English | العربية

עין אל-ג’וויזה, אל-וולג’ה

אל-וולג’ה הוא כפר פלסטיני המשויך היום בחלקו לגדה המערבית (שטחי B ושטחיC) ובחלקו לעיריית ירושלים. השטח הבנוי של הכפר, כולל החלק הירושלמי, נמצא בצד הפלסטיני של מכשול ההפרדה. חלק מהאדמות החקלאיות נותר בצד הישראלי של הגדר ובתוך השטח המוניציפלי של ירושלים. בשנים האחרונות, הייתה בעין אל-ג’וויזה (החלק ה”ירושלמי” של הכפר) עליה במספר צווי ההריסה, ואף בהריסות בפועל. זאת למרות ניסיון של התושבים להסדיר תכנונית את השכונה.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, עמלו תושבי אל-וולג’ה על תכנית כוללת לכפר שבסופו של דבר פוצלה לשלושה חלקים בהתאם לרשויות התכנון השונות. כך, בשנת 2009 הוגשה לוועדה המחוזית ירושלים תכנית מתאר לעין אל-ג’וויזה. התכנית נדחתה על הסף, מבלי שפרטיה נדונו או שעורכיה נדרשו לתקנה, ומאז שרויים תושבי הכפר בהליכים משפטיים מתמשכים. כיום, כ-40 בתים מוגנים מתוקף צו מניעה של בית משפט, אך צווים נוספים מתקבלים מעת לעת.

עמותת במקום מסייעת בליווי ההליכים המשפטיים בתאם לצורך.

ביולי 2014 הוגשה לבית המשפט חוות דעת תכנונית המתארת את המצב התכנוני בכפר ואת התכניות השונות החלות בה, לרבות  5RJ שהיא תכנית מתקופת המנדט הבריטי (1944) שעדיין תקפה במקום. לקריאת חוות הדעת מ-2014, לחצו כאן.

בפברואר 2019 הוגשה חוות דעת נוספת, הפעם גם לוועדה המחוזית ירושלים, העוסקת – לבקשת הוועדה – בשינויים שחלו בשטח מאז הדחייה על הסף של תכנית התושבים ב-2009.  המדינה טענה בסיכומים שהוגשו לבית המשפט כי המסמך כולל “פגמים מהותיים” מבלי לפרט מהם פגמים אלה. בינתיים, בזכות חוות הדעת, הושגו שתי הארכות לצו המניעה – הארכה השנייה הושגה בספטמבר 2019.

לקריאת חוות הדעת מ-2019, לחצו כאן, ולמפה הנלווית, לחצו כאן.

בסוף מאי 2020, אי שם בין שכוך הגל הראשון לבין פרוץ הגל השני של מגיפת הקורונה, התקבלה החלטה חשובה של בית המשפט העליון בנוגע לכפר. בית המשפט קבע כי על הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים לקיים דיון עקרוני לגבי המשך קידום תכנית מתאר עבור עין אל-ג׳וויזה, וזאת עוד בחודש יולי 2020. עוד נקבע כי על המדינה להסביר לעותרים מהם ה״פגמים המהותיים״ עוד קודם לדיון.

שבועיים לפני תאריך הדיון, התקבלה רשימה ארוכה של ״פגמים״ לכאורה, שהם בעצם דרישות חדשות. עורך הדין הבהיר לוועדה שמדובר בדיון עקרוני ושאין זה הזמן לדרישות חדשות. הדיון התקיים ב-6 ביולי 2020, וברוח טובה יחסית. כל הדוברים, למעט אחד (מיחידת הפיקוח הארצית) הסכימו שיש לאפשר פיתוח במקום. חברי הוועדה לא השמיעו הסתייגויות. למרות זאת, באופן מפתיע, בדיון הפנימי הוחלט שלא להחליט…

בינואר 2021 התקיים דיון פנימי נוסף ומספר ימים לאחר מכן פורסמה החלטה של הוועדה המחוזית הדוחה סופית את תכנית התושבים. במסגרת ההחלטה, הותירה הוועדה פתח קטן לתכנון עתידי וקבעה שאפשר לקדם תכנון מצומצם בתנאים מאוד מגבילים. בתגובה, הוגשה עתירה מינהלית מהירה כנגד ההחלטה. העתירה הוגשה על ידי NRC  שייצגו את העותרים: תושבי הכפר, פעילים ישראלים, עיר עמים ועמותת במקום. באוקטובר 2021, לאחר דיון בעתירה, פסק בית המשפט המינהלי שהחלטת הוועדה לא נחשבת סופית.  מכאן שיש לשקול כל תכנון עתידי בלב פתוח ונפש חפצה. בינתיים תושבי עין אל-ג׳וויזה החלו בהתנעת התכנון המחודש באמצעות הזמנת סקירה נופית-סביבתית. לצורך הסקירה הוקם צוות חשיבה שכולל את במקום, ערן פייטלסון, מייק טרנר ואחרים. המסמך הוצג ללשכת התכנון ואף עודכן על בסיס הערות שהתקבלו.

ב-26 בדצמבר 2021 אמור היה להתקיים בבית המשפט העליון דיון על העתירה הראשית – שמסגרתה התקבל צו המניעה שהוזכר לעיל. הדיון נדחה ל-30 במרץ 2022.

1 באפריל 2022: עדכון

בחודשים ובשבועות לקראת הדיון בבית המשפט העליון על עתידו של עין אל-ג’וויזה, פעלנו באנטסיביות יחד עם תושבי אל-ולג’ה, עיר עמים, עומדים ביחד, NRC  ושותפים נוספים בערוצים רבים ומגוונים. קרו הרבה דברים מפתיעים ומעודדים.  

  • קבלנו התייחסות חיובית מהמשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, בתגובה לסקירה הנופית סביתית שהוזמנה על ידי הועד להגנה על הבתים בעין אל-ג’וויזה.
  • לקחנו את קן בוב, פעיל יהודי-אמריקני, לסיור בוולג’ה והוא כתב פוסט עבור הטיימס. 
  • ידידי ולג’ה פעלו בתמיכת הארגונים ליצירת לחץ גם בארצות הברית. במסגרת הזו הייתה גם סדרה של ובינרים למנהיגים יהודים ורבנים.ות, בין היתר בהשתתפותנו. השיא היה מכתב שהוגש לבלינקן על ידי 50 חברי קונגרס. המכתב התפרסם כאן
  • עומדים ביחד הרימו קמפיין מרשים לתמיכה בולג’ה וגם ארגנו הפגנה ביום הדיון.

הדבר המעודד מכולם היה הדיון עצמו. היה דיון קצר אך קולע. השופטים הביעו תמיכה באופק התכנוני שנוצר. לבקשת המדינה, ובהסכמת הצדדים, צו הביניים המגן על 38 מהבתים הוארך לחצי שונה נוספת לצורך המשך ההתקדמות התכנונית. ההחלטה מייצגת מהפך בגישת המדינה, הכרה בצורך לתכנן בולג’ה, ואף תמיכה בקיום התהליך התכנוני. עבודה רבה לפנינו אבל האור בקצה המנהרה נראה בהיר קצת יותר כעת.