אוקטובר 2013
במרץ 2012, בימים האחרונים של מושב הכנסת, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא להעלות לקריאה שניה ושלישית את הרפורמה שהציע בחוק התכנון והבנייה ובכך היא ירדה מסדר היום. באוקטובר 2013, בפתיחת מושב הכנסת החדשה, הוגשה הצעת חוק מתוקנת ומצומצמת.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס’ 102), התשע”ג-2013, שעברה בכנסת בקריאה ראשונה ונדונה בימים אלה בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, היא הצעת חוק ממשלתית שמטרתה המוצהרת ייעול הליכי התכנון והרחבת סמכויותיהן של הוועדות המקומיות. ואולם, הצעת החוק כוללת סעיפים שבינם לבין מטרותיה המוצהרות אין ולו דבר. הצעת החוק הינה רפורמה משמעותית בחוק התכנון והבנייה, אשר השלכותיה על התכנון יהיו דרמטיות. אנו פועלים בכדי להטמיע בה מנגנונים ועקרונות חברתיים שיאפשרו צדק, דמוקרטיזציה מהותית של התכנון ושוויון.
פעילות במקום נערכת גם במסגרת המטה לתכנון אחראי, קואליציה של כ-30 ארגונים חברתיים וסביבתיים מובילים בישראל שפועלים יחד למען חיזוק מערכת התכנון. נייר עמדה של במקום והאגודה לזכויות האזרח בנוגע להיבטים חברתיים בחוק התכנון והבנייה (PDF)
תשתיות – תקנות פטור דרקוניות
ב 5.11.2013 דנה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בחלק מסעיפי הצעת החוק, ובהם גם בסעיף 52 להצעת החוק. לפי סעיף זה, שר הפנים יוכל להעניק ל”פרויקט לאומי או פרויקט במחוז מסוים שהוא בעל חשיבות לכלל המחוז” פטור מהצורך בתכנית מתאר שתאפשר את הקמתו וגם פטור מהצורך בקבלת היתרי בנייה לשם בנייתו. הסעיף קובע אמנם שהפטור יינתן רק בתנאי ש”העבודות והשימושים יהיו זמניים”, אבל לא מגדיר את המונח “זמני” ומותיר זאת לשיקול דעתו של שר הפנים. עוד קובע הסעיף כי הפטור יינתן בתנאי שעבודות הבנייה ייעשו על ידי המדינה, גוף הפועל מטעמה או רשות מקומית.
המשמעות המעשית של הסעיף המוצע היא מתן פטור לרשויות השלטון לסוגיהן (השלטון המרכזי, השלטון המקומי) מהחובה לבצע עבודות בנייה רק מכוח תכנית שאושרה בהליכים הקבועים בחוק, הכוללים כידוע גם את הפקדת התכנית ושמיעת התנגדויות הציבור, ורק לאחר קבלת היתר בנייה. כך, שר הפנים יוכל לקבוע כי הקמתה של תחנת כוח “זמנית” שתפעל במשך 10 שנים היא פרויקט לאומי, ועל כן ניתן יהיה להקים את תחנת הכוח הזאת – גם בלב יישוב עירוני או בצמוד אליו, כמו גם בלב שטח פתוח איכותי ואף בתוך שמורת טבע מוכרזת – בלי צורך באישורה של התכנית, בלי לשמוע את עמדות הציבור ולשקול את התנגדויותיו, ואפילו בלי צורך בקבלת היתרי בנייה.
כאשר בנייה נעשית בפטור מהיתר, היא אינה כפופה לתקני הבטיחות שקבע מכון התקנים הישראלי וגם לא למפרטים הטכניים שקבועים בתקנות התכנון והבנייה. במלים פשוטות, שר הפנים יוכל לדוגמה להכריז כי בשל מצוקת הדיור, הקמת מתחם מגורים זמני בקרוונים, שיעמוד על כנו למשך 20 שנה, הוא פרויקט לאומי שיהיה פטור מהצורך בתכנית מתאר וגם בהיתרי בנייה.
המשמעות המעשית של הסעיף, אם יאושר, היא שלמדינה תהיה אפשרות לאשר לעצמה פטור מכל הליכי התכנון בפרויקטים שהיא מעוניינת בהם, הן מתכנית תקפה והן מהיתרי בנייה.
אישור הרפורמה – עדכון 18.3.2014
בתאריך 18 במרץ 2014, לאחר דיונים בהסתייגויות השונות שהגישו חברי הכנסת, אושרה הרפורמה במליאת הכנסת ברוב של 39 חברי כנסת תומכים מול 21 מתנגדים. התיקון לחוק הוגדר ברגע האחרון כתיקון 101 (ולא תיקון 102).
קישורים
- עמוד הצעת החוק באתר הכנסת. בקישור נמצא הנוסח המלא של הצעת החוק וכן הערות שהוגשו לועדה על ידי גורמים שונים.
מסמכים להורדה
- היבטים חברתיים בחוק התכנון והבנייה – נייר עמדה
- הערות במקום לסעיפים 25-28 9.12.2013
- הערות במקום והאגודה לזכויות האזרח לסעיפים בנושא תשתיות (כולל סעיף 52- הפטור), 4.11.2013
- הערות במקום והאגודה לזכויות האזרח לסעיפי ההגדרות , 22.10.2013
- הערות הקואליציה לדיור בר השגה – דיור בר השגה ברפורמה 22.10.2013
תקשורת
- התיקון לחוק התכנון והבנייה יסמיך את המדינה לבנות פרויקטים גדולים בלי תוכנית מתאר, היתרי בנייה או תקני בטיחות , הודעה לעיתונות, 4.11.2013
- מאמר דעה של עו”ד שרון קרני כהן מ’במקום’, בעקבות אישור הרפורמה, 19.3.2014
- אושרה רפורמת הפרגולות – תגובת המטה לתכנון אחראי, 19.3.2014, גלובס
