מינוי נציגים חברתיים לוועדות התכנון
10 באוגוסט 2020
להחלטות בתחום התכנון והבנייה היבטים חברתיים שחשוב לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטות. נציגי הארגונים החברתיים, מביאים לשולחן הדיונים את הצרכים, הרצונות של, וההשלכות הצפויות על, קבוצות שקולם לא נשמע
תכנון וקהילה – נושאים כלליים
יישום החלטת ממשלה 922
עדכון – דצמבר 2019
אנו עורכים מעקב שוטף אחר מדיניות התכנון ביישובים ערביים נבחנים תכניות מתאר והליכי תכנון רוחב. במסגרת זאת בחנו את אופן היישום של החלטת ממשלה מס’ 922.
תכנון מתחמים מועדפים לדיור בותמ”ל – עמדת במקום
עדכון – אוגוסט 2019
מטרות החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע”ד-2014 הן הגדלה מהירה של היצע יחידות הדיור, יצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך ויצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מוזל (סע’ 1 לחוק). לשם השגת מטרות אלה מאפשר החוק לקדם באופן מהיר יחסית תכניות בניה בצפיפות גבוהה בסביבה עירונית. לצורך כך הוקמה ועדת תכנון מיוחדת ברמה הארצית – הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ”ל) – ובמסגרתה מקודמות תכניות מתאר למתחמים מועדפים (תמ”ל) עבור שכונות חדשות שברובן נערכות על קרקע חקלאית בשולי או מחוץ לערים קיימות.
התנגדות לתכנית רובע שדה דב בתל-אביב
12 בנובמבר 2019
עיריית תל-אביב ורשות מקרקעי ישראל הכירו בחשיבות בניית דיור בהישג יד בעיר תל-אביב. בהתאם לכך נערכה תכנית 507-0403931 לשכונת מגורים אשר תיבנה במקום ממנו ייפונה שדה התעופה שדה דב. ואולם, למרות ההכרה הזו, התוכנית שקודמה במקום אינה כוללת דיור בהישג יד בהיקף הנחוץ והמובטח.
התחדשות עירונית ברמת אליהו, ראשון לציון
12 בנובמבר 2019
במסגרת הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית פעלנו בשכונת רמת אליהו שבראשון לציון במטרה להעמיק את ההבנה לגבי התנהלות פרויקטים של התחדשות עירונית בכלל וברמת אליהו בפרט, זיהוי הכשלים ותיקונם. ערכנו מיפוי חברתי באחד המתחמים המיועדים לפינוי וקיימנו דיאלוג ממושך עם המינהלת השכונתית.
הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית
בשנים 2018-2017 חברה עמותת במקום עם שלושה ארגונים נוספים להקמת הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית. הקואליציה הורכבה מארגוני חברה אזרחית ואקדמיה ששמו להם למטרה להטמיע היבטים חברתיים בתהליכי התחדשות עירונית בישראל, זאת תוך מתן דגש על מעורבות פעילה ואפקטיבית של התושבים בכל שלבי התהליך, ויצירת כלים ופתרונות שישפרו את רווחתם ויגנו עליהם מדחיקה.
מדינה בבהלה – ומה עם התושבים?
מאמר דעה, יולי 2017
רוחות המחאה החברתית שנשבו ברחובות הערים בישראל בקיץ 2011 עוּדְנוּ והיו לשיח על סעיפי תקציב וניסוחים של תכניות מימון וחוקים חדשים הצצים חדשות לבקרים. מה שבכל זאת נשאר מהחידוש שהביא קיץ 2011 ניתן לתמצות במילה ‘בהילות’ – בהילות לפתור את מצוקת הדיור ואת יוקר המחייה שהמגורים הם מרכיב מרכזי בו. אך סוגיות מורכבות כמו ‘דיור לכל במחיר הוגן’ אינן ניתנות לפתרון בבהילות. צריך להפריד בין מחסור ארצי בדירות לבין שיקום וחידוש מרכזי ערים – כלומר, יש להגדיר את עומקה של בעיית הדיור הארצית ולהציע לה פתרונות, ובמקביל יש לעודד תהליכי התחדשות עירונית מתוך התמקדות בטובת הערים עצמן וטובת האוכלוסייה הוותיקה המתגוררת בהן.
המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922
נייר עמדה, מאי 2017
נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.
בין 2020 ל 922 – מדיניות התכנון ביישובים ערבים
מאת: סזאר יהודקין, מתכנן עמותת במקום, נובמבר 2016
מדיניות התכנון עבור היישובים הערבים השתנתה מספר פעמים לאורך השנים. כיום עומדת על הפרק החלטת ממשלה מס’ 922, תכנית חומש אשר מקצה כ-15 מיליארד שקלים לפיתוח וקידום כלל ההיבטים של החברה הערבית, בין השאר בתחומים של תכנון ובנייה. נראה שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה חדשה במדיניות התכנון כלפי היישובים הערבים, שמבחנה נמצא ביישומה. כיצד יכולה החברה האזרחית לדרוש שההחלטה תיושם ולדאוג כי יישומה יהיה יעיל וצודק?
חובת האכיפה ללא הזכות לתכנן
מאת סזאר יהודקין, יוני 2016
הממשלה הכריזה, בסוף דצמבר 2015, על תכנית חומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אולם, כדי להתמודד עם התופעה של בנייה ללא היתר ביישובים ערביים, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על פעולות הפיקוח והאכיפה לפי חוק התכנון והבנייה מהוועדות המרחביות (שהן זרוע של המדינה) לידי הרשויות המקומיות הערביות בהן מתגוררים 10,000 תושבים ויותר. על מנת להבין את הבעיה שבהחלטה האחרונה, צריך לדעת שהבנייה ללא היתר ביישובים הערביים היא תולדה ישירה של הזנחה תכנונית ארוכת שנים באותם יישובים, עליה אחראית המדינה עצמה.
