סדנת תכנון
2006
בשנת 2005 החליטה המדינה לקדם את ההכרה בכפר אבו תלול, תוך כדי הליך הכנתה של תכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע. על כן הוא נבחר על ידי ‘במקום’, בהתייעצות עם המועצה האיזורית להכרה בכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב, כמקום שראוי וכדאי לקיים בו סדנת זכויות תכנון. לאור זאת, החלטנו להציע לתושבים לקיים סדרת מפגשים, שהתוצר הסופי שלהם יהיה נייר עקרונות לתכנון הכפר. כך יגיעו התושבים לתהליך התכנון מוכנים ומגובשים ביניהם ביחס לרצונותיהם, תוך הבנת השלכותיהם התכנוניות. החלטנו לבנות סדנה שתשלב היבטים חינוכיים – העשרה, ידע והעצמה – עם סדר יום ואוריינטציה תכנונית ברורה. הוקם צוות מתנדבים ונבחר רכז לסדנה.
מבנה הסדנה
קדמה לפתיחת הסדנה פגישת היכרות ראשונית עם נציגי התושבים, במסגרתה ניסינו לתאם ציפיות ולוודא כי התושבים אכן מעוניינים בקיום הסדנה והתהליך המשתמע ממנה.
צוות המתנדבים הכין מבנה כללי לסדנה, ובהמשך לאחר כל מפגש נפגש הצוות לפחות פעם אחת לדון במפגש שהיה ולהכין את המפגש שיהיה. המפגשים התקיימו אחת ל-3 שבועות בקירוב, תמיד בימי שבת, ואליהם הגיעו נציגי המשפחות כשלצדם בדרך כלל בני משפחה ומתעניינים. כמעט כל מפגש בנוי מחלק אינפורמטיבי מקצועי שהועבר על ידינו לתושבים, אם דרך הרצאה קצרה או מצגת, ומחלק של עבודה בקבוצות שעיקרה העברת ידע מקומי אל ניירות עבודה ו”תרגומו” לשפה תכנונית. תוך כדי הסדנה הוגשה התנגדות יחד עם התושבים לתכנית המתאר המחוזית, שמטרתה להביא להכרה ביישוב (פירוט בהמשך), דבר שהוסיף מאוד לאמון ההדדי בינינו ותרם במידה רבה להצלחת הסדנה.
לאחר שנצבר מידע אצל כולנו, אנשי מקצוע ותושבים כאחד, עברנו להצגת דילמות שעולות מתוך העמדות והנתונים שהובאו על ידי התושבים. תרומתנו העיקרית בהקשר זה הייתה פריסת העמדות לכלל סקיצה תכנונית, ובמילים אחרות, פריסת המשמעות התכנונית של רצון או עמדה של משפחה ביחס לתכנון הכפר. כך כמעט בכל מפגש נרכש לא רק ידע חדש, גם על ידי הצוות וגם על ידי התושבים, אלא נוצרה גם הבנה חדשה אצל כולנו, על בסיס האינטראקציה בינינו. כל מפגש התרחש בחדר אירוח (שיג) של משפחה אחרת, וכך כל המשפחות השתתפו באירוח הסדנה ולאף משפחה לא הייתה בעלות עליה. ככל שרמת האמון עלתה וככל שתחושת ההיכרות התייצבה, המשתתפים קיימו דיונים איתנו ובינם לבין עצמם, והקבוצה כולה – אנשי מקצוע ותושבים – הגדילה את רמת הידע וההבנה שלה (בקובץ להורדה: ניירות התדריך והסיכומים שהכין הצוות לקראת ולאחר המפגשים). בסך הכול התקיימו במסגרת הסדנה 8 מפגשים, כולל מפגש תיאום הציפיות. לקראת סיום הסדנה, התקיימו שני מפגשים ייחודיים: האחד מפגש עם צעירים בני המקום, והשני מפגש עם נשות אבו-תלול (ראו הרחבה למטה).
במפגש המסכם הציע צוות ‘במקום’ לתושבים להמשיך ללוות אותם גם במאבקם ליישום עקרונות התכנון, כפי שגובשו במסמך העקרונות. תושבי אבו-תלול מצדם הביעו את שביעות רצונם מהסדנה – כפי שביטא זאת אחד המשתתפים: “אני הרבה שנים עובד עם הקהילה, ופעם ראשונה שקיבלתי כלים להבין את התכנון ולדבר בשפה שלו” – והביעו רצונם בהמשך שיתוף הפעולה. התושבים הסבירו לאנשי ‘במקום’ כי אף שהם רוצים תכנון ורוצים שינויים, הם רוצים שהתהליך יהיה אטי עם כמה שפחות זעזועים לחברה הבדואית, תוך שמירת המנהגים והנורמות שלה: “מסמך העקרונות מבטא את איך שאנחנו עכשיו ואיך שרוצים להיות באופן שלא יזיק לחברה שלנו”.
מפגשי נשים
במפגשי הסדנה נכחו גברים בלבד. אופן הגדרת התפקידים המגדריים וחלוקת התפקידים בין נשים לגברים מפרידים בין המרחבים שבשליטת כל מגדר, כאשר קבלת ההחלטות ברמה הארגונית פוליטית-חברתית או כלל-משפחתית היא בידי הגברים. יחד עם זאת, היה ברור לכולנו שלא ניתן לסיים סדנה כזו, העוסקת בהגדרת מטרות התכנון של היישוב ועקרונותיו, ללא מפגש עם נשים, זאת משום שעל הפיתוח העתידי לענות על העדיפויות והצרכים שלהן גם כן.
ואכן, לקראת סוף הסדנה התקיים מפגש כזה בקרב מספר משפחות שונות, כשכל משפחה אירחה את המפגש באזור המגורים, שהוא המרחב הפתוח לנשות המשפחה המורחבת.
המפגשים, שהונחו כולם על ידי נשות הצוות, התנהלו בפתיחות ותוך עניין רב של הנשים, אשר תיארו בציור, ברישום ובשיחה את המרחב הביתי ואת תפקידיהן במסגרתו. בעקבות המפגשים הגענו לתובנות, הן באשר למיקום של מרכז הכפר ואופיו, והן באשר לפונקציות שכדאי שיתקיימו בתוך שכונת המגורים. בנוסף, למדנו מהנשים על שגרת היומיום שלהן – במה הן עוסקות ובמה היו רוצות לעסוק, ומהו המרחב שהן נעות בו באופן יומיומי, באופן שבועי ובאירועים יוצאי דופן.
המפגשים עם הנשים וגם עם הצעירים חשובים במיוחד, כי בעזרתם אנו יכולים לנסות ולאתר את אותם “מעברים” תכנוניים, אשר מצד אחד יענו ויתאימו לאופי וצרכי הקהילה בהווה אך יאפשרו גם גמישות תכנונית לעתיד, אם וכאשר ירצו בכך התושבים.
