מה במקום עושה

תכנון והקצאות קרקע משפיעים באופן מכריע על תנאי החיים ואיכותם ועל מרחב ההזדמנויות של הפרט ושל הקהילה. תכנון יכול להיטיב עם הפרט והקהילה אך עלול גם להסב להם נזק רב. התכנון המרחבי בישראל הוא ריכוזי, כלומר נעשה על ידי מוסדות הממשלה הקובעים את מדיניות התכנון ולא מותירים הרבה חופש פעולה לרשויות המקומיות ולציבור הרחב. תהליך התכנון לא נגיש ולא נהיר לרוב התושבים שאותם הוא אמור לשרת. בשל כך פוטנציאל הנזק שלו עבור קהילות מודרות ונחותות מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית, הוא גדול במיוחד.

זכויות תכנון מאפשרות את הגשמתן של זכויות אדם בסיסיות. לדוגמא, היכולת לממש את הזכות לחינוך, הנתונה לכל ילד בישראל על פי החוק, תלויה בקיומה של תכנית המבטיחה את בנייתם של מתקני חינוך מתאימים ומאפשרת נגישות סבירה אליהם. באופן דומה, מימוש הזכות לטיפול רפואי הולם תלויה בקיומם של מוסדות רפואה והבטחת נגישות מספקת אליהם. כלומר, זכויות התכנון הן אלו המאפשרות את יישומן בפועל של זכויות אדם, ובמיוחד זכויות חברתיות.

זכויות התכנון עומדות בבסיס הפעולה של עמותת במקום מאז היווסדה, הן החוט המקשר בין הנושאים, זירות הפעולה והקהילות בהם עוסקת העמותה, והדרך להגשת החזון של שוויון זכויות וצדק חברתי וחלוקתי בתחום התכנון והפיתוח.

'במקום' חותרת להפוך את התכנון לכלי המאפשר לקהילות מודרות לדרוש את חלקן הצודק בזכויות התכנון, לשיפור איכות חייהן ולהגנה מפני עקירה, גירוש ומניעת משאבים. מערכת התכנון בישראל עדיין תופסת את התכנון על-ידי אנשי מקצוע ומומחים כ״אובייקטיבי״ ואילו ידע מקומי, צרכים ייחודיים ורצונות נתפסים כהשפעות סובייקטיביות מזיקות. עמדה זו השתנתה בעשורים האחרונים, רבות בזכות פעילות עמותת במקום. עם זאת, מקומו של הציבור בהליך התכנון בישראל נותר מצומצם.

תכנון עם קהילה לא בא במקום תכנון ממסדי, אלא נועד לכוון ולשפר אותו. בעבודת 'במקום' עם קהילה נערך בירור של השאיפות והצרכים של חבריה, ואלה מגובשים ומתורגמים לשפת התכנון ולפעולה במסגרת הליכי התכנון. בתכנון עם קהילה נוצרים מסמכי עקרונות תכנון, כיווני תכנון, התנגדויות לתוכניות קיימות, התדיינות מול רשויות התכנון, ולעתים נדירות גם עריכה בפועל של תכניות.

מדיניות תכנון מרחבי

לעיתים רעיונות מתפתחים לאורך שנים עד שהם מקבלים צורה בתכנית או מגיעים לשלב החקיקה. ‘במקום’ מעורבת בפיתוח רעיונות שמקדמים שוויון חברתי במרחב, ובפעולתה משפיעה על מדיניות הממשלות.

כך לדוגמה: כשמדינת ישראל החליטה לפעול לפיתוח תשתיות וקידום תכניות בחברה הערבית ולצמצם פערים חברתיים ותקציביים, 'במקום' הייתה שם כדי לבחון את המדיניות ולעקוב אחר יישומה. דוגמה נוספת: כשהתרבו הפרויקטים של התחדשות עירונית אך טרם הייתה יד מכוונת, 'במקום' פעלה להכנסת שיקולים חברתיים בהתחדשות עירונית,  להסדרת זירת הפעולה של יזמים, ולהגבלת פעולתם של בעלי אינטרסים צרים שאינם מתחשבים בצרכים ובזכויות של האוכלוסייה שמתגוררת כבר באותם מתחמים.

חוק וחקיקה

‘במקום’ עוקבת אחר שינויים בחקיקה ובנהלים המשפיעים על זכויות האדם בתכנון ומגיבה לפי העניין: בכתיבת הערות לתזכירי חוק; בייזום וקידום הצעות חוק חברתיות בתכנון; בהשתתפות בדיונים בוועדות הכנסת; בייזום ימי עיון בכנסת; בכתיבת ניירות עמדה ובמגוון קמפיינים הנוגעים לכל אלה.

חוק התכנון והבנייה קובע את הכללים שלפיהם אפשר להכין תכניות מתאר, את מדרג התכניות, החל מתכנית מתאר ארצית וכלה בתכניות מקומיות ומפורטות, את תפקידיה של מערכת התכנון במדינה ואת זכויותיו וחובותיו של כל אזרח או תושב במדינה במגעיו עם מערכת התכנון. עם התחלפותם של קובעי המדיניות בכנסת החוק עשוי להשתנות בהתאם. למשל החוק קובע שהציבור מוזמן להשתתף בהליך התכנון בשלב מאוחר של הפקדת התכנית להתנגדויות. הרכב אחר של קובעי מדיניות יכול להכיר בחשיבות השתתפות הציבור בשלבים מוקדמים יותר בהליך התכנון, ולשנות את החוק בהתאם.

כך לדוגמה: כשהכנסת החליטה לעשות סדר בתופעת המאכערים שהחתימו אזרחים תמימים על יוזמות בהתחדשות עירונית, 'במקום' הייתה שם כדי לדייק ולהכווין את המחוקק. דוגמה נוספת: כשהכנסת בקשה לעצור את תופעת הבנייה הבלתי חוקית באמצעות תיקון לחוק התכנון והבנייה, היינו שם כדי התריע מפני הפגיעה באזרחים תמימים שאפליה בתכנון מונעת מהם את הזכות לקורת גג. ועוד דוגמא: הרכב וועדות התכנון משפיע על החלטות תכנון ולכן פעלנו מול המחוקק להכנסת נציגות של ארגוני החברה והרווחה להרכב הרשמי של ועדות התכנון.

צדק חלוקתי

חלוקת משאבים הוגנת היא תנאי בסיסי לשוויון הזדמנויות בכל תחומי החיים. קרקע היא משאב ציבורי ראשוני ובעל ערך כלכלי וחברתי רב, במיוחד בישראל, שבה משאבי הקרקע מצומצמים. הזכויות בקרקע כוללות הן שימוש במשאבים שבה – כגון מים, חצץ, גז, מחצבים, ועוד, והן זכויות תכנון, הקובעות למה תשמש הקרקע ווהאם וכמה ניתן לבנות עליה. המדיניות הקובעת את מערך הזכויות במשאבי הקרקע משפיעה באופן מרחיק לכת על התכנון, הסביבה, הכלכלה, ומעל הכל על הפרט והחברה.

בישראל, מדיניות הקצאת הזכויות בקרקע במקרים רבים אינה מקדמת את האינטרס הציבורי הרחב אלא אינטרסים של מגזרים חזקים ושל בעלי הון.

האגודה לצדק חלוקתי

האגודה לצדק חלוקתי הוקמה, על ידי פרופסור אלכסנדר (סנדי) קדר בעזרת משפטנים ומומחים בתחום המקרקעין והמשפט הציבורי, בעקבות בג"ץ שיח חדש (244/00), במסגרתו בוטלו שלוש החלטות של מועצת מקרקעי ישראל. ההחלטות שבוטלו עסקו בהפשרת קרקעות חקלאיות והסבתן למגורים, תוך מתן הטבות עצומות לחקלאים. בג"ץ קבע שההחלטות בלתי סבירות בהיותן מפלות ומעניקות הטבות יקרות ערך במקרקעי הציבור למגזר אחד בלבד.

האגודה פעלה לקידום ניהול והקצאה צודקים, שקופים ושוויוניים של משאבי הקרקע והסביבה בישראל, מתוך הבנת החשיבות החברתית העצומה שלהם; להגנה על אינטרס הציבור במשאבים הציבוריים מפני אינטרסים פרטיים של בעלי ההון; להגנה על הזכות לדיור; ולקידום רפורמה ברשות מקרקעי ישראל.

האגודה לצדק חלוקתי פעלה במשך 20 שנה (2004-2024). הפעילות למען הקצאה צודקת של משאבי קרקע וסביבה נמשכת היום במסגרת עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם.

מסמך עקרונות תכנון

תכנון עם קהילות עומד במרכז העשייה של במקום, ומסמכי עקרונות תכנון עומדים במרכזו. כדי שקהילות יוכלו להשפיע על עתידן עליהן להשתלב בהליך התכנון כבר משלביו הראשונים. רק כך התכנון יכול לצמוח מהשטח ולהיות מותאם לצרכים ולמטרות של חברי הקהילה היוזמת אותו. מסמך עקרונות תכנון הוא הכלי לבירור הצרכים, השאיפות, האפשרויות והמגבלות של הקהילה, לגיבוש התפיסה המרחבית שלה, ולתרגומה לשפת התכנון. מסמכי עקרונות תכנון משמשים את הקהילות ואת הארגונים המסייעים להן כדי לדרבן את ממסד התכנון לתכנן עבורן באופן העולה בקנה אחד עם שאיפותיהן ועם הזכות לתכנון ולחלוקה צודקת של הקרקע. מסמכים אלה גם מאפשרים לקהילה להציג בפני מוסדות התכנון אלטרנטיבה לתכניות פוגעניות המתעלמות מקהילות קיימות ומן הצרכים שלהן.

התנגדויות ועררים

הליך ההתנגדויות, ובעקבותיו בהתאם לצורך גם הליך הערר, הוא למעשה השלב היחיד שבו החוק מחייב את מוסדות התכנון להזמין את הציבור להשמיע את קולו. מדובר אמנם בשלב מאוחר בתהליך התכנון, שמגיע אחרי שמוסד התכנון כבר החליט שהתכנית טובה מספיק כדי לקדמה לקראת מתן תוקף, אך בהיותו השלב הסטטוטורי היחידי להשתתפות הציבור הוא אפיק פעולה מרכזי של 'במקום'.

במסגרת פעילות העמותה מאז הקמתה הוגשו התנגדויות למאות תכניות. רוב ההתנגדויות הוגשו יחד עם קהילות, אם כתוצאה מהיכרות מעמיקה עם קהילה ספציפית אשר הניבה גם מסמך עקרונות תכנון, ואם בהתערבות נקודתית כשנקראנו לסייע לקהילה. מספר קטן של התנגדויות הוגשו על-ידי העמותה ללא תושבים או קהילה.

לעמותת במקום מעמד מיוחד של ״מתנגד ציבורי״ הניתן על-ידי שר הפנים. המשמעות היא הכרה של שר הפנים בכך שבעמידה של הארגון מול מוסדות התכנון הוא מייצג את טובת הציבור (להבדיל מאינטרס אישי) ולכן רשאי להגיש התנגדות לכל תכנית בכל אזור ומרחב שתחת סמכות מינהל התכנון.

פעמים רבות ההתנגדויות שהציבור מגיש, ובכלל זה גם ההתנגדויות של 'במקום' ותושבים, נדחות על-ידי מוסד התכנון, או שהן מתקבלות באופן חלקי בלבד. במקרים אלה עומדת למגישי ההתנגדויות אפשרות להגיש ערר למוסד גבוה יותר בהיררכיה התכנונית. 'במקום' נאלצה פעמים רבות לבקש רשות ערר. במקרים מסוימים האפשרות היחידה לקבלת רשות ערר היא להגיש עתירה לבית המשפט.

עתירות משפטיות

התכנון בישראל מתקיים תחת סמכותו של מינהל התכנון - בוועדות התכנון הארציות, המחוזיות והמקומיות. בתי המשפט לא עוסקים בשאלות של תכנון ולא מתערבים בהחלטות תכנוניות של מוסדות התכנון, אך הם כן עוסקים בחוק התכנון והבנייה ובחוקים משיקים ובהפרות שלהם. לכן רבות מהקהילות ש'במקום' מלווה נאלצות להגיע בסופו של דבר לבתי המשפט על מנת לדרוש הגנה על זכויותיהן.

'במקום' עותרת או תומכת בהליכים משפטיים באמצעות כתיבת חוות דעת מקצועיות, הצגת עקרונות תכנון והצעות לתכנון מותאם והולם; לעיתים מצטרפת לתושבים כעותרת;  ולעיתים מובילה בעצמה עתירות על נושאים עקרוניים.

מחקרים ופרסומים

כדי להעמיק את המודעות לזכויות אדם בתחום התכנון, הן בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות והן בקרב הציבור הרחב, מפרסמת ‘במקום’ באופן קבוע מחקרים, ניירות עמדה ודוחות בנושאי תכנון וזכויות אדם.

מעקב קרקעות

בפרויקט 'מעקב קרקעות' (הלאנד וואטש) אנו עוקבות אחר מדיניות המקרקעין בישראל והחלטות מועצת מקרקעי ישראל ומקדמות מדיניות שוויונית והוגנת המתבססת על עקרונות של צדק חלוקתי.

בישראל 93% מהקרקעות הן בבעלות המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל,  ומנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל – כלומר, בבעלות ציבורית. מדיניות הקצאת הקרקעות נקבעת על-ידי רשות מקרקעי ישראל באופן לא שקוף, לא דמוקרטי ולא נגיש לציבור. כתוצאה מכך מועברים לעתים משאבי קרקע וסביבה - כלומר נכסים ציבוריים - לבעלי הון או לקבוצות אינטרס וננקטת מדיניות מפלה. מטרת מעקב הקרקעות (לאנד וואטש) היא הבטחה וקידום מדיניות שוויונית והוגנת יותר.

מפות ומיפויים

מפות, מיפויים ותשריטים של תכניות מהווים כלי מרכזי לביטוי רעיונות ולהצגת מידע בתחום התכנון. בהתאם, 'במקום' מתמחה גם בעיבוד מידע גיאוגרפי (ממ"ג - GIS) לנתונים ומפות.

עמותת 'במקום' מנתחת את רמות התכנון השונות ועוקבת אחר שינויים באזורים בהן מתגוררות אוכלוסיות שהעמותה מלווה. 'במקום' עוקבת אחר שינויים במרחב גם באמצעות תצלומי אויר מעודכנים, וחושפת קהילות לכלי מיפוי שונים כחלק מהחשיבה על עקרונות תכנון אלטרנטיביים.

מפות מצורפות כמעט לכל התנגדות, ערר, עתירה, נייר עמדה ומחקר, להצגת הבעיות ולהמחשת הפתרונות האפשריים. כמו כן, פיתחנו מספר אתרי מפה העוסקים בסוגיות ספציפיות, וחושפים ומנגישים לציבור ולמקבלי ההחלטות מידע אשר בדרך כלל סמוי מהעין.