקריטריונים התכנוניים המקצועיים”.
המתכנן סזאר יהודקין מעמותת ‘במקום’: “העבודה החשובה שנעשתה בשכונה מדברת בעד עצמה – ניתן להגיע לפתרונות מעשיים כאשר עושים תהליך שיתוף ציבור אמיתי. על העירייה ומוסדות התכנון לאמץ את המודל התכנוני המוצע למען כלל התושבים בשכונות הלא מוכרות בעיר”.
