הודעה לעיתונות,
9 בנובמבר 2015
אנו מברכים על ההחלטה לקבל את התנגדותנו, אשר הגשנו בשמם של תושבי שכונת פרדס שניר בעיר לוד, בדבר תוואי כביש 200 – תמ”א 47 /ד/ 1 – כביש עורקי עירוני מערב לוד ומערכת מים.
התכנית המקורית קבעה את התוואי לכביש 200 במעבר בצמוד לשכונת פרדס שניר. לשם יישום מטרות התכנית, בקשה המדינה באמצעות משרד התחבורה להשתמש בקטע מזכות הדרך המאושרת לסלילת רחוב שכונתי (דרך מס’ 8) אשר הינו ציר חיוני עבור כלל התושבים בשכונת פרדס שניר, ומי שמתגוררים לאורכו בפרט.
פרדס שניר הינה שכונה ערבית בעיר לוד אשר התפתחה, כמו שכונות אחרות סמוכות לה, במשך שנים רבות ללא תכנון מסדיר, ללא הסדרה מוקדמת של תשתיות ומרבית הבנייה בה הינה ללא היתר. לפי הערכות סבירות, אוכלוסיית פרדס שניר מונה כ-5,000 תושבים, כולם מוסלמים. תנאי המגורים והשירותים העירוניים בשכונה הם בלתי ראויים ולא מתקיימת בה הזכות הבסיסית לדיור נאות בסביבה מתוכננת. צפיפות הבנייה הינה גבוהה, חלק מהבניה היא איכותית יחסית, אך רובה ארעית ורעועה, בהתאם ליכולתם והמשאבים של התושבים.
‘במקום’ הזהירה כי נטילת זכות הדרך מתושבי שכונת פרדס שניר במסגרת תכנית מתאר ארצית הינו מעשה של חוסר אחריות תכנונית, בו המדינה לוקחת מאזרחים מן השורה את הזכות הבסיסית לקבל גישה לבתיהם מבלי להציע פתרון חלופי כל שהוא. האדריכל ארי כהן, אשר מונה לחוקר בעניין, קבע כי יש לקבל את ההתנגדות וכתב כי “אין הצדקה לגרום לפגיעה זו בתושבי השכונה ולכפות עליהם מערך תנועה פנימי נחות, ואין הצדקה עקרונית לצמצם את זכות הדרך בהיקף זה“.
סזאר יהודקין, מתכנן ערים, עמותת ‘במקום’: “תושבי פרדס שניר המתינו שנים ארוכות כדי לקבל הכרה לשכונתם, מתוכן למעלה מעשור של הליכי תכנון שהתנהלו בעצלתיים עד שרשויות התכנון השלימו שלב תכנוני משמעותי, אך לא סופי. כעת, רגע לאחר שכל אלה הסתיימו ורגע לפני שמתחילים לקדם את התכנון המפורט המובטח ואמורות להתחיל העבודות לפיתוח התשתיות בשכונה, ביקשה המדינה, בצורה לא מידתית, לקחת לעצמה קטע מתוך רצועת הקרקע החיונית ליצירת מערכת הדרכים השכונתית. אנו מברכים על ההחלטה לקבל את הסתייגויותינו, ועל הבנתו כי פיתוח העיר והדרכים המובילות אליה לא יכול לבוא על חשבון תושביה המוחלשים“.
