English | العربية

בית חנינא

חוות דעת תכנונית

2003

שורה של 9 בתים בשכונת בית חנינא שבצפון ירושלים נבנו ללא היתר בנייה. הבתים נבנו על קרקע שרובה מיועדת למגורים במסגרת תכנית מתאר תקפה, אך מאחר שלא הוכנה תכנית מפורטת, אי אפשר היה לקבל היתר בנייה כחוק והם נבנו ללא היתר בניה. בשנות ה-80′ הכינה עיריית ירושלים תכניות מתאר לרוב השכונות הפלסטיניות שבצפון העיר, ומיד לאחר מכן הוכנו גם כן במימון העירייה, סדרה של תכניות מפורטות שמאפשרות לבעלי הקרקע לבנות את בתיהם בהיתר בהתאם לדרישות החוק. ככל הנראה, כיוון שבחלקה הצפון מערבי של שכונת בית חנינא נשפך ביוב מצינור שמנקז את האזור לתוך הואדי ואל האוויר הפתוח, הוחלט להוציא מתוך התכנון המפורט מתחם מלבני בשטח של כ-50 דונם. בסיור במקום נוכחנו כי “הצעד המגן” בו נקטו רשויות התכנון לא הייה מספיק: הריחות החריפים חוצים את גבולות המתחם שלא נעשה עבורו תכנון מפורט, ומגיעים לאזורים אחרים בשכונה בהם ניתן לבנות על פי היתר; וחמור יותר, למרות זרימת הביוב הואדי גדות הואדי לא מגודרות ולא נראתה בשטח שום הגנה מפני נפילה לתוכו. במהלך שנות ה-90′ נרכשו על ידי תושבים פלסטינים ממקומות אחרים בעיר כמה מגרשים בדופן הצפוני של המתחם לעיל, אשר בקשו להמשיך להתגורר בתחומי העיר. באין אפשרות לקבל היתר בנייה הם בנו את בתיהם ללא היתר. כאמור, בסך הכל נבנו במקום 9 בתים באופן מסודר, בהמשך לשטח המתוכנן והבנוי. כאשר רשויות האכיפה גילו את העבירה על החוק, ננקט נגדם הליך משפטי אשר איים להרוס את הבנייה שנעשתה ללא היתר. במטרה למנוע את הריסת בתיהם החלו הדיירים בכוחות עצמם ועל חשבונם בהכנתה של תכנית מפורטת שתסדיר את יעוד הקרקע בכל המתחם, זאת למרות שהם יושבים על רצועה של כ-8 דונם בלבד. הליך תכנוני זה לא נחל הצלחה ובמהלך חודש אוגוסט 2003 נהרסו שני בתים מתוך ה-9: כתוצאה מכך שתי משפחות מתגוררות באוהלים שהקימו בתחומי המגרשים שלהן.

פעילות ‘במקום’
עמותת ‘שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם’, אשר יחד עם פעילי זכויות אדם נוספים מסייעים לתושבים בהליכים המשפטיים, פנתה אל ‘במקום’ כדי להכין חוות דעת שתעזור לעצור את המשך ההריסות. בחוות הדעת נטען כי היות ומצד אחד השטח מהווה רצף תכנוני ותפקודי עם החלקים האחרים של השכונה, ומצד שני מתבצעות במקום עבודות להנחת קו ביוב שמסדיר את המטרד הסביבתי, אין כעת סיבה נראית לעין שמונעת את תכנונו של המתחם. בנוסף לכך, העובדה שעיריית ירושלים ממנה בזמנו את כל שלבי התכנון של הסביבה המיידית של המתחם מעמידה את בעלי הקרקע שבתחום המתחם במצב של אפליה לרעה מבחינה תכנונית.

תוצאות
מסיבות שונות ההליך המשפטי נגד 7 הבתים הנותרים מושעה וטרם נעשה שימוש מעשי בחוות הדעת שהכינה העמותה. יחד עם זאת, עצם הפעילות של כלל המעורבים סביב הנושא הביאה לכך שעיריית ירושלים בוחנת תכנית חדשה שהוגשה על ידי התושבים עבור רצועת המגרשים בהם נבנו 9 הבתים ולא עבור המתחם כולו, דבר הנמצא מעבר ליכולתם הכלכלית.